חוק העונשין מגדיר מספר מעשים שאסור לאדם לבצע בישראל. אדם שעשה מעשים אלה, המכונים "עבירות", יתן את הדין בפני מדינת ישראל, באמצעות נציגיה ברשויות השונות: הרשות האוכפת, החוקרת את ביצוע העבירה; הרשות המעמידה לדין והרשות השופטת.
כאשר מתעורר חשד, לפיו בוצעה עבירה כלשהי, אדם המקושר לעניין בדרך כלשהי, לוקח חלק במה שמכונה "הליך פלילי". אדם יכול לקחת חלק בהליך פלילי כקורבן עבירה, כעד לעבירה, כחשוד בעבירה וכנאשם הנשפט בגין ביצועה.
ראוי ונכון, כי כל אחד ואחד מאלה יכירו היטב את שלביו השונים של ההליך הפלילי אשר כולם מוסדרים בחוק ומכונים "סדרי דין". החוק המרכזי המסדיר את סדרי הדין הפליליים מכונה "חוק סדר הדין הפלילי", כשלצידו רלוונטיים חוקים נוספים כגון חוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה (מעצרים), פקודת הראיות ועוד.
מהם שלבי ההליך הפלילי? נהוג לחלק באופן גס את שלבי ההליך הפלילי לשלושה שלבים עיקריים: האחד, הליכים פליליים טרם המשפט; השני, המשפט הפלילי; והשלישי, שלב הערעור. בכל אחד מהשלבים מבוצעות פעולות שונות על ידי גורמים מוסמכים שונים המורשים על פי החוק.
החקירה תכלול לרוב תשאול של כל הנוגעים בעניין, לרבות, קורבן העבירה, עדים וכמובן חשודים. כל אלה זקוקים לייעוץ משפטי מעורך דין פלילי ואל להם לוותר על עצת הסניגור בטרם ישתפו פעולה עם החוקרים
שלב ראשון - הליכים פליליים טרום משפט
שלב זה כולל חקירה, החלטה בדבר העמדה לדין והעמדה לדין.
חקירה - משפט פלילי מתחיל בהגשת כתב אישום על ידי מדינת ישראל כנגד נאשם פלילי, אולם ההליך הפלילי מתחיל עוד הרבה קודם, עוד בשלב פתיחת חקירה פלילית. כל הליך פלילי מתחיל בחקירה פלילית על ידי גוף מוסמך, כגון: משטרה, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך וכדומה. חקירה כזו יכולה להיפתח על רקע הגשת תלונה, העברת מידע לגוף החוקר (הלשנה), פרסום בכלי תקשורת ועוד.
החקירה תכלול לרוב תשאול של כל הנוגעים בעניין, לרבות, קורבן העבירה, עדים וכמובן חשודים. כל אלה זקוקים לייעוץ משפטי מעורך דין פלילי ואל להם לוותר על עצת הסניגור בטרם ישתפו פעולה עם החוקרים. עצה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בחשוד שיכול להיחקר בעודו מצוי במעצר או שוהה בביתו (לרוב בתנאים מגבילים). סנגורו של החשוד לא רק יסייע לו בגיבוש אסטרטגיה מיטבית להגנה שלו, אלא גם יוכל לסייע לו בעניין מעצרו וכמובן בעניין ההתנהלות הרצויה מול החוקרים במקביל למיצוי כל זכויותיו כבר בשלב זה.
בשלב החקירה מבצעים החוקרים כל שנחוץ במסגרת המותר להם כדי לגבש תיק המבוסס על ראיות מספקות וכל פעולותיהם מניבות את מה שמכונה "חומר חקירה". חומר זה מועבר לרשות התובעת המייצגת את מדינת ישראל (התביעה המשטרתית או הפרקליטות, בהתאם למקרה).
החלטה בדבר העמדה לדין - עם סיום החקירה והעברת החומר לנציגי הרשות התובעת הם יעיינו בחומר ויחליטו האם להעמיד החשוד לדין אם לאו.
אם יחליטו שלא להעמיד את החשוד לדין ולא להגיש נגדו כתב אישום ("סגירת התיק"), יבחרו גם עילה לסגירתו, שיכולה להיות "חוסר אשמה" (מה שיגרור מחיקת רישום פלילי); או "חוסר ראיות מספיקות" (רישום פלילי יישאר).
אם נציגי התביעה יחליטו שיש מספיק ראיות לאישומו של החשוד, הוא יועמד לדין באמצעות הגשת כתב אישום כנגדו, שמשמעותו היא העמדה לדין.
העמדה לדין - הגשת כתב אישום - עם הגשת כתב האישום, החשוד הופך לנאשם בביצוע העבירה ומתחיל המשפט הפלילי נגדו. הצדדים למשפט (בעלי הדין) הם מדינת ישראל, המיוצגת על ידי נציג מגורם התביעה שמהווים את התביעה, ומצד שני, הנאשם, שהוא בצד של "ההגנה". צוות ההגנה כולל את הנאשם וסנגורו - עורך דין פלילי שייצג אותו, כשלייצוגו חשיבות רבת ערך.
במהלך המשפט לפעולותיו של עורך הדין הפלילי המייצג את הנאשם יש משמעות רבה, כשהגנה משובחת המבוססת על אסטרטגיה משפטית ראויה ומיטבית, תוכל להוביל לזיכויו של הנאשם
שלב שני - המשפט הפלילי
משפט פלילי מתחיל במה שמכונה "שלב ההקראה": ישנה חובה לפתוח את המשפט בהקראת כתב האישום לנאשם ולאחריה זכאי הנאשם להשמיע טענות מקדמיות, דוגמת התיישנות או היעדר סמכות. בהמשך, אם טענותיו אלה נדחות, משיב הנאשם ויכול להודות באשמה או לכפור בה. כפירה באשמה "תגלגל" את המשפט ל"פרשת התביעה": העדת עדים מטעם התביעה; ומשם ל"פרשת ההגנה".
מובן שבמהלך המשפט לפעולותיו של עורך הדין הפלילי המייצג את הנאשם יש משמעות רבה, כשהגנה משובחת המבוססת על אסטרטגיה משפטית ראויה ומיטבית, תוכל להוביל לזיכויו של הנאשם. יש לזכור כי על התביעה להוכיח את הנטען בכתב האישום ברמת ודאות גבוהה של למעלה מספק סביר; ספק אותו צריך הסניגור לעורר.
סניגור גם יכול לנהל משא ומתן מוצלח עם התביעה ולהגיע ל"הסדר טיעון" עם התביעה, שיסיים את המשפט ויגרור לרוב הרשעה של הנאשם בעבירות מופחתות, בעקבות הודאת הנאשם, לצד הפחתה בעונשו. עורך דין פלילי יוכל לייעץ האם בנסיבות העניין "עסקת טיעון" עדיפה על פני ניהול משפט פלילי.
אם לא נחתם הסדר טיעון (שיכול להיחתם בכל שלב של המשפט) יימשך הדיון המשפטי המכונה "שלב ההוכחות" עד לסיומו. עם סיומו ולאחר שיסכמו הצדדים את עמדותיהם ייכנס לתמונה בית המשפט שמגיע להכרעת דין.
הכרעת דין כוללת פסק דין, במסגרתו נקבע האם הנאשם אשם (הרשעה בדין) או חף מפשע (זיכוי); ואם יורשע יינתן בהמשך גזר דין, שהוא החלק השני של הכרעת הדין. במסגרת גזר הדין קובע בית המשפט מה העונש שמוטל על הנאשם. עם מתן גזר הדין נגמר השלב השני של ההליך הפלילי הוא שלב המשפט, אולם לא מסתיים ההליך הפלילי שממשיך לרוב בערעור.
הצדדים אינם מחויבים להגיש ערעור וגם בשלב זה לעצת הסניגור חשיבות מכרעת, בזכות הידע והניסיון שמאפשרים לו לשקול את סיכויי הערעור ואת היתרונו בהגשתו לצד הסיכונים, אם קיימים
שלב שלישי - ערעור במשפט הפלילי
לאחר הכרעת הדין נמשך ההליך הפלילי, כאשר מי מהצדדים מממש את זכותו להגיש ערעור על החלטת בית המשפט. גם לנאשם וגם לתביעה יש זכות לערער על פסק הדין ולהגיש לבית משפט בערכאה גבוהה יותר כתב ערעור. הערעור יכול להיות על הכרעת הדין ובמסגרתו התביעה תערער על זיכויו של הנאשם, בעוד שההגנה תערער על הרשעתו אם כך הסתיים המשפט. בערעור על גזר הדין התביעה תערער על קולת העונש, ואילו ההגנה תערער על חומרתו.
הצדדים אינם מחויבים להגיש ערעור וגם בשלב זה לעצת הסניגור חשיבות מכרעת, בזכות הידע והניסיון שמאפשרים לו לשקול את סיכויי הערעור ואת היתרונו בהגשתו לצד הסיכונים, אם קיימים. על פי רוב לא קיימים סיכונים ומרבית המורשעים מגשים ערעור לבית משפט גבוה יותר, זאת משום שבית המשפט שדן בערעור לא יכול להחמיר את עונשו. הדרך היחידה להחמיר את עונשו של נאשם בהליך הפלילי היא באמצעות ערעור מצד המדינה על קלות העונש. היעדר חשש מהחמרת העונש עקב הגשת ערעור הופך את הערעור הפלילי לחלק אינטגרלי מההליך הפלילי; והוא חלק חשוב: ערעור פלילי מנוסח היטב ומנומק כראוי בהחלט יכול לסייע לנאשם שצריך לזכור שהכרעת הדין הראשונה איננה בבחינת סוף פסוק.
עוד בהקשר של ערעור פלילי חשוב לדעת כי בית המשפט שדן בערעור רשאי לקבל את הערעור - את כל הערעור או חלק ממנו, לקבל חלק מפסק הדין של הערכאה הקודמת או לשנות את פסק הדין או לבטלו לחלוטין. יכול להיות גם מצב בו בית המשפט שלערעור יחזיר את "התיק" לדיון בערכאה הקודמת. כמובן שהערעור גם עשוי להידחות.
לסיכום, שלושת שלבי ההליך הפלילי בישראל גדושים בשלבי ביניים, ובאופן גס, כוללים חקירה, העמדה לדין, משפט וערעור. בכל אחד מהשלבים חשוב להקפיד על ליווי צמוד וייעוץ של עורך דין פלילי שייצג נאמנה את המעורבים בהליך, יגבש עבורם אסטרטגיה משפטית מתאימה ויבטיח כי זכויותיהם תישמרנה.
* עו"ד ונוטריון נתן שרייבר הוא עורך דין פלילי וסניגור צבאי המעניק ייעוץ משפטי לנחקרים, חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי בצבא ובאזרחות
** השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת זאפ משפטי
