כידוע, יש הפליה בין ניצולי שואה שעלו לישראל לפני 1.10.1953 לבין אלה שעלו לאחר תאריך זה. הראשונים זכאים לקבל קצבה מהרשות לזכויות ניצולי השואה, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (תשי"ז - 1957). לעומתם, האחרים טופלו בידי השלטונות הגרמניים, לפי מידת ההוכחות שהיה ביכולתם להציג, בעניין סבלם בתקופת השואה.
בנוגע לחוק נכי רדיפות הנאצים, התקיימו הליכים משפטיים רבים בישראל, מצד תובעים שונים, ובהם יוצאי רומניה. באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בעניין, הכיר בית המשפט העליון הישראלי כי ברומניה כולה שררו תנאי עוצר, המהווים שלילת חופש, בהתאם להגדרות החוק הגרמני עצמו BEG.
נוצרו הבדלים בעניין קבלת פיצויים בגין סבל בין בני משפחה שגרו ממש באותו מקום וסבלו באופן דומה בתקופת השואה. חלקם הגיעו לישראל לפני 1953 והיו זכאים לתשלומים מהרשות, ואחרים שהגיעו לאחר 1953, לא היו זכאים
מהי השפעת פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לתנאי העוצר ברומניה?
פסיקה זו לא השפיעה על השלטונות הגרמניים, אך השפיעה על הרשות לזכויות ניצולי השואה ("הרשות"), שהחלה לשלם מענקים וקצבאות ליוצאי רומניה, שעלו לישראל לפני 1.10.1953, ללא קשר למקום מגוריהם בזמן השואה.
נוצרו הבדלים בעניין קבלת פיצויים בגין סבל, בין בני משפחה שגרו ממש באותו מקום וסבלו באופן דומה בתקופת השואה. חלקם הגיעו לישראל לפני 1953 ונעשו זכאים לתשלומים מהרשות, ואחרים שהגיעו לאחר 1953, לא היו זכאים לתשלומים מהרשות, בגין אותו סבל! כך, למשל: שתי אחיות שגרו עם הוריהן בדירה אחת וסבלו באופן דומה במהלך המלחמה. אחות אחת הגיעה לישראל לפני 1953 וזכאית להטבות לפי החוק; השנייה הגיעה לאחר מועד זה ואינה זכאית!
העולים מרומניה, שלא הגיעו לישראל עד 1953, לא עשו זאת מרצון אלא היו תלויים בקבלת אשרות יציאה מהמדינה הקומוניסטית בה חיו. לכן, לא ראוי היה לעשות שימוש בתאריך הגעתם המאוחר כנימוק לשלילת זכאות כניצולי שואה
תאריך הגעה מאוחר מרומניה: נימוק בלתי ראוי מצד המדינה
יש לציין כי העולים מרומניה, שלא הגיעו לישראל עד 1953, לא עשו זאת מרצון ומכוונה שלא לעלות, אלא היו תלויים בקבלת אשרות יציאה מהמדינה הקומוניסטית בה חיו. לכן, לא ראוי היה לעשות שימוש בתאריך הגעתם המאוחר, כנימוק לשלילת זכאות כניצולי שואה.
בעניין זה, הוגש בג"ץ 6321/14 עמותת "כן לזקן" והתאחדות עולי רומניה בישראל ואח' נגד שר האוצר וכנסת ישראל, במטרה לקבל צו שיחייב לתקן את החוק, כדי להפסיק את ההפליה האמורה, בין זכותם של הניצולים שהגיעו מרומניה לפני 1953 לבין ניצולים אחרים שהגיעו לאחר התאריך האמור. בית המשפט העליון אמנם לא הוציא צו עשה כנגד הכנסת ושר האוצר, אך בפסק דינו הביע את דעתו כי העותרים צודקים וכי הממשלה צריכה לחפש מקורות תקציביים לשלם גם לאלה שהגיעו לאחר 1953.
במצב הקודם, השלטונות הגרמניים הכירו באלה ששהו בגטאות ברומניה והיו בגיל העבודה, כעובדים למען גרמניה, ובתור שכאלה הם זכאים להיכלל כמבוטחים בביטוח הלאומי הגרמני ולקבל קצבה
בעקבות הפסיקה: החלטות מנהליות הסרת חסמים
בעקבות פסק הדין והביקורת הציבורית נגד ההפליה, הוציא שר האוצר משה כחלון החלטות מנהליות, המאפשרות הסרת חסמים בחוק נכי רדיפות הנאצים, כך שהרשות הסכימה להכיר במי שהגיעו לאחר 1953 והיו במחנות או עבדו עבודות כפיה, כזכאים לקבל תשלומים בהתאם להוראות חוק זה. יחד עם זאת, רוב הניצולים מרומניה שהגיעו לאחר 1953, עדיין נשארו ללא זכות לקבלת קצבאות. במצב הקודם, השלטונות הגרמניים הכירו באלה ששהו בגטאות ברומניה והיו בגיל העבודה, כעובדים למען גרמניה, ובתור שכאלה הם זכאים להיכלל כמבוטחים בביטוח הלאומי הגרמני ולקבל קצבה.
שלטונות גרמניה הודיעו ביולי 2019 כי הם מכירים במקומות נוספים, בהם היו גטאות פתוחים, כמקומות עבודה ליהודים ששהו בהם, לצרכי זכאות לרכוש זכויות בביטוח הלאומי הגרמני
החל מיולי 2019: הכרה גם בגטאות פתוחים
בנוסף לגטאות הסגורים ברומניה, ששלטונות גרמניה הכירו בהם כמקומות המזכים את הניצולים שהיו בהם כזכאים לקבלת פנסיות, היו הרבה גטאות יותר פתוחים, שגם בהם היהודים עשו עבודות למען הגרמנים או למען אחרים, כדי להתפרנס ולהתקיים. לאור זאת, ועידת התביעות והמשרד לשוויון חברתי בישראל, ניהלו משא ומתן עם שלטונות גרמניה, במטרה להכיר גם בגטאות הפתוחים הנ"ל, כמקומות המקנים ליהודים בגיל העבודה ששהו בהם, זכות להיכנס כמבוטחים למוסד לביטוח הלאומי הגרמני.
המשא ומתן הניב פרי וב-18.7.19 התקבלה הודעה משלטונות גרמניה כי הם מכירים במקומות נוספים, בהם היו גטאות פתוחים, כמקומות עבודה ליהודים ששהו בהם, לצרכי זכאות לרכוש זכויות בביטוח הלאומי הגרמני. כל אלה זכאים עתה לתבוע מהביטוח הלאומי של גרמניה פנסיה חודשית, שתשולם רטרואקטיבית משנת 1997 (ובלבד שעלו לישראל לאחר 1.10.1953).
אם הזכאי הלך לעולמו והשאיר אחריו אלמנה, היא זכאית לקבל את הקצבה שלו. אם אין לו אלמנה, אך הוא נפטר אחרי שנת 2002, יורשיו יהיו זכאים להגיש בשמו את התביעה ולקבל את המגיע רטרואקטיבית, בתקופה עד לפטירתו, אך הם לא יהיו זכאים לפנסיה חודשית.
הפנסיה מוערכת בסך 100-200 יורו לחודש, תלוי בתקופת השהיה בגטו. לכן, הסכום המינימלי הרטרואקטיבי משנת 2002 מוערך בכ-26,000 יורו (כ-100,000 שקל).
ערים בהן היה גטו פתוח ליהודים, שהוכרו לאחרונה ע"י גרמניה
הערים הנוספות, בהן הכירו הגרמנים, שהיה בהן גטו פתוח ליהודים: Iaşi, Botoşani, Tg. Mureş, Galaţi, Focşani. Tecuci, Roman, Piatra Neamţ, Bîrlad, Vaslui, Alba Iulia, Constanţa, Tg. Neamţ, Hîrlău, Buzău, Rîmnicu Sărat, Ştefăneşti, Craiova, Paşcani, Bacău.
הכרה של שלטונות גרמניה פותחת פתח לתביעות נוספות עבור הזכאים, כגון: תביעה בגין ילדות עשוקה כלפי גרמניה או תביעה כלפי הרשות לניצולי השואה בישראל, כדי לקבל קצבה על פי החוק בישראל
סדרי הדין בהגשת תביעה לגרמניה
המעוניינים צריכים להגיש תביעות בצירוף הוכחות למוסד לביטוח לאומי הגרמני (בגרמניה) לפי סדרי הדין הנהוגים בו. ההכרה של שלטונות גרמניה פותחת פתח לתביעות נוספות עבור הזכאים, כגון: תביעה בגין ילדות עשוקה כלפי גרמניה; או תביעה כלפי הרשות לניצולי השואה בישראל, כדי לקבל קצבה ע"פ החוק בישראל. כל מקרה לפי נסיבותיו.
לסיכום: אם אתם או מישהו מבני משפחתכם עשוי לענות על הקריטריונים המתוארים במאמר זה, מומלץ לפעול למיצוי זכויות.
* עו"ד חיים ינאי ינקולוביץ הוא היועץ המשפטי של התאחדות עולי רומניה בישראל.
