תסמונת התעלה הקרפלית הינה מחלה שמאופיינת בהסתיידות התעלה המצויה במפרק שורש כף היד, אשר יוצרת לחץ על העצב שמעצבב את אצבעות 1 ,2 ו-3. התסמונת באה לידי ביטוי בנמלול, כאבים, חולשה, אובדן תחושה באצבעות ואף אובדן תחושה בידיים. הריפוי האולטימטיבי מתבצע באמצעות ניתוח מאד פשוט יחסית, אבל פעמים רבות בוחרים לא לבצע ניתוח זה, שכן ברוב המקרים, התסמונת חוזרת לאחר זמן קצר. תסמונת התעלה הקרפלית יכולה להיות מוכרת על ידי ביטוח לאומי באחת משתי דרכים:
ביטוח לאומי מכיר בתסמונת התעלה הקרפלית בשם דלקת בגידים או דלקת של חיבור גידים לעצמות. ההגדרה הזו לא מדויקת, ועל כן לא תמיד ניתן להכיר במחלה באמצעות מחלת מקצוע אופיינית
מחלת מקצוע אופיינית
בביטוח לאומי קיימת רשימה של מחלות שצמודה להן רשימה של עבודות. כלומר, לפי רשימה זו, אם אתה עובד ב-X וחלית ב-Y, ישנה חזקה שמדובר במחלת מקצוע ולכן ביטוח לאומי יכיר בכך כמחלת מקצוע ובהמשך יבחן את אחוזי הנכות, הפיצוי וכד'. הדבר נכון גם לגבי תסמונת התעלה הקרפלית. סעיף 26 לתוספת השנייה לחוק הביטוח הלאומי פרק ה', מכיר בתסמונת התעלה הקרפלית בשם דלקת בגידים או דלקת של חיבור גידים לעצמות. ההגדרה הזו לא מדויקת, ועל כן לא תמיד ניתן להכיר במחלה באמצעות מחלת מקצוע אופיינית.
התנאים לכך שתסמונת התעלה הקרפלית תוכר במסגרת תורת המיקרוטראומה הם: מתבצעות פעולות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, כאשר כל אחת מהן גורמת לנזק זעיר ובהצטבר לנזק כללי
תורת המיקרוטראומה
תורת המיקרוטראומה היא האמצעי השני דרכו ניתן להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית בביטוח לאומי. מדובר ביציר הפסיקה למעשה, ואלו מקרים שבהם המחלה לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע מחד, ומאידך לא מדובר בתאונת עבודה קלאסית שאנחנו יכולים להצביע על הזמן והמקום בהם היא התרחשה, אבל עדיין ברור שיש קשר בין העבודה למחלה. התנאים לכך שהמחלה תוכר במסגרת תורת המיקרוטראומה הינם: מתבצעות פעולות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, כאשר כל אחת מהן גורמת לנזק זעיר ובהצטבר לנזק כללי.
מקצועות שבהם יש פעולות הידועות כגורמות למחלה - כמו אלו שמייצרות רטט או תנועות סיבוביות, תוך כדי הפעלת כוח על שורש כף היד - מוכרים על ידי הביטוח הלאומי כגורמים לתסמונת
מהם המקצועות האופיינים לתסמונת התעלה הקרפלית?
עבודה עם כלים רוטטים - ככלל, מחלה של תסמונת זו יותר מורכבת להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה מאחר שאין מדובר בתאונה קלאסית וכי ההגדרה של ביטוח לאומי אינה עונה באופן ברור על התסמונת. עם זאת, המחלה הזאת אופיינית למספר מקצועות או סקטורים מקצועיים מסוימים בהם הוכחת התשתית העובדתית תהיה פשוטה יותר. כך למשל, כאשר מדובר במקצועות כגון: עובדי אחזקה, עובדי בינוי, אינסטלטורים, רתכים, מסגרים - אנשים שעובדים באופן יומיומי במשך שנים עם כלים רוטטים, כלים פניאומטיים שעובדים על לחץ אוויר, כמו פטיש אוויר או עבודתו בכוללות פעולות סיבוביות של כפות הידיים. במקצועות האלה, המבחן הוא פעולות שמייצרות רטט או תנועות סיבוביות תוך כדי הפעלת כוח על שורש כף היד. פעולות אלו ידועות כגורמות למחלה ולכן פציעות כאלה יהיו מוכרות ככלל.
בנוסף, ראוי לדעת כי הביטוח לאומי מחפש גם גורמים סיכון אחרים שיכולים לגרום למחלה, כגון מחלת הסוכרת למשל ומחלות אחרות, המפחיתות את הקשר הסיבתי בין המקצוע והעבודה למחלה.
דוגמה נוספת של מקצוע שקשור בפעולות אלה היא של מקודד מחירים בסופר, שמבצע בכל יום פעולה של אגרוף של כף היד ולחיצה על מכשיר הקידוד כדי להדביק מחירים על המוצרים
מקצועות רלוונטיים אחרים: ספרות, מקצועות הדורשים הקלדה וסייעות בגני ילדים
כאשר מדובר בעבודות של קלדנות, ספרות ועבודה של סייעת בגן ילדים, הדרישה היא שתהיה זו עבודה חוזרת במשך מספר שעות כל יום במשך תקופה של מספר שנים לפחות. מכונאי רכב למשל, עובד כל היום עם תנועות סיבוביות אז הוא נכנס, בגדר הקבוצה הראשונה ושם יותר פשוט להוכיח שהתסמונת נגרמה מהמקצוע לפי ההגדרות של ביטוח לאומי. זאת, להבדיל מטכנאי מחשבים שעובד על המחשב כל היום. לגבי עובדים אלה, אין זה מספק כי הם עובדים כל היום מול מחשב אלא יש צורך להוכיח את עבודת ההקלדה הרבה בכל יום או את הפעולות הנוספות הפועלות על שורש כף היד. לכן לקלדנית, ככל הנראה, יהיה קצת יותר קל להוכיח את העובדות והקשר הסיבתי למחלה מאשר לאיש מחשוב. דוגמה נוספת של מקצוע שקשור בפעולות אלה היא של מקודד מחירים בסופר, שמבצע בכל יום פעולה של אגרוף של כף היד ולחיצה על מכשיר הקידוד כדי להדביק מחירים על המוצרים. כמו כן, סייעות בגני ילדים גם כן בסיכון לתסמונת שכן הן עושות פעולות רבות מאוד של מוטוריקה עדינה עם הילדים, כגון: גזירה, הדבקה, הרמת הילדים וכו', לגבי סייעות צריך לשים לב כי הן מבצעות גם המון פעולות נוספות ולכן תביעתן תדרוש רמת הוכחה גבוהה יותר.
בית הדין לעבודה, בבואו לבחון אם מדובר במחלת מקצוע אופיינית, יבדוק את תנאי העבודה של התובע והאם על פניו הם פועלים על האיבר שנפגע ומהי ההשפעה של תנאי עבודה אלה על הפגיעה שנגרמה
מה קורה אם ביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה במחלה כמחלת מקצוע?
בהרבה מאוד מקרים, פקיד התביעות בביטוח הלאומי דוחה את התביעות הללו והן מגיעות לבית הדין לעבודה. בבית הדין לעבודה, המנגנונים הפנימיים של ביטוח לאומי, שהם נהלים פנימיים המנחים את הפקידים כיצד לפעול בטיפול בתביעות המגיעות אליהם, אינם קיימים למעשה. נהלים אלה במקרים רבים אינם תואמים לחוק או לפסיקה והם מהווים מנגנונים חוסמים בפני תביעות אשר חלקן, בסופו של דבר, מוכרות על ידי בית הדין, אשר בבואו לבחון אם מדובר במחלת מקצוע אופיינית הוא יבדוק את תנאי העבודה של התובע והאם על פניו הם פועלים על האיבר שנפגע ומהי ההשפעה של תנאי עבודה אלה על הפגיעה שנגרמה, ולשם כך ימונה מומחה מטעם בית הדין כדי לקבוע האם מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. אם מומחה בית הדין יקבע שמתקיים הקשר, התביעה תוכר ואז יוכל המובטח לחזור אל הביטוח הלאומי ואל הוועדות הרפואיות ובהתאם לכך לקבל את הפיצוי המגיע לו, שכן בית הדין קבע שמדובר בתאונת מקצוע.
לסיכום, תסמונת התעלה הקרפלית היא מחלה נפוצה שלוקים בה עובדים במגוון רב של מקצועות. עם זאת, לא כל המקצועות מופיעים ברשימת מחלות המקצוע האופייניות לצד המחלה, ולעתים רבות יש צורך בהוכחות נוספות כדי לקבוע שאכן קיים קשר סיבתי בין המקצוע למחלה.
הן בביטוח הלאומי והן בבית הדין לעבודה, ישנה משמעות לאופן הצגת הדברים; לעתים יש צורך לבודד את הפעולות שפועלות על המפרק, להדגיש פעולות מסוימות לעומת אחרות, באופן שדורש ידע מקצועי של מומחה בתחום. לכן, ללוקים בתסמונת התעלה הקרפלית, חשוב מאד לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד שעוסק בתחום.
* עו"ד אלי דמרי מתמחה בתביעות ביטוח לאומי
** השתתפה בהכנת הכתבה: דנה תור, כתבת זאפ משפטי
