שיטת הניקוד היא אמצעי של משרד הרישוי להחמיר באופן מנהלי עם עברייני תעבורה סדרתיים. שיטת הניקוד פועלת מכוח תקנות 549 ו-550א לתקנות התעבורה (תשכ"א - 1961).
למעשה, שיטת הניקוד משמשת אמצעי למעקב אחרי עבירות תעבורה שביצעו נהגים. כלומר: השיטה אינה "מתעניינת" בנהגים שמורשעים לעתים רחוקות, אלא מתרכזת בנהגים שמורשעים בעבירות תעבורה תכופות, במסגרת פרק זמן קצר.
כך, מעבר לעונש המוטל על נהגים אלה בגין עבירה - קנס, פסילת רישיון, פסילה על תנאי וכו' - נצברות לחובתם נקודות חובה, בהתאם לחומרת העבירה. על פי מספר הנקודות הרשומות (ומצויות בתוקף) לחובת הנהגים, מוטלים על הנהגים אמצעי תיקון. אמצעי התיקון הם סנקציות מנהליות, שמשרד הרישוי קבע שעל כל נהג למלא אחריהם, כדי שיוכל להמשיך לנהוג.
מעבר להרתעת עברייני תעבורה, שיטת הניקוד נועדה לתת בידי נהגים בעייתיים כלים שיסייעו להם לשפר את נהיגתם ויבטיחו את כשירותם להמשך נהיגה
מהי מטרת השיטה?
המטרה היא להרתיע נהגים מביצוע עבירות תעבורה, ולשמש כלי לזיהוי עברייני תעבורה תכופים וחוזרים, כדי להגן ולשמור על בטיחות המשתמשים בדרך, לרבות הנהגים עצמם. בנוסף, השיטה נועדה לתת בידי הנהגים הבעייתיים כלים שיסייעו להם לשפר את נהיגתם ויבטיחו את כשירותם להמשך נהיגה.
כאשר נהג מקבל דו"ח משוטר ובו קנס כספי (ברירת משפט) או הזמנה לדין, יש בדו"ח רישום לצד כל עבירה של סמל סעיף, הכרוך בנקודות במשרד הרישוי
כיצד פועלת שיטת הניקוד?
כאשר נהג מקבל דו"ח משוטר ובו קנס כספי (ברירת משפט) או הזמנה לדין, יש בדו"ח רישום, לצד כל עבירה, של סמל סעיף, הכרוך בנקודות במשרד הרישוי. כמו כן, יש עבירות שכלל לא מוטלות בגינן נקודות. הנקודות תקפות מיום ביצוע העבירה למשך שנתיים, למי שצבר עד 20 נקודות; ולמשך ארבע שנים, למי שצבר 22 נקודות או יותר. הנקודות נשארות בתוקף, כל עוד הנהג לא ביצע את אמצעי התיקון שהוטל עליו.
השיטה מבחינה בין עבירות פעוטות לעבירות חמורות. יש חמש דרגות חומרה לעבירות: החל מעבירות שבצידן 2 נקודות חובה ועד העבירות החמורות ביותר, שבצידן 10 נקודות
בגין אילו עבירות מוטלות נקודות?
הנקודות מוטלות בגין עבירות שקבע משרד הרישוי, ללא קשר לשאלה האם מדובר בעבירה שגוררת קנס או הזמנה למשפט. כך, למשל: יש עבירות שגוררות קנס ונקודות (למשל: שימוש בנייד בנהיגה - קנס 1,000 שקלים ו-8 נקודות). מנגד, יש עבירות, כגון נסיעה ללא ביטוח, הגוררות הזמנה למשפט, אך אינן כרוכות בנקודות. משרד הרישוי קובע, לצד כל עבירה, אם העבירה תגרור בצידה נקודות חובה (וכמה נקודות) או לא תגרור נקודות.
השיטה מבחינה בין עבירות פעוטות לבין עבירות חמורות. יש חמש דרגות חומרה לעבירות: עבירות שבצידן 2 נקודות חובה; עבירות שבצידן 4 נקודות; 6 נקודות; 8 נקודות; והעבירות החמורות ביותר, שבצידן 10 נקודות. הנקודות נקבעות באופן מנהלי בחקיקה.
דוגמאות לעבירות - והנקודות המוטלות בגינן:
גרימת מוות ברשלנות - 10 נקודות.
נהיגה בשכרות - 10 נקודות.
נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים - 10 נקודות.
נהיגה באור אדום - 10 נקודות.
עבירות מהירות - נחלקות לעבירות ללא נקודות כלל, עבירות הכרוכות ב-8 נקודות, ועבירות הכרוכות ב-10 נקודות (בהתאם לגובה המהירות המופרזת).
נהיגה ללא רישיון נהיגה, של אדם שלא היה לו רישיון מעולם - 8 נקודות.
נהיגה ללא רישיון נהיגה, כאשר הרישיון פקע למעלה מ-12 חודשים - 8 נקודות.
נהיגה ללא רישיון רכב - 6 נקודות.
נהיגה בקלות ראש - 6 נקודות.
נהיגה בחוסר זהירות - 6 נקודות.
אי ציות להוראות שוטר - 6 נקודות.
נהג הצובר לחובתו 12-22 נקודות יחויב בקורס בסיסי לנהיגה נכונה, בסיומו מתקיים מבחן. נהג שצבר 72 נקודות, רישיון הנהיגה שלו ייפסל לתשעה חודשים והוא יחויב לעבור מבחן נהיגה עיוני ("תיאוריה") ומבחן נהיגה מעשי ("טסט")
מהם אמצעי התיקון?
אמצעי התיקון הראשונים והעיקריים הם קורסים לנהיגה נכונה.
נהג הצובר לחובתו 12-22 נקודות - יחויב בקורס בסיסי לנהיגה נכונה, הכולל 12 שעות לימוד, בסיומו מתקיים מבחן.
נהג הצובר לחובתו 24-34 נקודות - יחויב בקורס מתקדם, הנקרא קורס ייעודי בנהיגה נכונה, הכולל 12 שעות לימוד ובסופו מבחן. יודגש כי הנקודות נצברות. לכן, לדוגמה: נהג שצבר 30 נקודות, יצטרך לעשות גם קורס בסיסי וגם קורס מתקדם.
נהג שצבר 36 נקודות ומעלה - רישיון הנהיגה שלו ייפסל לשלושה חודשים והוא יצטרך לעמוד במבחן נהיגה עיוני, כלומר תיאוריה.
נהג שצבר 72 נקודות, או לחלופין צבר בפעם השנייה תוך 6 שנים מיום ביצוע העבירה האחרונה 36 נקודות נוספות - רישיון הנהיגה שלו ייפסל לתשעה חודשים, הוא יחויב לעבור בדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יחויב לעבור מבחן נהיגה עיוני ("תיאוריה") ומבחן נהיגה מעשי ("טסט").
כדי לא לצבור מספר גדול מדי של נקודות, במקרים מסוימים מומלץ לבקש להישפט, ובאמצעות סיוע של עורך דין, לנסות להגיע להסדר טיעון ללא נקודות
האם כדאי לפנות לבית המשפט או לשלם את הקנס?
בעקבות קבלת דו"ח משוטר, יש לנהג שתי אפשרויות:
1. לשלם את הקנס הנקוב בדו"ח ולצבור את נקודות החובה.
2. לפנות לבית המשפט בבקשה להישפט. במקרה כזה, יש אפשרות לנהל את ההליך המשפטי, שבסופו בית המשפט יפסוק בדבר זיכוי או אשמה; או, לחלופין: בנסיבות מסוימות, ניתן להגיע להסדר טיעון.
המשמעות של הסדר טיעון היא שכתב האישום יתוקן לעבירה אחרת, ללא נקודות, וכי הנאשם יקבל עונש מוסכם, בדרך כלל קנס בלבד. עם זאת, כאשר מוגשת בקשה להישפט, בית המשפט אינו מוגבל רק לקנס. בסמכות בית המשפט לתת לנאשם כל עונש: פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס כפול ועוד. לכן, כדי להגיע לתוצאה מיטבית ולהפחית את הנקודות או לבטל אותן, חשוב להסתייע בעורך דין שמתמחה בדיני תעבורה.
לסיכום: שיטת הניקוד היא שיטה של משרד הרישוי למעקב אחר עברייני תנועה סדרתיים ולמניעת הישנות עבירות. יש עבירות שבצדן מספר רב של נקודות. אמצעי התיקון יכולים להוות נטל כבד על הנהג. כדי לא לצבור מספר גדול מדי של נקודות, במקרים מסוימים מומלץ לבקש להישפט, ובאמצעות סיוע של עורך דין, לנסות להגיע להסדר טיעון ללא נקודות.
* עו"ד חזי כהן עוסק בדיני תעבורה, מתמחה במחיקת נקודות ובשיטת הניקוד של משרד הרישוי
