ההגדרה של תאונת עבודה ע"פ חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, תשנ"ה-1995) היא כל אירוע תאונתי שקרה לאדם (שכיר או עצמאי) במהלך עבודתו וגם כתוצאה ממנה, לרבות תאונה שאירעה לו בדרך אל/ מהעבודה. אבל מה קורה כאשר התאונה נגרמה במהלך העבודה אבל לא בהכרח כתוצאה ממנה? או כאשר התאונה נגרמת בדרך "עקיפה" לעבודה (אם הוא היה בדרכו לעבודה אבל סטה מהמסלול כדי להוריד את ילדיו בביה"ס למשל)? במקרים גבוליים כאלו שבהם קשה לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה מובהקת, עלול המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה ולכן יש חשיבות רבה אף יותר להתנהלות נכונה כבר מהרגע הראשון.
יש חשיבות רבה לאופן שבו מתארים את פרטי האירוע ולאופן מילוי הטפסים שאותם מגישים למוסד לביטוח לאומי, בעיקר במקרים "גבוליים" שבהם כל פרט עשוי לגרום לדחיית התביעה
נפצע במהלך משחק עם חברים בקורס מטעם העבודה והוכר כנפגע עבודה
לאחרונה טיפלה הח"מ במקרה של תאונה שאירעה במסגרת העבודה, אבל לא בהכרח כתוצאה ישירה ממנה: במקרה זה הנפגע הוא כבאי שנשלח מטעם העבודה לקורס נהגי כבאות. באחד מהימים השתתף הכבאי במשחק "הורדות ידיים" ששיחקו חניכי הקורס ובמהלכו שבר את יד ימין, היד הדומיננטית שלו, שבר בדרגת חומרה קשה ("שבר תלישה") שבעקבותיו נאלץ להתפנות לבית החולים, שם עבר ניתוח קשה שכלל הכנסת פלטינות לזרוע.
על פניו מקרה זה אינו עונה להגדרה "היבשה" של תאונת עבודה, שכן התאונה אמנם אירעה במסגרת העבודה אבל לא כתוצאה ממנה, אלא כתוצאה ממשחק. אולם, בדיקה מקיפה שערכה הח"מ לפני שהגישה למוסד לביטוח לאומי את טופס "בל 250" (טופס דיווח על עצם קיום התאונה, שעליו צריך לחתום גם המעסיק) העלתה, שהמשחק הוא חלק מפעילות האימונים השגרתית של הקורס ונעשה בהנחיית המפקדים.
כתוצאה מהבדיקה ומהמילוי הנכון של הטפסים, הן של טופס הדיווח (בל 250) והן של טופס נתוני השכר (בל 211), הכיר הביטוח הלאומי בתאונה זו כתאונת עבודה ואף נקבעו לכבאי 19% נכות שבגינם קיבל פיצוי בסך של כ-200 אלף שקלים! דוגמה זו ממחישה היטב את החשיבות הרבה שיש לאופן שבו מתארים את פרטי האירוע ולאופן מילוי הטפסים שאותם מגישים למוסד לביטוח לאומי, בעיקר במקרים "גבוליים" שבהם כל פרט עשוי לגרום לדחיית התביעה.
לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מכיר באדם כנפגע עבודה - הוא זכאי לקבל תשלום "דמי פגיעה" בגין חופשת מחלה או אי כושר עבודה, לתקופה של עד 90 יום מיום הפגיעה
מהם השלבים בתביעת תאונת עבודה?
• בשלב הראשון יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי כדי לקבל את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה.
• לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מכיר באדם כנפגע עבודה - הוא זכאי לקבל תשלום "דמי פגיעה" בגין חופשת מחלה או אי כושר עבודה, לתקופה של עד 90 יום מיום הפגיעה (לכן יש חשיבות לזמן בו מוגשת הבקשה).
• לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בעובדה שמדובר בתאונת עבודה והנפגע קיבל את דמי הפגיעה עבור ימי המחלה שנאלץ לקחת בעקבות אותה תאונת עבודה, מגישים לביטוח הלאומי תביעה לקביעת דרגת הנכות (נקבעת ע"י וועדה רפואית מטעם המוסד).
בשונה מנכות כללית, שבה נגזר גובה הפיצוי משקלול של מכלול הנכויות, גובה הפיצוי על נכות כתוצאה מתאונת עבודה הוא עבור האיבר הספציפי שנפגע והוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי
ההבדל בין נכות תאונת עבודה לנכות כללית
רבים אינם מודעים לכך שלהכרה בתאונה כתאונת עבודה יש משמעות רבה גם בנוגע לחישוב הפיצוי בשל הנכות: בשונה מנכות כללית, שבה נגזר גובה הפיצוי משקלול של מכלול הנכויות, גובה הפיצוי על נכות כתוצאה מתאונת עבודה הוא עבור האיבר הספציפי שנפגע והוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי. המשמעות היא שאם למשל עובד נפגע בצווארו בתאונת עבודה בשנת 2018 וב-2019 (או אפילו חודש אחרי) הוא נפגע בכתף כתוצאה מתאונת עבודה נוספת ובשני המקרים נקבעו לו אחוזי נכות - הוא יקבל פיצוי נפרד עבור אחוזי הנכות שנקבעו לו על הפגיעה בצוואר ופיצוי נפרד עבור אחוזי הנכות שנקבעו לו על הפגיעה בכתף, מבלי "לקזז" את השניים.
ה"קיזוז" ייעשה רק במקרים שבהם בתאונת העבודה השנייה נפגע אותו איבר. כך למשל, אילו הכבאי בדוגמה שלעיל היה נפגע באותה יד בתאונת עבודה נוספת וכעת נקבעו לו 25% נכות - הוא לא היה מקבל שוב פיצוי מלא, אלא רק את ההפרש (אם ישנו כזה) בגין ההחמרה במצב.
לסיכום, כדי למצות את מלוא הזכויות שמגיעות לעובד שנפגע בתאונת עבודה, חשוב להיוועץ בעו"ד העוסק בדיני נזיקין בסמוך ככל האפשר לקרות התאונה, גם אם על פניו לא בטוח שמדובר בתאונת עבודה "כהלכתה". ליווי של עו"ד מהשלב הראשון תגדיל משמעותית את הסיכויים להכרה בתאונה כתאונת עבודה. הכרה שתוכל גם להוות בסיס למקרה של תביעות המשך (למשל על רשלנות מעביד – חבות מעבידים, או לחברת הביטוח אם מדובר בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים).
* הכותבת היא עו"ד המתמחה בנזקי גוף
