כל אחד עלול להיתקל במחלוקות עם המעסיק. רבים מאיתנו אינם מודעים לכך שלגישור יש יתרונות רבים עבור שני הצדדים למחלוקת. הם עשויים, במקרים רבים, להגיע לפשרות שלא היו מסכימים להן בבית הדין האזורי לעבודה. כתוצאה מכך, ניתן להגיע להסכם גישור ששני הצדדים מרוויחים ממנו.
סודיות מהווה אחד היתרונות המרכזיים של גישור במחלוקות בענייני עבודה, כמו גם העלות הזולה יותר יחסית של הליך הגישור ומשך הההליך הקצר
מהם יתרונות הגישור במחלוקות בענייני עבודה?
סודיות - סודיות מהווה אחד היתרונות המרכזיים של גישור, במחלוקות בענייני עבודה: סודיות פרטי הסכם הפשרה וסודיות בנוגע לעצם קיום ההליך, אם פניתם לגישור לפני הפנייה לבית הדין האזורי לעבודה. הסודיות מאפשרת למעסיק לשמור על המוניטין הציבורי שלו ולעובד לשמור על המוניטין הפרטי שלו.
יתרונות נוספים בגישור, עבור שני הצדדים: העלות הזולה יותר יחסית, של הליך הגישור לעומת הליך משפטי; משך ההליך הקצר (מספר פגישות בגישור לעומת הליכים הנמשכים כשנתיים, בבתי הדין לעבודה).
החברה הציעה לעובדת שנושלה במהלך חופשת הלידה מחלק מתפקידיה ללכת להליך גישור במקום לבית הדין, והיא הסכימה. זאת, על אף שחשבה שבית המשפט יפסוק לטובתה. מדוע הסכימה המנהלת הבכירה לגישור, למרות הסבירות הגבוהה לנצח במשפט?
כיצד גישור עשוי להועיל יותר בסכסוך הנוגע להרעת תנאי עבודה?
ניקח לדוגמה מקרה של מנהלת בכירה בתחום השיווק בחברה גדולה, שיצאה לחופשת לידה. במהלך חופשת הלידה היא נושלה לתפיסתה מחלק מתפקידיה, שחולקו למנהלים אחרים. כשאותה מנהלת בכירה חזרה לעבודה, היא גילתה שעל אף שהשכר שלה לא נפגע, קוצצו הסמכויות ותחומי האחריות שלה ולא הוחזרו לה. היא החליטה לעזוב את מקום העבודה, ובמקביל הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המעסיק שלה, בטענה להרעת תנאי עבודה בעקבות הקיצוץ בסמכויות.
החברה הציעה לה ללכת להליך גישור, במקום לבית הדין, והיא הסכימה. זאת, על אף שחשבה שבית המשפט יפסוק לטובתה. מדוע הסכימה המנהלת הבכירה לגישור, למרות הסבירות הגבוהה לנצח במשפט? במקרה המדובר, אותה סיבה שהניעה את החברה לרצות לסיים את המחלוקת במהירות בגישור, במקום בבית המשפט, היוותה גם מניע מרכזי בשיקולי העובדת להסכים לכך.
נתחיל בשיקולי החברה הנתבעת. החברה היתה צפויה להירכש על ידי תאגיד בינלאומי. מבחינת מנהלי החברה, עצם הימצאות בהליך משפטי ארוך טווח מהווה סיכון כפול. ראשית, דליפת פרטי הסיפור לציבור, עלולה לפגוע במוניטין של החברה ועקב כך לפגוע בשוויה בעת המכירה. שנית, כאשר חברה קונה חברה אחרת המצויה בהליכים משפטיים, שלא ברור איך יסתיימו, היא משקללת את הסיכון להפסד במשפט בתוך מחיר העסקה, ולכן מציעה מחיר נמוך יותר. גישור מבטיח לחברה המדוברת שני דברים חשובים: שמירה על המוניטין, וסיום מהיר של ההליך לפני מכירתה.
מה מרוויחה העובדת מהליך גישור? העובדת ניצבה בפני בעיה אחרת, נוסף לאפשרות שבית המשפט ידחה בסופו של דבר את תביעתה. הבעיה של העובדת היתה אי הוודאות לגבי העתיד: היא לא היתה יכולה לדעת מי תהיה החברה הקונה ומה תהיה המדיניות שלה לגבי פתרון מחלוקות עם עובדיה. כלומר, עצם המכירה העתידית חשפה את העובדת לסיכון שתצטרך להתמודד בבית המשפט עם חברה שהתנהלותה בלתי צפויה, או להחליף אסטרטגיה במהלך המשפט. מבחינת העובדת, מדובר בהרבה מאוד אי ודאות, שגרמה לה להעדיף את הוודאות במסגרת התנהלות מול חברה שהיא מכירה.
הגישור הסתיים בפשרה, לפיה העובדת קיבלה פיצוי בסך כ-100,000 שקלים, ובנוסף כ-50,000 שקלים לכיסוי ההוצאות המשפטיות שהיו לה שגילמו ביחד את הסיכון הממוצע בתביעתה. מבחינת החברה, היתרונות המרכזיים היו כי פרטי הפשרה נשמרו בסודיות וכי העניין הסתיים לפני המכירה.
כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט, הפרטים המלאים מופיעים בכתב התביעה וחשופים לציבור. אמנם לא מדובר בפסיקה אלא "רק" בכתב תביעה, אך מעסיקים רבים מעדיפים שפרטי המקרה עצמו לא ייחשפו ויפגעו במוניטין החברה
מהו היתרון בהגעה לגישור לפני פניה לבית משפט?
כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט, הפרטים המלאים מופיעים בכתב התביעה וחשופים לציבור. אמנם לא מדובר בפסיקה אלא "רק" בכתב תביעה, אך מעסיקים רבים מעדיפים שגם פרטי המקרה עצמו לא ייחשפו ויפגעו במוניטין של החברה. במקרים בהם הצדדים מגיעים לגישור לפני הפנייה לבית המשפט, מעבר לכך שההסכם נשמר בסודיות, פרטי המקרה כלל אינם נחשפים.
ניקח לדוגמה איש עסקים, שהיה אמור להיות זכיין של אחת מהרשתות הקמעוניות הגדולות במשק. איש העסקים החל בפעילות, גייס עובדים לסניף שלו, מצא מיקום עם פוטנציאל הצלחה גבוה, והחל בהתלמדות בסניפים אחרים של הרשת. תוך כדי ההתמחות וההכנות לפתיחת הסניף, נוצר משבר אמון בינו לבין הרשת. הרשת הפסיקה את החוזה ביניהם ולא היתה מוכנה בשום אופן כי ימשיך במהלך להפוך לזכיין.
איש העסקים דרש מהחברה להחזיר לו את הכסף שכבר השקיע ולהוסיף על כך תשלום על ההפסד של הרווח העתידי הפוטנציאלי שהיה צפוי לו. החברה מצידה טענה כי הוא אינו מתאים לתפקיד וכי החוזה ביניהם מאפשר לה לקבוע זאת ולהפסיק את ההתקשרות ביניהם. המחלוקת ביניהם צברה גם מטענים רגשיים רבים, שנבעו מטענת אי ההתאמה.
המחלוקת התבררה בגישור עוד לפני שהבשילה לכתב תביעה. במהלך הגישור, העלה איש העסקים את האפשרות שהחוזה עצמו שהרשת מציעה מקפח את הזכיינים, ומהווה תשתית לניצול, בלי קשר למקרה שלו. בחינה של הטענה העלתה שלא רק שנראה שיש אפשרות שהטענה תתקבל בבית משפט, אלא שלרשת היה ברור שגם אם בית המשפט יפסוק לטובתה, הרי עצם העלאת הטיעון בפומבי עשוי לפגוע במוניטין שלה ובעבודתה מול זכיינים אחרים, כולל זכיינים עתידיים.
כיצד הסתיימה המחלוקת? פתרון המחלוקת בגישור, ללא פנייה לבית משפט, אפשר לרשת שלא להעמיד למבחן שיפוטי את הטענה הכללית כנגד חוסר ההוגנות של חוזה הזכיינות שהיא מציעה. איש העסקים נדרש לשמור בסודיות גם על הסכם הפשרה וגם על הטענה שלו לגבי חוזה הזכיינות. תמורת זאת, הוא זכה בפיצוי שגילם את הסיכויים והסיכונים שלו בניהול התיק בבית הדין האזורי לעבודה. כל זאת, מבלי לדבר על הזמן הרב וההוצאות הגבוהות, הנדרשים בניהול הליך משפטי, שנחסכו מאיש העסקים. יש לזכור כי אף אחד לא יכול היה להבטיח לו ניצחון במשפט או החזר הוצאות.יתרה מכך: עצם בירור העניין בגישור, אפשר לשני הצדדים לנקות את המטענים הרגשיים, ולבחור בפשרה שהורידה את הסיכונים הטמונים בהליך משפטי עבור שניהם.
הצדדים לגישור יכולים לשתף את המגשר בפרטים סודיים, שאינם רוצים שייוודעו לצד אחר. בנוסף, הצדדים לגישור סומכים על המגשר שיהיה ניטרלי ומקבלים את שיקול דעתו
מדוע אמינות המגשר מהווה יתרון חשוב ביישוב מחלוקות בענייני עבודה?
הצדדים לגישור יכולים לשתף את המגשר בפרטים סודיים, שאינם רוצים שייוודעו לצד אחר. בנוסף, הצדדים לגישור סומכים על המגשר שיהיה ניטרלי ומקבלים את שיקול דעתו, אם הוצגו בפניו ראיות מכריעות, גם אם לא ראו את הראיות בעצמם.
נסביר זאת דרך מקרה של עובדת שתבעה חברה גדולה. התביעה שלה היתה חזקה ביותר ונשענה על הקלטה שהחברה הנתבעת לא ידעה על קיומה. למעשה, ההקלטה הוכיחה את טענת העובדת והיא התכוונה לשמור את ההקלטה כ"קלף מנצח" במקרה שיגיעו לבית הדין האזורי לעבודה. מאחר שבהליך הגישור מובטחת סודיות מוחלטת של הפרטים הנמסרים למגשר, הרשתה לעצמה עורכת הדין של התובעת להשמיע למגשר את ההקלטה. עורכת הדין ידעה שהמגשר לא יחשוף שום פרט מההקלטה בפני החברה הנתבעת.המגשר הקשיב להקלטה והתרשם שאכן מדובר ב"קלף מנצח". הוא אמנם לא שיתף את החברה הנתבעת בעצם קיומה של ההקלטה ובפרטיה, אך כן שיתף את עורך הדין של החברה בכך שנראה שיש ראיות חזקות נגדה. החברה הנתבעת ועורך הדין שלה הסתמכו על ה"מילה" של המגשר, ועל אף שלא נחשפו לראיות העדיפו להגיע לפשרה ולהימנע מהחשיפה לסיכון גבוה של הפסד בבית המשפט.
הצדדים בגישור יכולים להגיע להסכמה לא רק על גובה הפיצוי או הפשרה, אלא גם על סעיפי התביעה הרלבנטיים לפיהם תיפסק הפשרה, שתוגש אחר כך לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין
מהו יתרון הגישור מבחינת שיקולי מס?
הצדדים בגישור יכולים להגיע להסכמה לא רק על גובה הפיצוי או הפשרה, אלא גם על סעיפי התביעה הרלבנטיים לפיהם תיפסק הפשרה, שתוגש אחר כך לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין. כך, יכולים הצדדים להגיע להסכמה על סעיפי התביעה המתאימים לעובדות שהתרחשו בתיק שתשלום המס עליהם נמוך יותר. כך, בפועל, הפיצוי גבוה יותר.
דוגמה לכך: עובדת סוציאלית שביקשה להתקבל לאחד מבתי החולים בארץ. היא עברה תהליך קבלה ארוך, במסגרתו עברה ראיונות רבים. הראיונות עברו בהצלחה רבה, אך בראיון האחרון היא נשאלה שאלות לא חוקיות לגבי תוכניותיה להרחבת המשפחה. היא ציינה כי היא עוברת טיפולי פוריות. בסופו של דבר היא לא התקבלה. מאחר ששאלות כאלה אסורות בראיון עבודה והיה סיכון ניכר שהתביעה תתקבל בבית הדין, העדיף המעסיק הפוטנציאלי להגיע לפשרה גבוהה, בסך של כ- 80,000 שקלים. כחלק מהסכם הפשרה, חלק משמעותי הסכום שולם בגין עוגמת נפש שאכן היתה לב הפגיעה בעובדת זו. ב"כ העובדת הניח שיש סיכוי שהמס שיידרש בגין רכיב זה יהיה נמוך יותר. כך, העובדת קבלה סיכוי לפיצוי גבוה יותר, ביחס לסעיפי פיצוי אחרים.
לסיכום, גישור הוא אמצעי טוב לפתרון מחלוקות בענייני עבודה. הגישור מאפשר לעסקים ולארגונים ליישב מחלוקות בין הארגון לעובדיו ומנהליו בעלויות נמוכות, תוך מניעת זעזועים ולהימנע מחשיפה פומבית של הנקודות הרגישות שלהם; הוא מסייע לצדדים לנקות מטענים רגשיים ולהעריך נכונה את הסיכויים והסיכונים של תביעה משפטית וחשיפה פומבית; הגישור אף מאפשר לצדדים להגיע להסכמי פשרה שיפיקו את המקסימום האפשרי עבור שני הצדדים.
* מגשר ועו"ד ביני בר לב, בעלים של גישור ישראל, מהמובילים בתחום הגישור בארץ, עוסק בגישור זה העשור השלישי, בעל ניסיון רב בגישור בסכסוכי עבודה
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
