צעיר תושב הדרום לא האמין שזה קורה לו: לפתע, בלי אזהרה מוקדמת, הוא גילה בחשבונו שתי הלוואות בגובה של כ-50 אלף שקל, שהוא מעולם לא נטל. כשצלל הצעיר בשנות העשרים לחייו למעמקי החשבון, הוא גילה כי מדובר במעילה מתוחכמת של אחד הפקידים. כדרך קבע, לא נהג הצעיר לעקוב אחר חשבונו, אך ידע כי מדי חודש "יורדת" לו הוראת קבע בגובה של כ-700 שקל, בגין הלוואה אחרת שנטל. הפקיד שזייף את ההלוואות הסווה אותן, כך שמדי חודש ירד על כל אחת מהן סכום זהה, מה שהקשה על הצעיר להבחין שמשהו לא מתנהל כשורה.
הלקוח ניסה להסביר לבנק כמה פעמים כי מדובר בטעות, ללא הצלחה. בשלב מסוים, הוא הגיע למנהל הסניף, וזה הבהיר לו שאם הוא רוצה לקבל את כספו בחזרה, עליו לחתום על מסמך היעדר תביעות
המעילה התגלתה במקרה כשהצעיר ניסה ליטול הלוואה
הלקוח גילה כי ניטלו בשמו הלוואות כמעט בטעות. בעקבות החיובים המופרזים שבוצעו ללא ידיעתו, הוא נכנס לאוברדרפט ולא עמד בתשלומים למכללה שבה עמד להתחיל את שנת הלימודים הראשונה לתואר.
כדי לשפר את מצבו, ניסה הצעיר ליטול הלוואה טלפונית מאחד הגופים החוץ-בנקאיים, אולם למרבה הפתעתו הוא סורב. הנציג מהעבר השני של הקו הסביר לצעיר כי מאחר שיש לו עוד שתי הלוואות שטרם פרע, הוא לא יכול לקבל הלוואה נוספת. הצעיר המבולבל פנה לבנק, אולם שם טענו בפניו תחילה הפקידים כי הוא דווקא כן נטל את ההלוואות המדוברות, ואף חתם עליהן.
הלקוח ניסה להסביר לבנק כמה פעמים כי מדובר בטעות, ללא הצלחה. בשלב מסוים, הוא הגיע למנהל הסניף, וזה הבהיר לו שאם הוא רוצה לקבל את כספו בחזרה - עליו לחתום על מסמך היעדר תביעות, שבו ייאלץ למעשה לוותר על זכותו לתבוע את הבנק בגין הפרשה.
על פי הבנק, מאחר שמצבו של הצעיר הושב לקדמותו - בהתאם לעיקרון הבסיסי של דיני הנזיקין - אין לצעיר כל עילת תביעה כלפיו
הבנק נתבקש לספק עוד מידע ולהשיב את הכסף
בשלב הזה, פנה הלקוח למשרדם של הח"מ כדי לנסות למצות את זכויותיו מול הבנק. תחילה נשלח מכתב התראה, שבו נתבקש הבנק למסור אינפורמציה נוספת על ההלוואות המדוברות, ולהשיב את הכספים שנלקחו מהצעיר ביתר. בסופו של דבר, לאחר חודשים ארוכים, החזיר הבנק את הכספים שנגבו מהצעיר והסתכמו בכ-40 אלף שקל. ואולם, נוכח שורה של נזקים שנגרמו לו, הצעיר לא ויתר והגיש תביעת פיצוי כנגד הבנק לבית משפט השלום בקריית גת.
במסגרת התביעה, שהועמדה על כ-100 אלף שקל, טען הצעיר כי השיהוי שנקט הבנק בהשבת הכספים ונמשך חודשים ארוכים, גרם לו לנזקים קשים. זאת, בין היתר, מאחר שלא יכול היה להירשם ללימודים בזמן, מה שגרם לו להפסיד את שנת הלימודים הראשונה. לטענת הצעיר, המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלע בעקבות התנהלות הבנק גרם לכך שהוראות קבע שלו חזרו. לדבריו, כדי להתקיים הוא נאלץ ללוות כסף ממקורבים. במסגרת התביעה, טען הצעיר כי הבנק הפר את חובת הנאמנות שלו כלפיו, וגרם לו לנזקי הסתמכות.
בכתב ההגנה הכחיש הבנק את טענות הצעיר. לטענת הבנק, כל הכספים שניטלו מהצעיר הושבו לו, לרבות הריביות שבהן חויב, ונמחקה הערה שנכתבה בעניינו באחת מחברות דירוג האשראי. על פי הבנק, מאחר שמצבו של הצעיר הושב לקדמותו - בהתאם לעיקרון הבסיסי של דיני הנזיקין - אין לצעיר כל עילת תביעה כלפיו.
אי מתן תשומת לב מספקת לנעשה בחשבון עלולה לא רק לגרום לכם לחיובים מיותרים מצד המוסד הבנקאי, אלא גם לפגוע במוניטין הפיננסי שלכם, ובכלל זה בתעודת הזהות הבנקאית שלכם
מנהל הסניף הודה שדרש מהצעיר לוותר על תביעה
במסגרת המשפט, הגיעו הצדדים לדיון הוכחות. נקודת המפנה נרשמה, כאשר מנהל סניף הבנק שבו בוצעה המעילה עלה להעיד. במהלך חקירתו הודה המנהל במפתיע שלא הסכים לשחרר את כספיו של הצעיר כל עוד לא יחתום על מסמך היעדר תביעות כנגד הבנק. במסגרת העדות, הודה המנהל בנוהל פנימי, שבמסגרתו כאשר לקוחות נתקלים במעשים פסולים מצד פקידים בבנק, הבנק מעכב את השבת כספם ומאלץ אותם לחתום על מסמך היעדר תביעות, ואם הם מסרבים לכך משיב להם את כספם רק לאחר חודשים ארוכים.
העדות, ולמעשה הודאתו של מנהל הסניף שכך נהג הבנק גם במקרים אחרים בעבר, סללה את הדרך לפשרה בין הצדדים, שבמסגרתה הסכים הבנק לשלם לצעיר 50 אלף שקל. בית המשפט אישר את הסכם הפשרה בין הצדדים, והקנה לה תוקף של פסק דין.
לסיכום, התובנה המרכזית העולה מן ההליך שלעיל היא שללקוחות בנקים אסור לחתום על מסמכים המוגשים להם בבנק כמו חותמת גומי, ועליהם לבדוק היטב את הנעשה בחשבונם. זאת, כדי לנסות לאתר מבעוד מועד טעויות שמתרחשות לא אחת, או יותר חמור מכך - מעשים בלתי כשרים שנעשים מצד פקידים.
אי מתן תשומת לב מספקת לנעשה בחשבון עלולה לא רק לגרום לכם לחיובים מיותרים מצד המוסד הבנקאי, אלא גם לפגוע במוניטין הפיננסי שלכם, ובכלל זה בתעודת הזהות הבנקאית שלכם ובדירוג האשראי שניתן לכם, מה שעלול לגרום לכך שתתקשו ליטול הלוואות בעתיד, כאשר תזדקקו לכך.
