לפי סעיף 79א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, התשנ"ה-1995) תאונת עבודה "קלאסית" צריכה להיות מוגדרת בזמן ומקום. כך, למשל: אם עובד שהשתמש בפטיש במהלך העבודה פגע לעצמו באצבע, הפגיעה תוכר כתאונת עבודה, מכיוון שהתאונה אירעה במהלך העבודה. במקרה זה, מכיוון שיש קשר סיבתי ברור לעבודה, לא תהיה בעיה בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, לצד תאונות העבודה ה"קלאסיות", הכירה הפסיקה כתאונות עבודה גם במקרים מורכבים, כגון אירוע מוחי ו/או אוטם לבבי, שקרו מחוץ לשעות העבודה, אך ניתן לקשר בין העניין הרפואי לבין העבודה.
התובע יצטרך להוכיח כי בעבודה התרחש אירוע חריג (פיזי או נפשי) המהווה סטייה מאופי ומשגרת העבודה ושכתוצאה ממנו הופעלו עליו עומס פיזי לא רגיל או מתח נפש, שבסופו של דבר הובילו לפגיעה
כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין אירוע מוחי או אוטם לבבי לבין העבודה?
סעיף 83 לחוק קובע חזקת סיבתיות לטובת התובע. כלומר: כל עוד התאונה של העובד עונה לקריטריונים של תאונת עבודה קלאסית, המוגדרת בקשר סיבתי, נטל ההוכחה הוא לטובת העובד. עם זאת, במקרה שיש גורמים בלתי נראים שהובילו למחלה, לפגיעה, לליקוי גופני או לליקוי נפשי, הנטל מתהפך ומוטל על התובע.
הפסיקה קבעה שבמקרים כאלה יצטרך התובע להוכיח כי בעבודה התרחש אירוע חריג (פיזי או נפשי) המהווה סטייה מאופי העבודה ומשגרת העבודה, וכתוצאה מכך האירוע הפעיל עליו עומסים פיזיים לא רגילים, מתחים נפשיים, כעסים, לחץ נפשי וכו', שבסופו של דבר הובילו לפגיעה. כלומר, החריגה תמיד מתבטאת ביחס לאופי העבודה. כך, למשל: עובד בעבודה פקידותית, שבאחד הימים מתבקש ע"י הבוס שלו להעביר מחסן שלם. אותו עובד, המורגל בעבודה משרדית, נאלץ להרים משקל כבד, הולך הביתה, ולאחר מספר שעות לוקה בליבו. בדוגמה זו, מכיוון שהתקף הלב (האירוע התאונתי) לא אירע במהלך העבודה אלא מחוץ לעבודה, הוא אינו עונה על ההגדרה הקלאסית. לכן, התובע יצטרך להוכיח שהמאמץ הפיזי שנתבקש לעשות באותו יום (האירוע החריג) גרם לכך.
מנגד, אם העובד שלקה בליבו בבית, הוא סבל בחברת הובלות שנדרש באותו יום להרים פסנתר, לא תהיה לו עילה לתבוע בגין פגיעה בעבודה, בעקבות מאמץ חריג. זאת, מכיוון שזהו אופי העבודה. לכן, על אף שנדרש מאמץ פיזי, המאמץ אינו חריג ביחס לאופי העבודה.
אם עובד מצטיין קיבל התקף לב בביתו לאחר שנכח בכנס שנערך לכבודו והתרגש מאוד, יוגדר האירוע כאירוע חריג לעניין זה, וכדי להוכיח קשר סיבתי, יש חשיבות מהותית לזמן שבו מתרחש האירוע
הוכחת אירוע נפשי חריג
הפסיקה הכירה בכך שאירועים כגון אוטם לבבי ואירוע מוחי, עלולים להיגרם גם כתוצאה מהשפעה נפשית. לכן, קבעה כי "אירוע חריג" לעניין זה עשוי להיות פיזי או נפשי. כך, למשל: עובד שבמהלך פגישת עבודה, הבוס צעק עליו ואיים לפטר אותו, חזר הביתה בתחושת פחד ועלבון. לאחר מכן, קיבל בלילה התקף לב או אירוע מוחי. עובד זה יוכל לטעון לאירוע חריג. לעומתו, עובד שבמסגרת תפקידו מתווכח ומתנהל כל היום מול ספקים, לא יוכל לטעון לאירוע חריג, במקרה שחלילה ילקה בליבו, מכיוון שהמתח הנפשי הוא חלק מאופי העבודה ואינו "אירוע חריג".
כאשר מדובר באירועים נפשיים חריגים, הפסיקה הכירה גם באירועים חיוביים ולא רק באירועים שליליים. כך, למשל: אם עובד מצטיין קיבל התקף לב בביתו, לאחר שנכח בכנס שנערך לכבודו והתרגש מאוד, יוגדר האירוע כאירוע חריג לעניין זה. חשוב להדגיש: בנסיבות אלה, כדי להוכיח קשר סיבתי, יש חשיבות מהותית לזמן שבו מתרחש האירוע. כאמור, מסגרת הזמן לא חייבת להיות במהלך העבודה, אך האירוע צריך להתרחש בסמיכות רבה ככל האפשר לאירוע החריג. אחרת, יהיה מאוד קשה להוכיח את הקשר הסיבתי בין הדברים.
פעמים רבות, הביטוח הלאומי דוחה את התביעה מכיוון שלאותו עובד כבר יש עבר רפואי שכשלעצמו עשוי להוות הגורם לאירוע הרפואי החוזר. מרבית העובדים אינם מודעים לכך שגם בנסיבות אלה, הם יכולים לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה
התנהלות נכונה מול ביטוח לאומי במקרה של "אירוע חריג"
למרבה הצער, ברוב המקרים, גם כאשר ניתן להוכיח שהיה אירוע חריג, הביטוח הלאומי דוחה את ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה, בטענה שהגורם המרכזי לאירוע הוא "תחלואה טבעית" או "לחץ כתוצאה מנסיבות אחרות". דחיות אלה נגרמות בעיקר בגלל חוסר מודעות של העובדים, לאפשרות העומדת בפניהם לתבוע גם במקרים אלה. בהיעדר מודעות של העובדים, עלול להינתן דיווח לא מדויק או תיאור לא נכון של השתלשלות האירועים, מול החוקר מטעם הביטוח הלאומי.
פעמים רבות, הביטוח הלאומי דוחה את התביעה, מכיוון שלאותו עובד כבר יש עבר רפואי שכשלעצמו עשוי להוות הגורם לאירוע הרפואי החוזר. מרבית העובדים אינם מודעים לכך שגם בנסיבות אלה, הם יכולים לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה. זאת, בתנאי שיצליחו להוכיח לביהמ"ש שהנסיבות (האירוע החריג) מהוות טריגר להתפרצות הליקוי, וכי האירוע החריג לא השפיע פחות מגורמים אחרים (כגון תחלואה טבעית). אם העובד יצליח לעשות זאת, הוא יוכיח קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לעבודה. כך, למשל: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 11160-05-13) הכיר באירוע לבבי כתאונת עבודה, על אף שהעובד התובע כבר לקה בעבר באירוע לבבי.
עניין נוסף וחשוב מאוד, שיש להקפיד עליו, כדי שניתן יהיה להוכיח שהיה אירוע חריג, הוא מה שנאמר ונכתב במסמכים הרפואיים. הביטוח הלאומי מייחס משקל רב לדו"חות הרפואיים הראשוניים. מרבית הנפגעים אינם מודעים לכך שעליהם לציין בפני הרופא את האירוע החריג שקרה בעבודה ולוודא שהדבר נכתב בדו"ח הסיכום הרפואי (למשל: "איימו עליי בפיטורין וכשבאתי הביתה הרגשתי לא טוב"; "בשונה מהרגיל עבדתי היום עבודה פיזית קשה" וכו').
לסיכום: ההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה אמנם צריכה להיות מוגדרת בזמן ובמקום העבודה, אך הפסיקה מכירה גם במקרים חריגים ומורכבים של אוטם לבבי ו/או אירוע מוחי, שלא נגרמו במסגרת העבודה, ובלבד שהוכח כי יש קשר סיבתי בין האירוע הרפואי לבין אירוע חריג שהתרחש בעבודה. מדובר בתביעות מורכבות מאוד. לכן, חשוב להיוועץ בעו"ד בעל ניסיון בתחום, עוד לפני הגשת התביעה לביטוח הלאומי. "טעות תם" בדיווח לביטוח הלאומי עלולה להוביל לדחיית התביעה. כמעט בלתי אפשרי לתקן זאת לאחר מכן.
* עו"ד ניסים בר כוכב עוסק בנזיקין, רשלנות, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, תאונות עבודה, נכות כללית וייצוג בוועדות רפואיות
* סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
