לאחר שאדם נפטר, בני המשפחה הקרובים נדרשים לטפל ברכוש שהותיר אחריו. אם הנפטר השאיר צוואה, שבה הגדיר מראש מי ייהנה מרכושו ומאילו חלקים של הרכוש, בני המשפחה פועלים על פי הוראות הצוואה. אם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, הרכוש מחולק על פי מעגלי הקירבה המשפחתית אליו, כפי שנקבע בהוראות חוק הירושה (התשכ"ה - 1965).
יש מצבים שבהם הרכוש שהותיר אחריו הנפטר הוא רכוש רב. למשפחה הקרובה אין כלים וידע כיצד לחלק את העיזבון או לנהל אותו בצורה נכונה. במצבים אלה, מומלץ ביותר למנות מנהל עיזבון שיסייע בכך
באילו מקרים כדאי למנות מנהל עיזבון?
בין אם הנפטר השאיר אחריו צוואה ובין אם לא השאיר צוואה, יש מצבים שבהם הרכוש שהותיר אחריו הוא רכוש רב. למשפחה הקרובה אין כלים וידע כיצד לחלק את העיזבון או לנהל אותו בצורה נכונה. במצבים אלה, מומלץ ביותר למנות מנהל עיזבון שיסייע בכך. כך, לדוגמה: נכס מקרקעין גדול, שיש לו מספר יורשים, הכולל בתוכו מספר גדול של נכסים (כגון: חנויות, דירות, מחסנים וכו'). בהיעדר הוראה אחרת בצוואה, כל אחד מהיורשים זכאי לחלקו בכל אחד מהנכסים הללו. נניח שהנפטר הותיר אחריו שבעה יורשים, שכולם בעלי זכות לירושת חלק שווה ברכוש. במצב זה, כל אחד מהם זכאי לשביעית בכל חנות/דירה/מחסן שיש בנכס הגדול. כמובן, מדובר במצב שאינו פרקטי. בשותפות כזו, כמעט בלתי אפשרי לנהל את הנכסים, לקבל לגביהם החלטות, לחלק את ההכנסות ולעקוב אחרי הניהול.
יש ליצור מצב שבו כל אחד יירש באופן בלעדי אחד או יותר מהנכסים המרכיבים את הנכס הגדול, מבלי שיצטרך להיות שותף באותו נכס עם היורשים האחרים. כך, כל יורש יהיה חופשי לעשות כרצונו ברכוש שירש
כיצד ניתן לפתור בעיה של ריבוי יורשים?
הדרך הטובה ביותר היא להסדיר את החלוקה באופן שבו כל יורש יירש חלק מופרד משאר היורשים. כלומר, במקרה לדוגמה שהזכרנו לעיל, יש ליצור מצב שבו כל אחד יירש באופן בלעדי אחד או יותר מהנכסים המרכיבים את הנכס הגדול, מבלי שיצטרך להיות שותף באותו נכס עם היורשים האחרים. כך, כל יורש יהיה חופשי לעשות כרצונו ברכוש שירש, מבלי להתחשב באחרים. יש לעשות את החלוקה כך שבסופו של דבר כל אחד יקבל את החלק שנועד לו בירושה, בצורה של נכס נפרד. למשל: חנות אחת לכל יורש.
במקרים רבים, בנוסף לנדל"ן, הנפטר מותיר אחריו כספים המצויים במקומות שונים. כך, למשל: ניירות ערך, כספים בעובר ושב בחשבונות בנק, פיקדונות, מטבע זר, כספות, שטרי חוב וכו'
מה מומלץ לעשות במקרים שבהם הירושה כוללת גם כספים וזכויות שונות?
במקרים רבים, בנוסף לנדל"ן, הנפטר מותיר אחריו כספים המצויים במקומות שונים. כך, למשל: ניירות ערך, כספים בעובר ושב בחשבונות בנק, פיקדונות, מטבע זר, כספות, שטרי חוב וכו'. יחד איתם, הוא יכול להותיר גם זכויות רכושיות (כגון: מניות בחברות שונות, זכויות שימוש, זכות חזקה וזכויות תביעה). ההתעסקות בניהול של נכסים אלה מחייבת טיפול כמעט יומיומי. כך, למשל: השכרת הנכסים, גביית דמי השכירות והנפקת חשבוניות מתאימות; השקעה נבונה של כספים בחשבונות נושאי תשואה מרבית; מעקב, ניהול ופיקוח על הכספים.
בנוסף, יש לטפל בנושאים כגון העברת תשלומים לרשויות (ארנונה, חשמל, מים, ועד בית), דיווח לרשויות המס על רווחים, חלוקה מדויקת של הרכוש והכספים השוטפים המגיעים ליורשים ועוד.
לעתים קרובות, הניהול של כל אלה והחלוקה השווה של נכסים מורכבים, "גדול" מדי על כתפיה של משפחת הנפטר. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין בקיא ומנוסה בתחום, לצורך מינויו כמנהל העיזבון.
לא פעם, במסגרת פעולתו לאיתור כלל הכספים והנכסים של הנפטר, עורך הדין שמונה כמנהל העיזבון, מגלה כספים ונכסים שהמשפחה כלל לא ידעה על קיומם
מהו תפקידו של מנהל עיזבון?
במקרה הראשון שהוצג לעיל, ריבוי יורשים לנכסי נדל"ן, תפקידו של מנהל העיזבון הוא לחשב את הערך של כל אחד מהנכסים המרכיבים את הנכס הגדול, ולחלק את הנכסים בהתאם בין היורשים.
בעת החישוב, עליו לבחון גם את השלכות ההסדר בעתיד, ולשקול שיקולים כלכליים וחוקיים שונים. כך, למשל: המיסוי שיוטל כל נכס בנפרד לאחר החלוקה והיקפו. רק כך, עורך הדין יכול לוודא שההסדר המוצע ליורשים הוגן, צודק ומבטיח חלוקה שווה של הרכוש (לרבות הכנסות והוצאות עתידיות).
במקרה השני, תפקיד מנהל העיזבון יהיה לטפל בניהול היומיומי של העיזבון, הנכסים והכספים השונים הנכללים בו. מנהל העיזבון יהיה אמון על חלוקת הרווחים ליורשים השונים, תוך שקיפות מלאה וניהול פנקסנות מדוקדקת. הוא ימציא קבלות וחשבוניות מתאימות לשוכרים, ידווח לרשויות מדי חודש בחודשו על ההכנסות, יפקיד אותן לחשבון נושא ריבית וימסור למשפחה דיווח שוטף על כל פעולותיו.
זאת ועוד: לא פעם, במסגרת פעולתו לאיתור כלל הכספים והנכסים של הנפטר, עורך הדין שמונה כמנהל העיזבון, מגלה כספים ונכסים שהמשפחה כלל לא ידעה על קיומם, או שהוא מנהל את העיזבון בצורה הנושאת רווחים גדולים יותר משהמוריש שיער לעצמו.
האם מנהל עיזבון יכול לסייע גם במקרים של סכסוכי ירושה?
התשובה חיובית. במקרים בהם קיים סכסוך משפחתי, הצדדים אינם נותנים אמון זה בזה בנוגע לניהול הנכסים, או אין ביניהם תקשורת, יהיה זה נכון ומתבקש למנות מנהל עזבון, ולפטור את המשפחה מהתעסקות בכל ענייני חלוקת הרכוש וניהולו. מדובר בהתעסקות העלולה להחריף סכסוכים קיימים ולהגביר את חוסר האמון והתקשורת בין בני המשפחה.
הערך המוסף הכלכלי של ניהול העיזבון בידי מנהל עולה ברוב המקרים על שכרו של מנהל העיזבון. בעזרת ניהול עזבון מקצועי, היורשים מקבלים את נכסיהם תוך זמן יותר קצר, בשקיפות וביעילות כלכלית
מי מפקח על עבודתו של מנהל העיזבון?
יורשים המבקשים למנות מנהל עיזבון צריכים לקבל את אישור בית המשפט לגבי זהות המנהל, דרכי פעולתו בניהול העיזבון ושכר הטרחה שיגיע לו בסוף התהליך או במהלכו. שכרו של מנהל העיזבון נקבע על ידי הגדרות החוק ו/או על ידי בית המשפט ונגזר באחוזים מהשווי הכללי של העיזבון.
היורשים לא רק בטוחים שכספם מנוהל בצורה מיטבית. למעשה, ליורשים ולמנהל העיזבון, ששכרו נקבע בהתאם לשווי העיזבון, יש אינטרס משותף: למקסם את נכסי העיזבון, ככל הניתן
האם לא עדיף לחסוך את שכר הטרחה ולנהל את העיזבון באופן עצמאי?
הערך המוסף הכלכלי של ניהול העיזבון בידי מנהל עולה ברוב המקרים על שכרו של מנהל העיזבון. בעזרת ניהול עזבון מקצועי, היורשים מקבלים את נכסיהם תוך זמן יותר קצר, בשקיפות וביעילות כלכלית. היורשים לא רק בטוחים שכספם מנוהל בצורה מיטבית.
למעשה, ליורשים ולמנהל העיזבון, ששכרו נקבע בהתאם לשווי העיזבון, יש אינטרס משותף: למקסם את נכסי העיזבון, ככל הניתן.
לסיכום: ניהול מקצועי של עיזבון מבטיח את מיקסום הרווחים של הירושה, חלוקה הוגנת וצודקת וטיפול שוטף בירושה. היורשים פטורים מהצורך לנהל את העיזבון בעצמם.
* ליאת מנשקו היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי