חיילים רבים נקלעים במהלך שירותם הצבאי למצב שבו הם מוצאים את עצמם חשודים או קורבנות, ונאלצים להתמודד מול מערכת המשפט הצבאית. לא פעם, החיילים אינם מבינים את ההשלכות האמיתיות של המצב ואינם יודעים איך להתנהל בצורה הנכונה ביותר. מדובר בתופעה שכיחה, המתרחשת יום-יום, שעה-שעה. לכן, חיוני לעסוק בכך.
כשמדובר ב"אנשי צבא", בעיקר חיילים בשירות סדיר ואנשי קבע, מתייחסת מערכת המשפט הצבאית בחומרה רבה לעבירות שאולי לא היו נחשבות כה חמורות במסגרת משפט אזרחי
מהן העבירות שנדונות בבית דין צבאי?
חוק השיפוט הצבאי (תשט"ו-1955) מסדיר את נושא השיפוט בצה"ל על כל מרכיביו. לפי החוק, ניתן לחלק את אחריות מערכת המשפט הצה"לית לשני תחומים עיקריים:
• שיפוט של כל מי שנמצא תחת המסגרת הצבאית (חיילים, אזרחים שמועסקים במסגרת צה"ל ו/או אזרחים שעוברים עבירה במהלך עבודה על פרויקט/ מתן שירות לצה"ל) - במקרים אלה, נדונים בביה"ד הצבאי כל סוגי העבירות, גם אם העבירה עצמה לא התבצעה במסגרת הצבא.
בעניין זה, חשוב להדגיש כי כשמדובר ב"אנשי צבא" (בעיקר חיילים בשירות סדיר ואנשי קבע), מתייחסת מערכת המשפט הצבאית בחומרה רבה לעבירות שאולי לא היו נחשבות כה חמורות במסגרת משפט אזרחי. כך, למשל: הצבא מייחס חומרה רבה לעבירות סמים, אלכוהול וגניבת רכוש צה"ל, בין היתר מתוך חשש שהחייל לא יהיה במיטבו בעת מילוי תפקידו ובכך למעשה יסכן חיים (ובעקיפין, יסכן גם את ביטחון המדינה).
חיילים רבים אינם יודעים כי ברוב המקרים, כשנפתח לחייל תיק במערכת הצבאית, התיק מלווה אותו גם באזרחות
טווח הענישה
טווח הענישה משתנה גם הוא בהתאם לסוג העבירה ולחומרתה ומפורט בפרק השלישי לחוק. כאמור, צה"ל נלחם מלחמת חורמה בתופעות שנחוות בעיניו כמגפות של ממש. העונשים בגין חלק מהעבירות צפויים בהתאם להיות חמורים. חיילים רבים אינם יודעים כי ברוב המקרים, כשנפתח לחייל תיק במערכת הצבאית, התיק מלווה אותו גם באזרחות. השארת כתם העבירה במעבר לאזרחות מהווה מנוף לחצים של מערכת השיפוט הצבאי מול החייל.
חייל רשאי להיוועץ עם עורך דין מטעמו, אבל את סנגורו צבאי הוא פוגש לראשונה ביום הזימון לשימוע. לכן, להיוועצות עם עורך דין בשלב זה יש חשיבות רבה, מאחר שהוא עשוי לשנות משמעותית את כתב האישום
השלבים בהתנהלות המשפט הצבאי
בדומה להתנהלות האזרחית, גם במערכת הצבאית כשעולה חשד כלשהו נגד חייל, נפתחת בעניין חקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת). בתום החקירה, אם הוחלט על הגשת כתב אישום, מקבל החייל לידיו את כתב האישום או את טיוטת כתב האישום, לצד זימון לשימוע. על פי רוב, ההודעה מגיעה לחייל דרך מפקדו הישיר. בשלב זה, רשאי החייל להיוועץ עם עורך דין מטעמו, אבל את סנגורו צבאי הוא פוגש לראשונה ביום הזימון לשימוע. להיוועצות עם עורך דין בשלב זה יש חשיבות רבה, מאחר שעורך דין שמקבל מבעוד מועד את המידע על התיק, עשוי לשנות משמעותית את כתב האישום, ובפעמים רבות אף להביא לביטולו, ובכך להוריד חטוטרת מעיקה הרובצת על גבי עתידו של החייל.
לאחר השימוע, מקיימת הפרקליטות הצבאית מספר דיונים בעניין התיק (בהתאם לחומרת העבירה שבה החייל חשוד) או מנהלת משא ומתן עם פרקליטו של החייל לגבי הסכם פשרה. ניתן לומר שהסכם הפשרה הוא בסיס העבודה של עורך דין הבקיא בתחום דיני הצבא.
ייצוג לא הולם של החייל הנאשם, לא יביא בפני הערכאות הצה"ליות את מלוא העובדות שיפעלו לטובתו, מה שעלול לגרום לכך שהדרך לעונש בלתי מידתי ובלתי מתחשב תהיה קצרה ביותר
התנהלות נכונה במשפט צבאי
כאמור, מכיוון שמערכת המשפט הצבאית מתייחסת בחומרה רבה לעבירות השונות, יש חשיבות רבה לדרך שבה מציג החייל החשוד את העובדות והנסיבות הקשורות לעבירה שבה הוא נחשד. ייצוג לא הולם של החייל הנאשם, לא יביא בפני הערכאות הצה"ליות את מלוא העובדות שיפעלו לטובתו, מה שעלול לגרום לכך שהדרך לעונש בלתי מידתי ובלתי מתחשב תהיה קצרה ביותר. כך, למשל: במקרים בהם מדובר בעבירות עריקה, יכול עורך הדין להקל את העונש, מבלי להקל ראש בחומרת העבירה. זאת, באמצעות הצגת הנסיבות העיקריות שהובילו למעשה (מצב רפואי, מצב משפחתי, מצב כלכלי וכו').
עורך הדין יציג את המסמכים באופן מיטבי, כך שמעבר להתחשבות בחומרת העונש (הפחתה של תקופת המאסר בכלא הצבאי), יוכל החייל לקבל הקלות רלוונטיות לסיבת העריקות. כך, למשל: אם הסיבה היא כלכלית, תתחשב בכך המערכת הצבאית; כנגזרת של פסק הדין המקל, ייתכן כי המערכת הצבאית תאפשר לחייל לצאת לעבוד, ואף לעבור יחידה בהתאם למקום עבודתו ו/או מגוריו.
כשמדובר בייצוג של חייל בבית הדין הצבאי, חייב עורך הדין להעמיד על כף המאזניים את הטיעונים והמסמכים שביכולתו להגיש לפרקליטות הצבאית, במטרה להקטין את חומרת כתב האישום ואף לבטלו. זאת, מול האפשרות שבכך הוא יחשוף את קו ההגנה
ה"סכנה" בעבודת עורך הדין
מכיוון שסד הזמנים קצר, בין קבלת הבקשה לשימוע מבא כוחו של החייל ועד להגשת כתב האישום, כשמדובר בייצוג של חייל בבית הדין הצבאי, חייב עורך הדין להעמיד על כף המאזניים את הטיעונים והמסמכים שביכולתו להגיש לפרקליטות הצבאית, במטרה להקטין את חומרת כתב האישום ואף לבטלו. זאת, מול האפשרות שבכך הוא יחשוף את קו ההגנה ויאפשר לפרקליטות להבין שנותרו "חורים" בממצאים שמצ"ח הניח על שולחנה. הפרקליטות עלולה להורות על השלמת חקירה.
ככלל, הניסיון מלמד שכאשר עורך הדין מביא את העובדות והמסמכים המגבים את הנסיבות, ובה בעת "מגדיל ראש", מטה אוזן, רואה ומראה את המסקנות המתבקשות מהעבירה כמסקנות טיפוליות, ומציג את מתן העונש כגישה חינוכית, הצופה אל פני עתידו של החייל, בלי להקל ראש בחומרת העבירה עצמה (לעיתים תוך כדי שהוא אומר בעצמו דבריי תוכחה לנאשם, בעת מתן הייעוץ ולעיתים גם בבית הדין) - מקבלת גישתו הטיפולית-חינוכית תוקף מוסרי, ומאפשרת גם לערכאה השיפוטית להתייחס לנושא, מתוך הבנה שהמטרה העיקרית היא להפוך את האירוע המצער ללקח, ולהוביל לכך שהעבירה לא תישנה בהמשך חייו של הנאשם.
בכל 12 שעות מתלוננת חיילת על הטרדה מינית. הניסיון מוכיח שחיילת שאוזרת אומץ ומתלוננת, סוללת את הדרך גם עבור חיילות אחרות שחוששות להתלונן, מה שבדרך כלל פותח תיבת פנדורה
התנהלות נכונה מהצד של חייל קורבן עבירה
ההתנהלות המשפטית הנכונה מול המערכת הצבאית חשובה לא רק כשמדובר בחייל שנאשם בעבירה, אלא גם כשאותו חייל נמצא בצד שנפגע. למרבה הצער, אחת הדוגמאות השכיחות ביותר לכך היא הטרדה מינית. בכל 12 שעות (!) מתלוננת חיילת על הטרדה מינית. הניסיון מוכיח שחיילת שאוזרת אומץ ומתלוננת, סוללת את הדרך גם עבור חיילות אחרות שחוששות להתלונן, מה שבדרך כלל פותח תיבת פנדורה; המטריד מתגלה, באופן לא מפתיע, כ"שור מועד".
גם כאן, חשוב להתנהל נכון מבחינה משפטית, לאורך כל הדרך. ברוב המקרים, מומלץ לערב את הקב"ן (קצין בריאות נפש) ולהיוועץ בעורך דין, שיידע להיות "ראש גדול", לב רחב ואוזן קשבת. הדבר יסייע משמעותית למתלוננת למצות את הצדק בביה"ד הצבאי. בנוסף, לא פחות חשוב ממיצוי הדין הצבאי: התנהלות משפטית נכונה תעניק למתלוננת את האפשרות להגיש בהמשך תביעה לבית משפט, באשר לקביעת מצבה הבריאותי, ולמיצוי זכויותיה באופן שהולם את נזקי הפגיעה.
לסיכום: דיני הצבא אמנם מתבססים על הדין האזרחי, אך ההתנהלות בערכאות המשפטיות הצבאיות מחייבת הבנה ספציפית ובקיאות בתחום המשפט הצבאי. לכן, יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין בקי בתחום, בכל מצב של חשד לעבירה ו/או פגיעה מעבירה.
* עו"ד אלתאה שטנקה שמש עוסקת בדיני צבא ודיני משפחה
* סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
