חוקי העבודה במדינת ישראל נועדו להסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין עובדים לבין מעסיקים במשק. המטרה העיקרית של החוקים היא מניעת מצבים שבהם מעסיקים מנצלים לרעה את עובדיהם, מפרים את זכויותיהם או מפלים אותם ביחס לעובדים אחרים.
בישראל דיני העבודה כוללים חוקי יסוד (חוק יסוד כבוד האדם וחוק יסוד חופש העיסוק) וחוקי מגן (חוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שכר מינימום, חוק פיצויי פיטורין ועוד). בנוסף, דיני העבודה כוללים גם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שונים.
אכיפה יעילה של חוקי העבודה מסייעת להסדיר את שוק העבודה ומתמרצת את המעסיקים במשק להקפיד על שמירת זכויות העובדים שלהם
להסדיר את שוק העבודה
אכיפה יעילה של חוקי העבודה מסייעת להסדיר את שוק העבודה ומתמרצת את המעסיקים במשק להקפיד על שמירת זכויות העובדים שלהם, ולמלא אחר כלל החובות המוטלות על מעסיקים. אכיפה יעילה מגינה על זכויות העובדים, מבטיחה את מימושן ומסייעת לקיים את תכלית חוקי העבודה, המעניקים הגנה מינימלית לעובד וקובעים מהן זכויותיו, לרבות זכויותיו הסוציאליות.
חוקי העבודה השונים קובעים הוראות שהפרתן עשויה להוות עבירה פלילית, בגינה ניתן להטיל על המעסיק המפר קנסות פליליים, ולעיתים גם עונשי מאסר בתום ההליך הפלילי
אכיפה מנהלית, אכיפה פלילית ואכיפה אזרחית
חשוב שמעסיקים יידעו כי אכיפת חוקי העבודה עשויה להתבצע בשלושה אופנים שונים: אכיפה מנהלית, אכיפה פלילית ואכיפה אזרחית.
חוקי העבודה השונים קובעים הוראות שהפרתן עשויה להוות עבירה פלילית, בגינה ניתן להטיל על המעסיק המפר קנסות פליליים, ולעיתים גם עונשי מאסר בתום ההליך הפלילי. בנוסף, קיימים חוקי עבודה שהפרתם עלולה לגרור הטלת קנסות מנהליים על המעביד.
לכל אלה התווסף בשנת 2011 אמצעי אכיפה נוסף, עם כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (התשע"ב - 2011).
להגביר ולייעל את האכיפה של דיני העבודה
המטרה העיקרית של החוק היא להגביר ולייעל את האכיפה של דיני העבודה, באמצעות הליך מנהלי להטלת עיצום כספי על מעסיקים, ע"י יחידת האכיפה של מנהל הסדרה ואכיפת חוקי העבודה, הפועל במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
החוק למעשה הוסיף את האפשרות לאכיפה מנהלית, על גבי האכיפה הפלילית. מדובר בהליכים מנהליים מהירים, המאפשרים הטלת עיצומים כספיים בסך 2,520 שקלים עד 35,280 שקלים בגין כל הפרה, מבלי לקיים הליך משפטי
עיצומים כספיים בסך 2,520 שקלים עד 35,280 שקלים
החוק למעשה הוסיף את האפשרות לאכיפה מנהלית, על גבי האכיפה הפלילית. מדובר בהליכים מנהליים מהירים, המאפשרים הטלת עיצומים כספיים בסך 2,520 שקלים עד 35,280 שקלים בגין כל הפרה, מבלי לקיים הליך משפטי. הסכומים מתייחסים להפרה אחת, ומשתנים בהתאם לסוג ההפרה ולזהות המפר. בהפרות נמשכות או חוזרות, העיצום הכספי עלול להיות גבוה יותר.
מיד עם הגשת התלונה, יקבל המעסיק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, והוא יהיה רשאי להגיב לטענות תוך 30 ימים מקבלת ההודעה
בדיקה יזומה של יחידת האכיפה או תלונה שהגיש עובד
העיצום הכספי עשוי להיות מוטל על מעסיק, בעקבות בדיקה יזומה של יחידת האכיפה או בהמשך לתלונה שהגיש עובד, שזכויותיו בעבודה נפגעו. לכן, מומלץ לעובד שזכויותיו הופרו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, כדי לבחון את האפשרות להגיש תלונה למנהל האכיפה.
מיד עם הגשת התלונה, יקבל המעסיק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, והוא יהיה רשאי להגיב לטענות תוך 30 ימים מקבלת ההודעה. לאחר קבלת עמדתו של המעסיק, יוחלט במנהל האכיפה האם להטיל עיצום כספי ובאיזה שיעור.
באתר משרד העבודה, תפורסם הודעה בדבר הטלת העיצום, שתכלול, בין היתר, את פרטי המעסיק המפר, את מהות ההפרה שבגינה הוטל העיצום ונסיבותיה. לאחר הטלת העיצום, יוכל המעסיק להגיש ערר בפני ועדת ערר. על החלטת ועדת הערר, יוכל המעסיק לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה.
מהנתונים שמפרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עולה כי בשנת 2018 הוטלו על מעסיקים למעלה מ-400 עיצומים כספיים, בסך יותר מ-30,000,000 שקלים
2018: עיצומים כספיים בסך יותר מ-30,000,000 שקלים
מהנתונים שמפרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עולה כי בשנת 2018 הוטלו על מעסיקים למעלה מ-400 עיצומים כספיים, בסך יותר מ-30,000,000 שקלים. גובה העיצום הכספי הממוצע כ-80,000 שקלים, בשנת 2018.
היקף העיצומים הכספיים מעיד על מגמה הולכת וגוברת של אכיפת החוקים. לשם השוואה, בשנת 2013 הוטלו עיצומים כספיים בסך כ-12,000,000 שקלים בלבד; ב-2017 סכום העיצומים כבר עלה לכ-21,000,000 שקלים. שנה לאחר, בשנת 2018, הסכום זינק בעוד כ-10,000,000 שקלים.
החוק להגברת האכיפה אינו חל רק על מעסיק ישיר של העובד, אלא גם על מעסיקים אשר מעסיקים עובדי קבלן ואף על מזמין שירות מקבלן
החוק חל גם על מזמין שירות מקבלן
כדאי לציין כי החוק להגברת האכיפה אינו חל רק על מעסיק ישיר של העובד, אלא גם על מעסיקים אשר מעסיקים עובדי קבלן ואף על מזמין שירות מקבלן. כלומר, האחריות עשויה להיות מוטלת גם על הלקוח של החברה הקבלנית, ששכר את שירותי הקבלן.
אם נודע למקבל השירות כי עובד הקבלן אינו מקבל את כל זכויותיו, חלה עליו חובה לדרוש מחברת הקבלן לתקן את ההפרה באופן מיידי. אם הקבלן לא יתקן את ההפרה, מקבל או מזמין השירות נדרש לפעול לביטול החוזה בינו לבין הקבלן ואף לחלט את הערבות שנתן לו הקבלן.
מנהל האכיפה אינו רשאי להגיש תביעה כלשהי בשם העובד והוא אינו צד לעניין תביעות בין עובדים למעסיקים
מנהל האכיפה אינו יכול להשיב את המצב לקדמותו
יחד עם זאת, חשוב לציין כי מנהל האכיפה אינו יכול להשיב את המצב לקדמותו. אין בסמכותו להעניק פיצוי לעובד או לזכות אותו בסעד כלשהו, לא בסעד כספי ולא בסעד הצהרתי. מנהל האכיפה אינו רשאי להגיש תביעה כלשהי בשם העובד והוא אינו צד לעניין תביעות בין עובדים למעסיקים.
במקביל להגשת התלונה במנהל ההסדרה והאכיפה של משרד העבודה והרווחה, ניתן כמובן להגיש גם תביעה אזרחית לבית הדין האזורי לעבודה. מדובר בהליכים מקבילים
תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה
לכן, במקביל להגשת התלונה במנהל ההסדרה והאכיפה של משרד העבודה והרווחה, ניתן כמובן להגיש גם תביעה אזרחית לבית הדין האזורי לעבודה. מדובר בהליכים מקבילים. לפיכך, אין מניעה לפעול בשני המישורים. מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, כדי למצות את מירב הזכויות של העובד.
מעסיקים, אל תהיו שאננים
גם למעסיקים - קטנים וגדולים - מומלץ להיוועץ באופן תדיר עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה, כדי להבטיח קיום מלא של הוראות החוק. יש להיזהר משאננות. חשוב לזכור: די בעובד כועס אחד שהגיש תלונה - כדי שהמעסיק ימצא את עצמו תחת חקירות, מתגונן מפני עיצום כספי, הליך פלילי ותביעה אזרחית.
לסיכום: בשנים האחרונות, ניכרת מגמה של אכיפה הולכת וגוברת של דיני העבודה, כדי להבטיח קיום בפועל של זכויות העובדים. מומלץ לכל עובד הסבור כי זכויותיו נפגעו להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום, כדי לבחון את חלופות האכיפה השונות, ולבחור בדרך פעולה מתאימה, להבטחת קיום הזכויות ולפיצוי. בנוסף, גם למעסיקים מומלץ מאוד להיוועץ עם עו"ד באופן תדיר. זאת, כדי להקטין את הסיכון והחשיפה לפגיעה, בעקבות תלונות ותביעות של עובדים.
* משרד עו"ד ניר ברקון מתמחה בדיני עבודה, חדלות פירעון והליכי פשיטת רגל. עו"ד ניר ברקון בעל ניסיון רב בניהול תיקי עבודה ובייצוג עובדים ומעסיקים.
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
