תאונת עבודה ומחלת מקצוע: מי הגורם המפצה?

נפגעי עבודה בישראל זכאים למיצוי זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי; ובנוסף, ככל שקיימת עילה נזיקית, למצות את זכויותיהם אל מול גורמים שונים נוספים.

תאונת עבודה היא גם תאונה שקרתה לאדם בדרכו לעבודה, בדרכו חזרה מהעבודה, או כשהיה בדרך במסגרת העבודה. למשל: בדרך לפגישה, ביום עיון, ביום כיף ועוד

תאונת עבודה

ע"פ חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, תשנ"ה-1995), תאונת עבודה היא תאונה שקרתה לאדם תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, ובעטיה נגרמה לו פגיעה פיזית או נפשית. כך, למשל: עובד במפעל שהחליק, נפל, נחתך, נפצע, הוכה על ידי אחר, לקה באירוע לבבי או מוחי כתוצאה מאירוע חריג בעבודה הקשור לעבודה וכו'. בנוסף, מכיר החוק כתאונת עבודה גם בתאונה שקרתה לאדם בדרכו לעבודה, בדרכו חזרה מהעבודה, או כשהיה בדרך במסגרת העבודה (למשל: בדרך לפגישה, ביום עיון/השתלמות, יום כיף וכו'), בין אם התאונה אירועה במהלך הליכה ובין אם במהלך נסיעה או פגיעה כהולך רגל ע"י מכונית (בשני המקרים האחרונים, התאונה תיחשב גם כתאונת דרכים).

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לאדם כתוצאה ישירה של תנאי העבודה. כך, למשל: מחלה שנגרמה לו בשל חשיפה לחומרים כימיים, לסביבה מזוהמת, לרעש מזיק ועוד

מחלת מקצוע

מחלת מקצוע היא מחלה שהוגדרה כך בתקנות המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), שהעובד חלה בה עקב עבודתו או עקב עיסוקו. כלומר, מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לאדם כתוצאה ישירה של תנאי העבודה. כך, למשל: מחלה שנגרמה לו בשל חשיפה לחומרים כימיים, לסביבה מזוהמת, לרעש מזיק, לאבק וכו'.

חיילים שמשרתים בצבא קבע, שוטרים וסוהרים שנפגעו בפעילות שאינה מבצעית, צריכים להגיש תביעה לאגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי, במקום לאגף השיקום במשרד הביטחון

פגיעת אנשי קבע וכוחות הביטחון

ע"פ חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] - החל מה-27.4.17, חיילים שמשרתים בצבא קבע, שוטרים וסוהרים שנפגעו בפעילות שאינה מבצעית, צריכים להגיש תביעה לאגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי, במקום לאגף השיקום במשרד הביטחון. תביעות לגבי פגיעה שאירעה בעקבות פעילות מבצעית או אימון לשירות מבצעי יש להמשיך להגיש למשרד הביטחון.

חשוב לציין כי יש מקרים רבים של תאונות עבודה, מחלות מקצוע שונות שאינן מופיעות בחוק, אך התפתחו בפסיקה. לכן, יש חשיבות רבה להיוועצות עם עו"ד הבקיא בתחום הנזיקין, שיבחן את נסיבות התאונה המדויקות ו/או מחלת המקצוע.

דמי הפגיעה מביטוח לאומי משולמים בעד פרק הזמן שבו הנפגע לא עבד בעבודה כלשהי ונזקק לטיפול רפואי. דמי הפגיעה משולמים לכל היותר בעד 91 ימים, הנמנים מהיום שלמחרת יום הפגיעה

הליכים מול המוסד לביטוח לאומי

תביעה לדמי פגיעה: דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה. דמי הפגיעה משולמים בעד פרק הזמן שבו הנפגע לא עבד בעבודה כלשהי, אלא נזקק לטיפול רפואי. דמי הפגיעה משולמים לכל היותר בעד 91 ימים, הנמנים מהיום שלמחרת יום הפגיעה.

תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה: אם הנפגע סבור שהפגיעה בתאונה הותירה נכות בגופו או בנפשו, הוא רשאי להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה. קצבת הנכות תשולם לנפגע, בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. לעיתים ישולם לנפגע מענק חד פעמי ללא קצבה.

יש להגיש לביטוח הלאומי את שתי התביעות הנ"ל תוך 12 חודשים מיום האירוע. הגשת התביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכותו של הנפגע לקצבה, כולה או חלקה.

תביעה לנכה נזקק: נפגע שנקבעה לו דרגת נכות זמנית, שאינו מסוגל לעבוד כתוצאה מהפגיעה, ואין לו הכנסות, רשאי להגיש תביעה לקבלת קצבת "נכה נזקק". אם תאושר התביעה, יקבל הנפגע קצבת נכות בשיעור 100% לתקופה של עד ארבעה חודשים.

חשוב להדגיש כי אם לנפגע יש פוליסת ביטוח תאונות אישיות (ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח נכות מתאונה, ביטוח חיים וכו'), ניתן לתבוע בתביעה נפרדת את חברת הביטוח שביטחה את הנפגע

חבות מעבידים: הליכים מול המעסיק וחברת הביטוח, בהתאם

לרוב, מדובר בתביעת רשלנות נזיקית, המוגשת נגד המעביד ו/או צד שלישי. בתביעות מסוג זה, הנפגע הוא זה שצריך להוכיח כי הנזק נגרם לו, כתוצאה מכך שהנתבע התרשל כלפיו. חשוב להדגיש כי ככל שלנפגע יש פוליסת ביטוח תאונות אישיות (ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח נכות מתאונה, ביטוח חיים וכו'), ניתן לתבוע בתביעה נפרדת את חברת הביטוח שביטחה את הנפגע. כל סכום שישולם מכוח הפוליסה יינתן בנוסף לפיצוי שיושג מהתביעה הנזיקית, ולא ניתן לקזזו/לנכותו, בהתאם להוראות סעיפים 81 ו- 86 לפקודת הנזיקין (תשכ"ח-1968).

הליכים מול צד שלישי ורשויות שונות

גם כאן, מדובר לרוב בתביעת רשלנות נזיקית, המוגשת נגד צד שלישי (שאינו המעסיק, או בנוסף אליו). כך, למשל: ספקים של מעביד, בתי עסק, מוסדות, עיריות, משרדי ממשלה (משרד הבריאות/ משרד העבודה) וכו'.

כדי שתאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה תוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שהתאונה אירעה בדרך הקבועה מהבית לעבודה וכי לא הייתה סטייה משמעותית בדרך

הליכים במקרה של תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים

כאשר מדובר בתאונת דרכים שאירעה בנסיבות העבודה, בדרך למקום העבודה, במהלך העבודה או בדרך חזרה מהעבודה, חשוב לבדוק האם נסיבות התאונה אכן מקיימות את המבחנים הקבועים בחוק, שלפיהן תוגדר גם כתאונת עבודה. כך, לדוגמה: כדי שתאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה תוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שהתאונה אירעה בדרך הקבועה מהבית לעבודה וכי לא הייתה סטייה משמעותית בדרך.

סיווג תאונת דרכים כתאונת עבודה חשוב והכרחי למיצוי הזכויות המקסימלי, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול חברת הביטוח, המבטחת את רכב הפוגע. בעניין זה, חשוב לדעת כי במקרה שבו תאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, קביעות הוועדה רפואית של המל"ל יחייבו את חברת הביטוח וישפיעו בהתאם על גובה הפיצויים והיקפם.לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת עבודה שאינה תאונת דרכים, קביעות ועדה רפואית של המל"ל אינן מחייבות לצורך התביעה הנזיקית כנגד המזיק. נדרשת חוות דעת רפואית מקצועית על ידי רופא מטעם הנפגע, לביסוס נכותו כתוצאה מהפגיעה ולקביעת היקף נזקיו.

בפגיעה בעבודה, תובע הנפגע הן את המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלאות בעקבות נכותו והן את מעבידו ו/או הצד השלישי. כדי שלא ייווצר כפל פיצוי, ביהמ"ש מפחית את התגמולים שקיבל הנפגע מהביטוח הלאומי מכל פיצוי שייפסק לטובתו בתביעתו מול המעביד ו/או הצד השלישי

מהי תביעה נבלעת?

"תביעה נבלעת" היא תביעת פיצויים בגין נזקי גוף, שבה גובה ניכויי המל"ל (התשלומים אותם מעביר ביטוח לאומי לנפגע או לבני משפחתו) עולה על גובה הפיצויים המתקבלים בתביעה הנזיקית, כלומר למעשה "בולע" את תביעת הפיצויים בגין נזקי גוף. כאמור, בפגיעה בעבודה, תובע הנפגע הן את המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלאות בעקבות נכותו, והן את מעבידו ו/או הצד השלישי.

כדי שלא ייווצר כפל פיצוי, ביהמ"ש מפחית את התגמולים שקיבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי, מכל פיצוי שייפסק לטובתו בתביעתו מול המעביד ו/או הצד השלישי. אם הנפגע לא מיצה את מלוא זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי, יכול המעביד ו/או הצד השלישי לדרוש מבית המשפט לבצע קיזוז רעיוני של התגמולים, אותם זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי ולא פעל לקבל.

חשוב להבהיר כי כל נושא ניכוי וקיזוז גמלאות מל"ל, המשולמות לנפגע בגין פגיעתו בתאונת עבודה, אינו ברור ומובן בקרב רוב הנפגעים. יש חשיבות רבה לניהול נכון של התביעה, הן מול מל"ל והן מול הגורם המזיק (המעסיק,חברת הביטוח, רשויות ומוסדות וכו'). בנוסף, חיוני לתכנן ולנהל את התביעות היטב, כדי למנוע תביעה נבלעת.

לסיכום: כדי למנוע מצב שבו התביעה נבלעת והנפגע לא יקבל כלום מהמזיק ו/או חברת הביטוח של המזיק, חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום, עוד לפני הפנייה לחברת הביטוח או למוסד לביטוח הלאומי, לצורך הערכה נכונה של התביעות.

* נטליה לוסקין היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת, עוסקת בתחום הנזיקין: נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תביעות מול חברות ביטוח, מול המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון ועוד.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי