מי שסובל מבעיות בריאות עקב השירות בצה"ל ותביעתו נגד הצבא מתקבלת, נהנה מתמיכה רחבת היקף, מגוון הטבות, זכויות ופיצויים. עובדה זו אמנם מבורכת, אך לא ניתן להתעלם מכך שהדרך לקבלת התביעה, המוגשת נגד משרד הביטחון, אינה קלה בלשון המעטה. מדובר בדרך רב שלבית, עמוסה בפרוצדורות, המחייבת התמצאות משפטית והשקעת משאבים. במקרים רבים, לא קל להוכיח את הקשר הנדרש בין המצב הבריאותי לבין השירות הצבאי.
כדי להימנע מהפתעות בלתי נעימות בדרך וכדי למצות את מלוא הזכויות, חשוב לפעול נכון כבר מרגע הפציעה או התפרצות המחלה, ולהקפיד על התנהלות נכונה מול הרשויות, לאורך כל הדרך.
במאמר זה, נביא מדריך מקיף, בו מרוכזים כל השלבים הצפויים, מרגע הפציעה או המחלה ועד לרגע ההכרה וקבלת התביעה במשרד הביטחון.
כבר מהרגע הראשון, חשוב לנהל יומן, בו יש לתעד את כל קורות המחלה/ הפציעה, לאסוף כל מסמך רפואי, כל חוות דעת וכל הוצאה בעקבות ההתמודדות עם הפציעה. כל טופס הוא למעשה ראיה
תביעה נגד משרד הביטחון - עשרה שלבים, בדרך למיצוי הזכויות
שלב ראשון: קבלת טיפול רפואי - השלב הראשון כולל כמובן התייחסות ומתן מענה למצב הרפואי: אין להתמהמה. מיד עם הפציעה, הפגיעה או סימני המחלה, יש לגשת לקבלת טיפול רפואי מהגורמים הרלוונטיים.
שלב שני: תיעוד וארגון - כבר מרגע הפציעה או המחלה, חשוב שהפצוע/ החולה או יקיריו (כשמצב המטופל אינו מאפשר זאת) יראו את הפצוע/ החולה כתובע עתידי נגד משרד הביטחון. כך, בהמשך, יהיה צורך להוכיח פגיעה, להוכיח שיש קשר סיבתי בין הפציעה או המחלה לבין השירות הצבאי, ולהוכיח את השלכות הפציעה או המחלה על המצב הרפואי. כל אלה ניתנים להוכחה בדרך אחת בלבד: מסמכים.
כבר מהרגע הראשון, חשוב לנהל יומן, בו יש לתעד את כל קורות המחלה/ הפציעה, לאסוף כל מסמך רפואי, כל חוות דעת וכל הוצאה בעקבות ההתמודדות עם הפציעה. כל טופס הוא למעשה ראיה, שתסייע בהמשך לעמוד בנטל ההוכחה ולקבל את כל המגיע מהרשויות.
שלב שלישי: פנייה לייעוץ משפטי - מיד כשהמצב הרפואי מאפשר זאת, יש לפנות (הפצוע/ חולה או מישהו מקרוביו) לעורך דין העוסק בתביעות נגד משרד הביטחון. עורך הדין יתרשם מהמצב ויגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה, שתאפשר מיצוי זכויות. לליווי המשפטי יש חשיבות רבה, לא רק במובן הרגשי והארגוני-מעשי, אלא גם בהעלאת הסיכויים להתנהלות נכונה, כבר מהרגע הראשון, נקיטת פעולות נחוצות רבות חשיבות והימנעות מטעויות העלולות לעלות ביוקר בהמשך הדרך.
ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון תוך עד שלוש שנים מתום השירות הצבאי. כלומר: לאחר שלוש שנים, עילת התביעה מתיישנת. הדרך להכרה, פיצוי או זכויות - נחסמת!
שלב רביעי: פעולה במסגרת הזמן ובתוך "חלון הזדמנויות" - עניין ההתיישנות מהווה דוגמה טובה לחשיבות הפנייה לעורך דין, בהקדם האפשרי. תביעות נגד משרד הביטחון מתיישנות תוך תקופה קצובה, קצרה מההתיישנות ה"רגילה" (כפי שיורחב מיד להלן). לכן, בהקשר זה, יש חלון הזדמנויות מוגבל לפעולה. רבים אינם מודעים לכך. מהי תקופת ההתיישנות של תביעה נגד משרד הביטחון? בגין בעיה בריאותית, שנגרמה עקב שירות בצה"ל, ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון תוך עד שלוש שנים מתום השירות הצבאי. כלומר: לאחר שלוש שנים, עילת התביעה מתיישנת. הדרך להכרה, פיצוי או זכויות - נחסמת! לאור זאת, יש חשיבות רבה לפנייה בהקדם לייעוץ משפטי, במקביל לטיפול בבעיות הבריאות, לתיעוד ולאיסוף הראיות הרלוונטיות כבר בשלבים הראשונים.
שלב חמישי: "בניית התיק" ואיסוף ראיות - במקביל לראיות הנוגעות למצב הרפואי עקב הפציעה, ולהוכחת הוצאות שנגרמו עקב הפציעה, יש לבסס את התביעה על ראיות והוכחות נוספות.
כך, בין היתר, יש להוכיח כי המצב הבריאותי טרם הגיוס לא כלל את הבעיה הרפואית, בגינה מוגשת התביעה, וכי הבעיה נגרמה במהלך השירות הצבאי. בנוסף, נדרשות ראיות להוכחת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין הבעיה הרפואית. עורך הדין, שיבדוק את מכלול הנסיבות, יבחן מהן הראיות וההוכחות הדרושות וידריך את הפצוע/ החולה בנוגע לכך. כך, סביר להניח כי החולה/ הפצוע יידרש לחתום על תצהיר, בו יעיד בשבועה שהתגייס בריא וחלה או נפצע עקב פעילות בצבא. כמו כן, סביר כי יהיה צורך לאסוף תצהירי עדות מבני משפחה, מכרים, חיילים ששירתו לצד הפצוע, המפקד, החובש ועוד. כמובן, את כל אלה יש לעשות בהנחיית ובליווי עורך דין. כל אלה יצורפו לתביעה ויהוו תשתית ראייתית.
שלב שישי: חוות דעת מומחה - במקרים רבים, עורך הדין ימליץ להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה, שתעיד על הנזק שנגרם ועל כך שהנזק נגרם עקב השירות. הצטיידות בחוות דעת כאמור אינה בגדר חובה. בכל מקרה, יהיה צורך לפגוש מומחה מטעם משרד הביטחון, במסגרת ההכרעה בתביעה. ובכל זאת, על אף שלא מדובר בחובה, חוות דעת מומחה עשויה לשרת את התובע במקרים מסוימים ולתרום להצלחת התביעה.
שלב שביעי: הגשת תביעה - מומלץ להגיש את התביעה לאגף השיקום של משרד הביטחון, לאחר ייעוץ משפטי ובעזרת עורך דין. אמנם לא קיימת חובה לפעול כך, אך זוהי המלצה חשובה במיוחד, מאחר שהרבה חיילים שנפצעו "מפספסים". יש לציין כי קיים גם טופס תביעה סטנדרטי, אותו ניתן למלא ולהגיש למשרד הביטחון, דרך ר"ם 2 וקצינת נפגעים. זו טעות! לא מדובר בטופס "תמים" ונעדר חשיבות, אלא בתביעה של ממש. כמו כל תביעה משפטית, התביעה חייבת להיות מגובשת, מבוססת ומנוסחת היטב. למרבה הצער, במקרים רבים, חייל שמגיש טופס ראשוני דרך ר"ם 2 וקצינת נפגעים, ממלא בתום לב פרטים לא מדויקים. כך, עלולה להתמוטט התשתית לתביעה!
שלב שמיני: חוות דעת מומחה מטעם קצין התגמולים
קצין התגמולים, המוסמך להכריע בתביעת החייל, מעביר לעיונו של מומחה את התביעה ונספחיה. המומחה קובע האם נגרמו לתובע נזקים ומהם הנזקים שנגרמו; ובנוסף, האם הנזקים נגרמו עקב השירות הצבאי.
לחוות הדעת הרפואית יש חשיבות רבה, מאחר שלפיה מתקבלת הכרעה האם לקבל את תביעת החייל או לדחות את התביעה; ובנוסף, אילו זכויות יינתנו לחייל (בהתאם להכרה בסוג הפציעה והיקפה).
שלב תשיעי: דחיית התביעה - לא "סוף פסוק" - למעשה, שלב זה מתקיים רק במקרה שלא התקבלה התביעה נגד משרד הביטחון. גם במצב כזה, לא כלו כל הקיצין. יש מה לעשות (מיד להלן נציין מספר דרכי פעולה). כמובן, מומלץ להיוועץ בעורך דין.
חוות דעת רפואית מבוססת המוכיחה קשר סיבתי בין המצב הרפואי לשירות הצבאי תיחשב כראיה חדשה. כך, בזכות קיומה של חוות דעת, ניתן להגיש בקשה לעיון נוסף בתביעה, גם בחלוף מספר שנים
מה ניתן לעשות כשתביעה נגד משרד הביטחון נדחית?
במקרה כזה, ניתן לפעול באחת משתי דרכים: הגשת בקשה לקצין התגמולים לעיון נוסף, או ערעור. בקשה לעיון נוסף תוגש באחד משני מקרים: 1. ההחלטה על דחיית התביעה הושגה באמצעות מחדל או מעשה המהווים עבירה פלילית; 2. התגלו ראיות חדשות, העשויות לשנות את ההחלטה הקודמת. לעתים, חוות דעת רפואית מבוססת המוכיחה קשר סיבתי בין המצב הרפואי לשירות הצבאי תיחשב כראיה חדשה. כך, בזכות קיומה של חוות דעת, ניתן להגיש בקשה לעיון נוסף בתביעה, גם בחלוף מספר שנים.
אם נפלה טעות בהחלטה, ניתן לערער תוך 30 יום, ממועד קבלת ההחלטה. הערעור מוגש לעיון שלושה חברי ועדה, המכונה "ועדה עליונה לערעורים". מקום מושבה של הוועדה הוא בית משפט שלום. ניסוח ערעור על ידי עורך דין בקי ומנוסה מגדיל את הסיכוי לקבלת הערעור ולשינוי רוע הגזירה. קבלת הערעור תגרור הכרה בפצוע כנכה צה"ל. התיק יועבר לעיון גורם רפואי, שיפסוק את שיעור הנכות באחוזים. זהו נתון המשפיע על היקף הזכויות להן זכאי הפצוע. לעומת זאת, דחיית הערעור תסתום את הגולל על הניסיונות להיפרע ממשרד הביטחון בגין המצב הבריאותי.
נכי צה"ל רבים זכאים ל"סל שיקום": סך כל הזכויות המגיעות למי שהוכר כנכה צה"ל. מדובר בזכויות רבות ומגוונות, הנוגעות לתחומי חיים רבים
שלב עשירי: קבלת הזכויות בפועל
במקרה שהתקבלה התביעה נגד משרד הביטחון וניתנה הכרה בפצוע כנכה צה"ל, ועדה רפואית תקבע את היקף הנזק ומתוך כך ייגזרו הזכויות שמקנה ההכרה המיוחלת. נכי צה"ל רבים זכאים ל"סל שיקום": סך כל הזכויות המגיעות למי שהוכר כנכה צה"ל. מדובר בזכויות רבות ומגוונות, הנוגעות לתחומי חיים רבים. בנוסף, ההכרה עשויה להניב גם "תגמולים", סכום כספי העשוי להתקבל כמענק חד פעמי ו/או קצבה חודשית. אופן קבלת התגמולים והיקפם תלוי אף הוא בנכות שנקבעה.
לסיכום: חייל שניזוק בשירותו הצבאי זכאי לשלל זכויות ממשרד הביטחון, שכדי להשיגן, תביעתו להכרה כנכה צה"ל צריכה להתקבל. הזכויות ייגזרו משיעור הנכות שנקבעה. בדרך למיצוי הזכויות, על החייל לתעד את קורותיו, לאסוף מסמכים וראיות, להצטייד בעורך דין ובחוות דעת רפואית ולהגיש את התביעה באופן מבוסס, כמפורט במאמר זה.
* משרד עו"ד אלי סבן מייצג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות ביטחון, בתביעות נגד משרד הבטחון ואגף השיקום, לצורך הכרה בפגיעתם עקב חבלה או מחלה בה חלו במהלך שירותם, לרבות ערעורים לבתי המשפט בערכאות השונות, לצורך מימוש זכויותיהם. בנוסף, מייצג המשרד את ציבור הנכים בוועדות רפואיות שונות
** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי
