בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה בקשה שהגיש אב למשמורת על ילדיו. הבקשה נתפסה כחריגה במיוחד, שכן האב התחמק מלפגוש את ילדיו במשך שנה וחצי, והסכים לפגוש אותם רק במרכז הקשר, לפרקי זמן קצרים מאוד. על אף בקשת האב, בית המשפט לא השתכנע בכנות כוונותיו, לאחר שהתברר כי בכוונתו להעביר את ילדיו לפנימייה, ככל שיקבל עליהם משמורת. בדרך זו ביקש האב להפחית את המזונות שהוא משלם לאם, אולם בית המשפט לא נתן יד לתוכנית.
בהסדר הגירושין נקבעו לאב הסדרי ראייה מינימליים של הילדים, אך האב עשה הכל כדי להימנע ממפגש עם הילדים. הוא ביטל מפגשים ברגע האחרון וסירב לקבוע מועדים חלופיים
הסדרי ראייה מקלים מאוד שלא קוימו
המשפחה המדוברת מתגוררת באזור הדרום. בני הזוג הנדונים, בשנות השלושים לחייהם, הביאו לעולם שלושה ילדים, שהיו במועד הפרידה שלהם בני 3, 5 ו-7. בהסדר הגירושין נקבעו לאב הסדרי ראייה מינימליים של הילדים. אלה כללו בילוי של יום באמצע השבוע עם הילדים למשך מספר שעות ומפגש כל סוף שבוע שלישי. על אף ההסדרים המקלים, האב לא קיים אותם כנדרש, ועשה הכל כדי להימנע ממפגש עם הילדים. הוא ביטל מפגשים ברגע האחרון, כשהילדים כבר היו מוכנים, אמר שאיננו יכול להגיע כי הוא חייב לעבוד, וסירב לקבוע מועדים חלופיים. האם שליוותה את הכאב של ילדיה, וראתה כיצד האב נמנע מלפגוש אותם, הגישה נגדו תביעה לאכיפת הסדרי הראייה, ללא הועיל.
באחת השיחות שקיים האב עם ילדיו הוא אמר להם שעל רקע לידת בנו החדש, קשה לו לפגוש אותם, והוא יוכל לעשות זאת רק כשהתינוק יגדל קצת - אמירות שפגעו בילדים באופן קשה
האב סירב לפגוש את ילדיו במשך שנה וחצי
בשלב מסוים, עלה הסכסוך בין בני הזוג מדרגה. בעקבות הודעה מאיימת ששלח האב לאם, היא הוציאה נגדו צו הרחקה. בתגובה "החרים" האב את הילדים, ובמשך שנה וחצי בחר שלא לפגוש אותם, תחת הטענה שהוא רוצה להימנע מלפגוש את האם. הימנעות האב ממפגש עם ילדיו השפיעה עליהם מאוד מבחינה רגשית. ההתנהגות שלהם בבית הספר הפכה לאגרסיבית, הם החלו להיות תוקפניים יותר כלפי אמם, והחלו להתעורר אצלם בעיות במישור הלימודי.
במפגשים שקיימו עם עובדות סוציאליות ביטאו הילדים את רצונם להיפגש עם אביהם, שהוסיף להתנגד לכך, ואמר רק כי הוא מוכן לפגוש אותם רק פעם בשבוע במרכז קשר של משרד הרווחה למשך שעה בלבד.
חרף צו ההרחקה שהוציאה האם לאב, היא רצתה מאוד שהוא ייפגש עם ילדיו, יאסוף אותם, ויבלה איתם זמן ממושך יותר, והתנגדה כי יפגוש אותם במתכונת המצומצמת שהציע ובליווי עובדות סוציאליות.
בשלב מסוים, התחתן האב בשנית ונולד לו תינוק. באחת השיחות שקיים עם ילדיו הוא אמר להם שעל רקע לידת הבן, קשה לו לפגוש אותם, והוא יוכל לעשות זאת רק כשהתינוק יגדל קצת והסכסוך עם האם יסתיים - אמירות שפגעו בילדים באופן קשה.
בית המשפט דחה את תביעת המשמורת של האב, הסדרי הראייה שלו עם הילדים נותרו כשהיו, אך הורחבו במעט בחגים ובחופשות. בית המשפט הבין כי טובת הילדים היא שהאם תהיה ההורה המשמורן
תביעת משמורת מפתיעה אחרי נתק ממושך
ניסיונות ההתחמקות של האב מהקשר עם ילדיו נמשכו במשך שש שנים עד שיום בהיר אחד, לפני כשנה, הגיש האב במפתיע תביעת משמורת על הילדים. בדיון הראשון בתביעת המשמורת הציעה האם, באמצעות הח"מ, כי לפני שתועבר המשמורת לאב יורחבו הסדרי השהייה שלו עם הילדים, כך שיכללו שהייה של פעמיים באמצע השבוע (במקום פעם אחת למשך מספר שעות) ולינה משותפת כל סוף שבוע שני (במקום כל סוף שבוע שלישי). על רקע זה, קם האב ממקומו ואמר כי הוא מסרב להצעה, ומוכן לראות את הילדים רק במרכז הקשר של משרד הרווחה. השופט ששמע את הדברים הבין כי הם אבסורדיים, ותהה כיצד אב שתובע משמורת על ילדיו מוכן לפגוש אותם לזמן קצוב בלבד במרכז הקשר.
האם טענה בדיון, באמצעות הח"מ, כי טובת הילדים אינה בראש מעיניו של האב, אלא רק טובתו שלו, וכי מה שעומד מאחורי הגשת בקשת המשמורת הוא רצון האב להפחית את תשלום המזונות ולשלוח את הקטינים לפנימיות, שם "יחנכו אותם טוב יותר מכפי שעושה האם".
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת המשמורת של האב, וקבע הסדרי ראיה מינימליים בשונה מאלה שביקשה האם. זאת, לאחר שהשתכנע כי זו יכולתו של האב לפגוש את ילדיו, וכי הוא לא באמת רוצה משמורת על הילדים, אלא דואג יותר למצבו הכלכלי. לפיכך, הסדרי הראייה של האב עם הילדים נותרו כשהיו, אולם הורחבו במעט בחגים ובחופשות. בית המשפט הבין כי טובת הילדים איננה שאביהם יהיו ההורה המשמורן, אלא האם.
בית המשפט לא יתפתה להעניק משמורת לאבות שאינם רוצים באמת ובתמים בטובת הילד, אלא מבקשים באמצעות תביעת משמורת להפחית את תשלום המזונות
מקנסות ועד שלילת רישיון לאבות סוררים
שאלה מעניינת היא אם אפשר לאלץ אב לפגוש את ילדיו כנגד רצונו. יש לציין, כי בתי המשפט מנסים להימנע מאכיפה לעניין זה, אולם לעיתים הם קובעים סנקציות כנגד אבות שלא מקיימים את הסדרי השהייה עם ילדיהם. כך למשל, בית המשפט עשוי להורות כי האב ישלם סכום כסף בגין כל הפרה של הסדרי השהייה עם ילדיו. באחד המקרים איים בית המשפט על אב כי אם לא יקיים את הסדרי השהייה עם ילדיו, הוא ישלול לו את רישיון הנהיגה ויעקל את חשבון הבנק שלו. עם זאת, מדובר עדיין במקרים נדירים מאוד, כאשר ברוב המקרים בתי המשפט לא מטילים סנקציות מסוג זה, ומקווים שאבות יפגשו את ילדיהם מרצונם החופשי, ולא בעקבות סנקציות כלשהן.
לסיכום, טובת הילד עומדת לנגד עיניו של ביהמ"ש לענייני משפחה. בית המשפט לא יתפתה להעניק משמורת לאבות, שאינם רוצים באמת ובתמים בטובת הילד, אלא מבקשים באמצעות תביעת משמורת להפחית את תשלום המזונות.
* הכותב מתמחה בתחום דיני המשפחה, וייצג את האם במסגרת הליך זה.
