לפי חוק הירושה (תשכ"ה - 1965) אם אדם נפטר, מבלי שהותיר אחריו צוואה, אותה ערך בחייו, רכושו יתחלק בין כל יורשיו החוקיים.
היורשים על פי חוק הם בני משפחתו של המנוח, לפי מעגלי קרבה שקובע חוק הירושה.
כך, למשל: אם מדובר באדם נשוי עם שני ילדים, שלא ערך צוואה, רכושו יחולק באופן שווה בין אלמנתו וילדיו: 50% לאלמנתו ו-50% לילדיו, באופן שכל אחד משני ילדיו יקבל 25% מהרכוש.
קיימת נטייה לחשוב כי אין צורך לערוך צוואה, במקרה שהמוריש מעוניין שכל הרכוש יועבר לבן/בת הזוג ולאחר מכן לילדים. עם זאת, לא כך המצב המשפטי!
יש לקחת בחשבון כי נסיבות החיים מובילות אותנו למצבים שונים שלא ניתן לצפות מראש, העשויים לשנות את פני הדברים. כך, למשל: סכסוך בין אחד הילדים לאחד ההורים או בין האחים לבין עצמם. במצב זה, עלול להיות מתח בנוגע לנכסים שאמורים להיות בבעלות משותפת, לאחר פטירת אחד מבני הזוג. צוואות וצוואות הדדיות נועדו אפוא להבטיח את גורל יקירינו ואהובינו, ומנסות לצפות פני עתיד ולהיערך בהתאם.
לעתים קרובות, דירת המגורים של בני הזוג רשומה במשותף על שם שני בני הזוג. לכן, אם בני הזוג מעוניינים שהילדים יירשו את הדירה רק כאשר שני בני הזוג לא יהיו יותר בחיים, מומלץ לערוך צוואה, בה יינתן תחילה כל העזבון, לרבות דירת המגורים, לבן הזוג הנותר; ורק לאחר פטירתו - לילדים
מדוע כדאי לערוך צוואה הדדית?
לעתים קרובות, דירת המגורים של בני הזוג רשומה במשותף על שם שני בני הזוג. לכן, אם בני הזוג מעוניינים שהילדים יירשו את הדירה רק כאשר שני בני הזוג לא יהיו יותר בחיים, מומלץ לערוך צוואה, בה יינתן תחילה כל העזבון, לרבות דירת המגורים, לבן הזוג הנותר; ורק לאחר פטירתו - לילדים.
כך נמנעת האפשרות שבהיעדר צוואה אחד היורשים יבקש למכור את הדירה ולקבל מיד את חלקו בירושה.
דוגמה נוספת: בן זוג נפטר, ובן הזוג שנותר בחיים הכניס לדירת המגורים בן זוג חדש.
הילדים עלולים לדרוש מיד את חלקם בבית המגורים, ולמנוע הלכה למעשה את מגורי אחד ההורים שלהם עם בן זוג חדש, בבית בו התגורר בן הזוג הנפטר.
צוואה המעניקה מראש את דירת המגורים במלואה לבן הזוג הנותר, עשויה למנוע מצב כאמור.
ניתן למנוע זאת אם בצוואה ניתנה זכות מגורים לבן הזוג שנותר לכל ימי חייו, על אף שהילדים ירשו כבר חלק מהדירה לפי צוואת בן הזוג שנפטר.
צוואה הדדית היא צוואה מקבילה, במסגרתה נקבע כי האשה נותנת לבעל, והבעל נותן לאשה את הרכוש של אותו צד, כולו או חלקו; ולאחר פטירת בן הזוג השני, היורשים של הרכוש יהיו בהתאם להחלטת בן הזוג היורש
מהי צוואה הדדית? מהו העיקרון המשפטי המונח בבסיסה?
צוואה הדדית היא צוואה מקבילה, במסגרתה נקבע כי האשה נותנת לבעל, והבעל נותן לאשה את הרכוש של אותו צד, כולו או חלקו; ולאחר פטירת בן הזוג השני, היורשים של הרכוש יהיו בהתאם להחלטת בן הזוג היורש (או, לחילופין: יורשים שייקבעו מראש, כפי שיוסבר בהמשך).
בצוואה הדדית, שולט "עקרון ההסתמכות" - כל אחד מהצדדים קובע את צוואתו, בהסתמך על הצוואה של האחר, ויכול לשנות אותה רק בידיעת הצד השני, תוך הנחה שכאשר אחד מהם ילך לעולמו, תינתן לאחר האפשרות לשלוט בעיזבון, על פי שיקול דעתו.
זוהי הדרך המושלמת, במסגרתה יכולים בני זוג להביע את אמונם, אחד כלפי השני.
צוואה הדדית נועדה לספק לבני הזוג שקט נפשי ומבטיחה כי במותו של אחד מהם, בן הזוג הנותר בחיים יוכל לחיות, ללא חשש כי היורשים העתידיים ישימו את ידם על העיזבון, בעודו בחיים
כלומר, הצוואה ההדדית מקנה בעיקר שקט נפשי לבן הזוג הנותר?
אכן, צוואה הדדית נועדה לספק לבני הזוג שקט נפשי ומבטיחה כי במותו של אחד מהם, בן הזוג הנותר בחיים יוכל לחיות, ללא חשש כי היורשים העתידיים (למשל: הילדים ובני זוגם) ישימו את ידם על העיזבון, בעודו בחיים.
מומלץ אפוא לערוך צוואות הדדיות בין בני הזוג, באופן שכל אחד מוריש לנותר בחייו את חלקו בדירה ואת חלקו בכספים.
מהי המשמעות המעשית של עריכת צוואה הדדית, כל עוד בני הזוג בחיים?
המשמעות המרכזית של עריכת צוואה הדדית נוגעת להגבלת האפשרות של שינוי הצוואה, ללא ידיעת בן הזוג השני. ניתן לשנות צוואות הדדיות רק אם נמסרה הודעה בכתב לבן הזוג טרם נערך השינוי. זאת, כדי לאפשר עריכת צוואה חדשה אחרת, גם לבן הזוג השני.
בהודעה בכתב לבן הזוג השני על ביטול הצוואה - בטלה הצוואה ההדדית. צוואות הדדיות ניתן לערוך בצוואה אחת או בשתי צוואות נפרדות. צוואות הדדיות כוללות הגבלות על האפשרות לשנות או לבטל את הצוואה, מכיוון שהצוואה ההדדית מבוססת על הסתמכות בני הזוג אחד על השני, בניגוד לצוואה רגילה שניתנת לשינוי או לביטול ללא הגבלה.
במקרה שבן הזוג מעוניין להעביר את כל רכושו לבת הזוג שנותרת בחיים (או להפך), אך מעוניין בנוסף שלאחר מכן, הרכוש יעבור לילדיו, ניתן להוסיף הוראה בצוואה, בדבר יורש אחרי יורש
האם ניתן לקבוע בצוואה הדדית כי הרכוש יישאר במשפחה לאחר פטירת בן הזוג?
במקרה שבן הזוג מעוניין להעביר את כל רכושו לבת הזוג שנותרת בחיים (או להפך), אך מעוניין בנוסף שלאחר מכן, הרכוש יעבור לילדיו, ניתן להוסיף הוראה בצוואה, בדבר יורש אחרי יורש.
הוראה כזו תקבע כי לאחר פטירת בן הזוג השני, יועבר כל מה שהוריש לו בן הזוג הראשון לילדים, באופן שהעיזבון יישאר במשפחה, ולא יימסר לאחר מכן לבן זוג חדש או לצד שלישי אחר.
בנוסף, ניתן לקבוע בצוואה הדדית הוראה, לפיה לאחר מותו של אחד מבני הזוג, תירשם הערת אזהרה לטובת הילדים על המקרקעין או דירת המגורים השייכת לבני הזוג, כדי להבטיח שהנכס יועבר לילדים, לאחר מות ההורה השני.
לסיכום: צוואות ("רגילות") וצוואות הדדיות מהוות כלי משפטי חשוב, שנועד להבטיח את גורל הנכסים המשפחתיים ואת רווחת בן הזוג שנותר בחיים. צוואות הדדיות הן כלי מתוחכם המאפשר, בהתאם לעיקרון ההסתמכות, לקבוע במשותף את העברת הרכוש מבן זוג אחד לשני, במקרה של פטירה. מומלץ לערוך צוואות הדדיות בליווי ייעוץ משפטי, כדי להבטיח עמידה בתנאי החוק, בכל הנוגע לתוקף הצוואות.
* עו"ד אבי תירוש עוסק במשפט אזרחי, צוואות וירושות.
