מדי שנה, כ-13 ילדים, מתוך כ-100 אלף, יחוו אירוע מוחי ויובהלו לחדר מיון. מדובר בתופעה שאינה שכיחה, שיש לה טיפול אפקטיבי וברור - צנתור מוחי. הבדיקה החשובה ביותר לאישוש החשד כי אכן מדובר באירוע מוחי, המחייב טיפול בצנתור, היא בדיקת MRI. אם בדיקת ה-MRI והצנתור נעשים תוך חלון זמן של ארבע וחצי שעות, מרגע האירוע המוחי, האפקטיביות של הטיפול גבוהה ביותר. ברוב המקרים, הצנתור מבטיח כי ניתן יהיה לשקם את מרבית או כל הנזקים הזמניים שיצר האירוע המוחי (למשל: שיתוק בפלג גוף מסוים, נסיגה ביכולות השפתיות והקוגניטיביות וכו').
האבחון השגוי או המאוחר מהווה לעתים קרובות רשלנות רפואית, המזכה את הורי הילד או הילדה בפיצוי כספי גבוה
מה עלול לקרות אם הטיפול באירוע מוחי באמצעות צנתור ניתן מאוחר מדי?
חלון הזמן של ארבע וחצי שעות לטיפול באירוע מוחי באמצעות צנתור ממש קריטי, הן למבוגרים והן לילדים. הנזק העלול להיגרם למוח של ילד או ילדה הוא נזק בלתי הפיך. כך, גם לאחר שיקום ממושך, הם יסבלו מפיגור שכלי, שיתוק קבוע בפלג גוף מסוים ושינויים התנהגותיים קבועים, כגון אפילפסיה.
מדוע לא מבוצע צנתור מיידי בכל ילד המגיע לחדר מיון עם חשד לאירוע מוחי?
לא פעם, העיכוב במתן הטיפול הנכון במסגרת חלון הזמן הקריטי, נובע מאבחון שגוי או מאוחר של האירוע המוחי. האבחון השגוי או המאוחר מהווה לעתים קרובות רשלנות רפואית, המזכה את הורי הילד או הילדה בפיצוי כספי גבוה.
במקרה אחד, הטיפול לאפילפסיה כלל לא הועיל ולא שיפר את מצב הילדה. להפך, ככל שהזמן חלף, מצבה הלך והידרדר. הילדה "שקעה" ואיבדה את הקשר עם המציאות ואת היכולת השפתית
מהם הגורמים לאבחון שגוי או מאוחר של ילדים, המגיעים לחדר מיון עם אירוע מוחי?
בחלק מהמקרים, האבחון השגוי נובע מכך שבחלון הזמן הקריטי, הרופא שרואה את הילד או הילדה המגיעים למיון הוא רופא המתמחה ברפואת ילדים (כללית) ולא רופא המתמחה בנוירולוגית ילדים. כך, עד שהילד זוכה לביקור של רופא מומחה, חלון הזמן הקריטי חולף - והטיפול בצנתור מאבד מהאפקטיביות שלו.
ניקח לדוגמה מקרה של ילדה בת 6, בריאה לחלוטין, שהובהלה למיון ילדים עם כאב ראש חד, ערפול בהכרה, עיוות חד של הפה כלפי צד שמאל למעלה והתקשתות של הגב. מדובר בתסמינים שהיו גורמים לכל נוירולוג באופן מיידי להערכה כי מדובר באירוע מוחי. הילדה הגיעה למיון בשעות אחר הצהריים המאוחרות. מי שקיבל אותה היה רופא מיון ילדים, שקבע על סמך התסמינים ובדיקת CT, כי מדובר ככל הנראה באפילפסיה, על אף שהילדה לא סבלה מפרכוסים. הרופא הורה לתת טיפול המתאים לאפילפסיה.
הטיפול שהילדה קיבלה לאפילפסיה כלל לא הועיל ולא שיפר את מצב הילדה. להיפך: ככל שהזמן חלף, מצבה הלך והתדרדר. הילדה "שקעה" ואיבדה את הקשר עם המציאות ואת היכולת השפתית.
אמה של הילדה, שראתה כי מצבה של הילדה הולך ומתדרדר, "השתוללה" בחדר המיון ודרשה כי תבוצע לביתה בדיקת MRI, אך הצוות הרפואי סירב.
רק למחרת, בשעות הבוקר המאוחרות, בדקה את הילדה נוירולוגית ילדים שמיד אבחנה כי, במקום ראשון מדובר באירוע וסקולרי מוחי ולפיכך הובהלה התובעת בדחיפות לביצוע בדיקת MRI אשר אכן הדגימה אוטם מוחי חריף. הילדה נלקחה לצנתור דחוף, אך בשלב זה, הצנתור כבר מאוחר מדי והנזק שנגרם לילדה היה בלתי הפיך. לאחר הצנתור, הועברה הילדה לבית חולים לשיקום, שנמשך שלושה חודשים. כיום, סובלת הילדה מפגיעה מוחית קשה, פיגור שכלי חמור, ואף פיתחה אפילפסיה כתוצאה מהטיפול הרשלני.
הפרמדיק בטלפון הסביר לאם כי המצב המתואר נשמע כמו אירוע מוחי. כשהגיעה עם הילדה לבית החולים, האם מסרה זאת לצוות הרפואי במיון וביקשה שיעשו לה MRI, אך בקשתה נדחתה
שיתוק חלקי? יש להתעקש על בדיקת MRI
במקרה אחר, תינוקת בת שמונה חודשים ישבה בכיסא האוכל בביתה כשלפתע השמיעה צרחה חדה ומוזרה, הפה שלה התעוות כלפי מעלה, הראש נטה נטייה חדה ימינה וידה השמאלית נשמטה. אמא המבוהלת של הפעוטה הזמינה מיד אמבולנס. במהלך השיחה הטלפונית עם הפרמדיק תיארה האם את הסימפטומים שהופיעו לביתה, והפרמדיק התגובה הסביר כי המצב המתואר נשמע כמו אירוע מוחי. כשהגיעו לבית החולים, האם מסרה זאת לצוות הרפואי במיון, וביקשה שיעשו לילדה MRI.
הצוות הרפואי, שכלל רופא מיון ילדים, אך לא נוירולוג מומחה, דחה את בקשתה, וקבע כי מדובר בשיתוק זמני שיחלוף תוך יום-יומיים. ההורים, שהיו בטוחים כי הצוות מחמיץ משהו, חתמו על טופס שחרור ומיהרו לבית חולים אחר, אליו הגיעו בשמונה בערב, עדיין בתוך חלון הזמן הקריטי. האם חזרה בפני הצוות הרפואי על האבחנה המשוערת של הפרמדיק, אך גם בבית החולים השני, דחו את דבריה, ואימצו את האבחון שהופיע בטופס השחרור מבית החולים הקודם, לפיו מדובר בשיתוק זמני.
רק בבוקר למחרת, ראתה את התינוקת נוירולוגית ילדים, שהורתה על בדיקת MRI, בה התגלה שהתינוקת סובלת מאוטם חריף במוח, נוסף על בצקות שהתפתחו בינתיים, בעקבות היעדר טיפול מתאים.
בשלב זה, הצנתור כבר לא הועיל. כתוצאה מהאירוע המוחי, סובלת התינוקת מסטיית פה כלפי מעלה, נכות בפלג גופה השמאלי ופזילת עיניים. כל הנזקים האמורים בלתי הפיכים.
בשני המקרים, למרות הסימפטומים הברורים המעידים על חשש משמעותי לאירוע מוחי, לא זומן נוירולוג ילדים ולא בוצעה בדיקת MRI סמוך להגעת המטופלים למיון. בשני המקרים, כמו במקרים רבים אחרים, "התפספס" חלון הזמן בשל טיפול ואבחון שגויים. שתי הילדות סובלים מנזקים חמורים ובלתי הפיכים.
מומלץ לדרוש מהרופא המטפל לתעד בתיק הרפואי כי בשל חשד של ההורים שמדובר באירוע מוחי, הם דרשו ביצוע MRI וכי הצוות סירב לכך. הבקשה לתיעוד בתיק הרפואי עשויה להעלות את הסיכוי לביצוע MRI
מה יש לעשות במקרה שהילד סובל מסימפטומים כמו הסימפטומים שמתוארים לעיל?
ראשית, יש להגיע בדחיפות למיון ילדים. כאמור, הזמן מהווה גורם קריטי העשוי להציל חיים. בנוסף, יש להתעקש מול הצוות הרפואי, כי הילד ייבדק על ידי נוירולוג באופן מיידי. יש לדרוש מהצוות שלא להסתפק בבדיקת CT. אם הצוות עומד על דעתו שלא לבצע בדיקת MRI, מומלץ לדרוש מהרופא המטפל לתעד בסיכום התיק הרפואי כי בשל חשד של ההורים שמדובר באירוע מוחי, הם דרשו ביצוע בדיקת MRI וכי הצוות סירב לכך. הבקשה לתיעוד מפורש בתיק הרפואי עשויה להוות מנוף לחץ יעיל, שיעלה את הסיכוי לביצוע MRI.
תביעה משפטית על רשלנות באבחון אירוע מוחי אמנם לא תחזיר את המצב לקדמותו מבחינה רפואית, אך בהחלט תסייע מבחינה כלכלית בהתמודדות עם המצב שנוצר
מדוע כדאי לתבוע את בית החולים בגין רשלנות רפואית?
בחלק מהמקרים, על אף הנזקים שנגרמו לילד כתוצאה מרשלנות באבחון אירוע מוחי, הורים בוחרים שלא לפנות לעורך דין ושלא לתבוע את הגורם שהתרשל. מבחינת ההורים, הנזק כבר נגרם, ולכן אין טעם לתבוע. עם זאת, ההורים אינם לוקחים בחשבון כי נזק מאירוע מוחי שלא טופל במועד, הולך ומחמיר עם השנים, וכי עלויות הטיפול, השיקום והליווי של הילד ילוו את המשפחה כל החיים ובעיקר את ביתם/ בנם אף לאחר מותם והעלויות ילכו ויאמירו עם השנים. תביעה משפטית אמנם לא תחזיר את המצב לקדמותו מבחינה רפואית, אך בהחלט תסייע מבחינה כלכלית, בהתמודדות עם המצב שנוצר.
לסיכום: הסימפטומים של אירוע מוחי ברורים למדי - עיוות בפנים ו/או שיתוק בפלג גוף. הסימפטומים האלה אמורים להדליק מיד נורה אדומה. צנתור במהלך חלון זמן קצר (ארבע וחצי שעות) עשוי לשפר משמעותית את הסיכוי לשיקום. למרבה הצער, רשלנות רפואית די נפוצה במצבים של אירוע מוחי בקרב ילדים. לכן, יש להתעקש על ביצוע בדיקת MRI. במקרה שחלילה מתברר שאכן היה מדובר באירוע מוחי וכי הצוות התרשל, מומלץ לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.
* משרד עורכי דין לידור פוגל-אורן, מתמחה בנזיקין, ברשלנות רפואית ובנזקי גוף
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
