חיים בצל חובות ובצל נושים הם חיים בלתי נסבלים. הקרקע נשמטת מתחת לרגליים, בני המשפחה מודאגים, הכבוד העצמי נרמס והחרדה הקיומית מקשה על התפקוד. במצבים אלה - אם החייבים נכנסו לחובות בתום לב והיחס בין ההוצאות להכנסות שלהם אינו מותיר להם סיכוי להחזיר את החובות - נותנת להם המדינה אפשרות להגיש בקשה להליך הפטר בהתאם לחוק חדלות הפירעון החדש שנכנס לתוקף ב- 15.09.19, וייתן הזדמנות לחייבים רבים לפתוח דף חדש.
רק לאחרונה, השיג משרד הח"מ תקדים ראשון מסוגו בישראל, והצליח להביא למחיקת חובות בסך 1.6 מיליון שקלים תוך 17 חודשים בלבד! במקרה זה, החוב היה של יוסי ורותי (שמות בדויים) הורים לשלושה ילדים. יוסי ניהל עסק שכשל, עזב והלך לעבוד כשכיר; רותי, רעייתו, עבדה דם היא בעבודה מסודרת. ובכל זאת, הדבר לא עזר להם. החובות היו גדולים. בני הזוג נאלצו לקחת הלוואות כדי לשרוד. מצבם הלך והתדרדר משנה לשנה. בני הזוג כבר לא האמינו כי יוכלו לצאת מהתסבוכת הכלכלית אליה נקלעו. הם לא ראו אופק כלכלי שיאפשר להם לשלם את החובות, מה שהוביל גם לפגיעה במערכת היחסים הזוגית שלהם. כך, הם הגיעו למשרד הח"מ במצב נפשי ירוד, מתוסכלים ואובדי עצות. הם סיימו את ההליך מאושרים, רגועים ומוכנים להתחיל חיים חדשים.
דיני פשיטת הרגל יצרו מנגנון מאוזן לאכיפה קולקטיבית של זכויות נגד רכושם של חייבים, בד בבד עם האפשרות להביא לשמיטת חובות החייב ע"י מתן צו הפטר
מטרות הליכי פשיטת רגל
הליך פשיטת רגל (פש"ר) מיועד הן לעסקים והן לאנשים פרטיים, ונועד להשיג שתי מטרות עיקריות:
1. כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר (מטרה שתכליתה עוסקת באינטרס של הנושים);
2. לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים, ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו, לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות (מטרה שתכליתה עוסקת בעניין החייבים).
כדי להשיג את המטרות הנזכרות, יצרו דיני פשיטת הרגל (פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980) מנגנון מאוזן לאכיפה קולקטיבית של זכויות נגד רכושם של חייבים, בד בבד עם האפשרות להביא לשמיטת חובות החייב ע"י מתן צו הפטר.
ממצב שבו החייב נרדף ע"י נושיו, הוא הופך להיות מוגן על פי חוק. אסור לנושים לפנות אליו יותר, כך שהוא יכול להשתחרר מהעול שהיה מונח על צווארו ולצאת לחיים חדשים ויותר רגועים
הזכות לקבלת הפטר בהליך פשיטת רגל
אנשים שנקלעו לחובות מתארים את תקופת ההתמודדות כתקופה שבה חשו נרדפים, נמצאו תחת לחצים איומים, ואיבדו את היכולת לנהל שגרת חיים רגילה, בעקבות המרדף הבלתי פוסק של הנושים והמעקלים. מבחינה זו, רבים אינם מודעים לכך שקבלת הפטר בהליך פש"ר זו זכות שהחוק מקנה להם. מדובר בזכות שמאפשרת להם להתחיל חיים חדשים, כבר מהרגע שבו מתחיל הליך פשיטת הרגל, בפרט כשהחייב מבין כי בסיום ההליך הוא יכול לקבל הפטר תוך 18 חודשים.
הנקודה החשובה היא שחייבים שנכנסים להליך אינם צריכים לחכות לסופו, כדי להתחיל לשקם את חייהם. זאת, מכיוון שכבר מרגע כניסתם לתהליך, מתקבל צו כינוס, שעוצר את כל הליכי הגבייה ואת כל המגבלות שננקטו נגדם: הגבלות על רישיון נהיגה, ניהול חשבון בנק, צווי עיקול שונים (לרבות על המשכורת) ועוד.
צו הכינוס, הניתן במסגרת הבקשה לפשיטת רגל, הופך למעשה את פני הדברים ב"שטח". כך, ממצב שבו החייב נרדף ע"י נושיו, הוא הופך להיות מוגן על פי חוק. אסור לנושים לפנות אליו יותר, כך שהוא יכול להשתחרר מהעול שהיה מונח על צווארו ולצאת לחיים חדשים ויותר רגועים.
חייבים רבים מעידים כי ההליך לימד אותם איך להתנהל, בהתאם לתקציב המבוסס על רמת ההכנסות שלהם, ולא להוציא כספים לפי צרכים ורגשות
הערך המוסף של תהליך קבלת הפטור
חייבים רבים מעידים בתחילת ההליך שהם נכנסו לחובות, מכיוון שמעולם לא לימדו אותם איך מנהלים תקציב או משק בית (לא ההורים וגם לא בית הספר). בנוסף לכך, הם מעידים כי בכל פעם שמצבם הכלכלי החמיר, הבנקים נתנו להם הלוואות בקלות ולהם "לא הייתה ברירה, אלא לקחת הלוואה".
בסיום ההליך, לאחר קבלת ההפטר מהחובות, הם מספרים כי כעת הם מבינים "על בשרם" שעליהם לקחת אחריות על ניהול תקציב משק בית. כלומר: ההליך לימד אותם איך להתנהל, בהתאם לתקציב המבוסס על רמת ההכנסות שלהם, ולא להוציא כספים לפי צרכים ורגשות.
בשלב הראשון, מגיש החייב לביהמ"ש בקשה לכינוס נכסים. שלב זה הוא שלב קריטי, שבו בוחן ביהמ"ש את האופן שבו נוצרו החובות ואת יכולותיו הכלכליות של החייב
איך מתנהל הליך קבלת הפטור במסגרת פש"ר?
הליך קבלת הפטור במסגרת פש"ר הוא הליך קצר יחסית לעבר, המסתיים תוך 18 חודשים בלבד. זהו גם אחד מיתרונותיו הבולטים ביותר.
שלב ראשון: הגשת בקשה לביהמ"ש - בשלב הראשון, מגיש החייב לביהמ"ש בקשה לכינוס נכסים. שלב זה הוא שלב קריטי, שבו בוחן ביהמ"ש את האופן שבו נוצרו החובות ואת יכולותיו הכלכליות של החייב. רק לאחר שביהמ"ש מתרשם שהחובות נוצרו בתום לב וכי לחייב אין שום יכולת כלכלית להחזיר את החובות, הוא ייעתר לבקשתו לקבל צו כינוס נכסים.
מפאת המשקל המשמעותי שיש לבקשה זו, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין שבקיא בתחום, לפני הגשת הבקשה. כך, ניתן יהיה להבטיח שהמסמכים הוגשו בצורה נכונה וכי המתואר במסמכים אכן את המציאות. הגשת בקשה מדויקת ומסודרת תגדיל משמעותית את הסיכויים לקבלתה.
שלב שני: כינוס נכסים - לאחר קבלת הצו לכינוס נכסים מביהמ"ש, מתחיל למעשה השלב העיקרי של ההליך, שנמשך כאמור 18 חודשים לכל היותר. במהלכו, נדרש החייב להוכיח כי כוונותיו רציניות, באשר לרצונו ללמוד להתנהל נכון מבחינה כלכלית ולא לחזור בעתיד לסיבוכים כלכליים.
לשם כך, ממנה כונס הנכסים הרשמי מנהל מיוחד, שתפקידו ללוות את החייב ולפקח על התנהלותו הכלכלית, עד להשלמת ההליך וקבלת ההפטר. החייב מצידו נדרש להקפיד לשלם (במועד!) את הסכום החודשי שקבע לו ביהמ"ש (בהתאם ליכולותיו הכלכליות), להגיש דו"חות תקופתיים, לשתף פעולה בבדיקות ובחקירות השונות ולהתנהל בתום לב.
שלב שלישי: קבלת ההפטר מהחובות - בתום ההליך (בהנחה שהחייב התנהל בצורה נכונה וישרה), מגיע הרגע שלו החייב קיווה זמן כה רב: ההכרזה עליו כפושט רגל ומתן הפטר ביחס לכל חובותיו! המשמעות היא שמרגע זה "נמחקים" כל חובותיו ומתבטלים כל האמצעים וההגבלות שננקטו כנגדו (פרט לרישום "אזהרה" בבנק, הנשמרת משך שבע שנים). עם קבלת ההפטר, יכול החייב לפתוח דף חדש.
במקרים מסוימים, ייתן ביהמ"ש "צו הפטר מותנה". למעשה, זהו צו שקובע כי החייב יהיה פטור מכל חובותיו ויקבל את ההפטר החלוט, רק לאחר שישלים את מלוא התשלומים שנקבעו לו במסגרת תוכנית הפירעון.
החוק החדש מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון - לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות
ביום 15.09.19 נכנס החוק החדש לתוקף
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: החוק החדש מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון - לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות. בנוסף, נקבע בחקיקה החדשה, כי ניהולם של חלק נכבד מההליכים של יחידים-חייבים (להבדיל מתאגידים) יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל. בין היתר, החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מנהליות, וכך מבקש לתרום לקיצור ההליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.
על-פי החוק, חייבים יחידים שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל לשעבר), ואילו חייבים שחובותיהם עולים מ- 150 אלף שקל יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שמעכשיו ייקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
חידוש עיקרי נוסף הוא במבנה ההליכים. הליך חדלות הפירעון של יחיד יחולק לשתי תקופות:
תקופה ראשונה: תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד.
תקופה שנייה: עם תום תקופת הבדיקה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי.
סעיף 375 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 קובע:
• נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת רגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי היחיד לפי חוק זה, בהתאמה.
• צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת רגל לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין סעיף 163(ג)(4) כצו לפתיחת הליכים אחר.
לאחר כניסתו של החוק לתוקף יש לראות את המונח "פושט רגל" כמתייחס ליחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018, ואת ההוראות הנוגעות ל"פשיטת רגל" ו"הליכים לפי פקודת פשיטת רגל" יש לראות כהוראות הנוגעות להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי היחיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018.
לסיכום: פשיטת רגל היא "תרופה" שהמחוקק נותן לחייבים שצברו את חובותיהם בתום לב ואינם מסוגלים להחזירם. כתוצאה מכך, "חייהם אינם חיים" ולא פעם הם חשים כי העולם סוגר עליהם והם אינם מצליחים לראות את האור שבקצה המנהרה. בעקבות כניסת חוק החדש לתוקף, ההליך יאפשר לחייבים, תוך זמן קצר, לצאת מהתסבוכת אליה נקלעו ואף ללמוד במהלך ההליך כלים פיננסיים נכונים, שיסייעו להם להימנע מהגעה למצב זה בעתיד. עבור אותם חייבים, מדובר בגלגל הצלה של ממש.
* עו"ד אור פנחס מתמחה בהליכי פשיטת רגל ותביעות ייצוגיות
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
