צוואות הדדיות נעשות במשותף על ידי בני זוג, ומבטיחות את הזכויות ברכוש המשותף של בן הזוג שנותר בחיים. כלומר: אדם מצווה את כל רכושו לבן הזוג או בת הזוג שלו, במקרה של מוות. אותו אדם יודע כי בן או בת הזוג הכינו צוואה דומה וכי הוא יירש את כל רכושם בעת פטירתם. רק לאחר מותם של השניים, עובר הרכוש שלהם בירושה ליורשים אחרים (ילדים, בני משפחה אחרים או כל מוטב אחר שהחליטו עליו במשותף בצוואתם).
באמצעות צוואה הדדית תוכלו לוודא כי הרכוש שלכם - שבן הזוג יקבל מכם - לא יעבור לבן זוג חדש או ישמש להעדפה של אחד מילדיכם על פני ילד אחר, או יועבר ליורש אחר, שאינכם מעוניינים בו
מדוע לערוך צוואות הדדיות והאם צוואה "רגילה" אינה מספיקה?
באמצעות צוואה הדדית, תוכלו להבטיח מי יהיו היורשים ומה יהיה חלקם ברכוש, לאחר מותו של בן הזוג שהוא היורש הראשון. כלומר, באמצעות צוואה הדדית תוכלו להגביל, בצורה הדדית, את היכולת של כל אחד מכם לשנות את צוואתו בעתיד, לאחר מותו של אחד מכם. כך, למשל: תוכלו לוודא כי הרכוש שלכם - שבן הזוג יקבל מכם - לא יעבור לבן זוג חדש; או ישמש להעדפה של אחד מילדיכם על פני ילד אחר; או יועבר ליורש אחר, שאינכם מעוניינים בו.
יתרון ברור זה של צוואות הדדיות עשוי להוות בנסיבות מסוימות גם חיסרון. היתרון אמנם מבטיח כי בקשת המוריש תישמר, על פי ההסכמות מראש של בני הזוג.
עם זאת, עלולה להתעורר מורכבות, במקרים שבהם לאחר מותו של אחד מבני הזוג חל שינוי נסיבות, שבני הזוג לא נערכו אליו, כשבחרו לערוך צוואות הדדיות. זאת, מפני שכאמור צוואה הדדית מגבילה את בן הזוג או בת הזוג שנותרו בחיים, ומונעת מהם לשנות את הצוואה.
ניתן לפרט בצוואה הוראות שיבטיחו את עתידו הכלכלי של בן הזוג שנותר בחיים ובמקביל יבטיחו את יכולתו להוריש את הרכוש שייוותר למי שהוא רוצה - יורש אחר יורש
כיצד ניתן להתגבר מראש על חיסרון זה?
עריכת צוואה הדדית בצורה נכונה עשויה להקטין את הסיכון לתרחישים בלתי צפויים, ולאפשר היערכות לשינוי נסיבות. כך, למשל: ניתן לפרט בצוואה הוראות שיבטיחו את עתידו הכלכלי של בן הזוג שנותר בחיים; ובמקביל, יבטיחו את יכולתו להוריש את הרכוש שייוותר למי שהוא רוצה - יורש אחר יורש.
ניתן גם לציין במפורש שזו לא צוואה הדדית, וכי כל בן זוג יוכל לשנות את הצוואה ביחס לחלקו ברכוש; אך יהיה מחויב לפעול בהתאם להוראות הצוואה של המוריש, ביחס למה שקיבל בירושה.
כל עוד שני בני הזוג בחיים, די בכך שאחד מהם ימסור הודעה בכתב לבן הזוג השני, כי הוא מתכוון לערוך שינוי בצוואה שלו. לאחר מסירת ההודעה, רשאי אותו אדם לשנות את הצוואה שלו ולערוך צוואה חדשה
האם ניתן לבטל צוואה הדדית?
התשובה חיובית: ניתן לבטל צוואה הדדית. יש הבדל בפרוצדורה, בין מקרה של ביטול צוואה הדדית, כאשר שני בני הזוג בחיים, לבין ביטול צוואה ההדדית לאחר שאחד מהם הלך לעולמו.
כל עוד שני בני הזוג בחיים, די בכך שאחד מהם ימסור הודעה בכתב, לבן הזוג השני, כי הוא מתכוון לערוך שינוי בצוואה שלו. לאחר מסירת ההודעה, רשאי אותו אדם לשנות את הצוואה שלו ולערוך צוואה חדשה.
חשוב להדגיש כי הודעה בעל פה אינה מספיקה, וכי ללא הודעה בכתב, הצוואה ההדדית תישאר בתוקף. יתרה מכך: החוק מקפיד שלא יהיה ספק שההודעה בדבר השינוי נמסרה לבן הזוג, וכי בעת קבלת ההודעה הוא היה במצב כשירות, המאפשר לו לערוך את צוואתו מחדש. אחרת, להודעה יהיה תוקף מוגבל, אם בכלל יהיה לה תוקף כלשהו.
כיצד ניתן לבטל צוואה הדדית לאחר מותו של אחד מבני הזוג?
אדם המבקש לעשות שינוי בצוואה, לאחר שבן או בת הזוג שלו כבר הלכו לעולמם, יכול לעשות זאת. עם זאת, משמעות השינוי היא כי לא יוכל לרשת את רכושו של בן הזוג שנפטר. כלומר, הוא יצטרך לוותר על כל הירושה שהותיר לו בן הזוג שנפטר, כדי שהצוואה החדשה שלו תחייב. במקרים שבהם כבר הועבר לו חלקו בירושה, יהיה עליו להשיב את כל מה שירש מבן הזוג שנפטר, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לקיים את צוואתו החדשה.
מומלץ להיזהר מהנחיות מגבילות מדי בצוואה, מאחר שגופים חיצוניים (בנקים, טאבו וכו') עלולים למנוע חופש פעולה מבן הזוג הנותר, ולדרוש פיקוח על השימוש בכספים והנכסים שעברו בירושה
מדוע חשוב להגביל את הוראות היורש אחר יורש בצוואה הדדית או בצוואות מקבילות?
כאמור, מטרתה של צוואה הדדית היא להבטיח את טובתו של בן הזוג שנותר בחיים, אך במרבית המקרים, המטרה היא גם להבטיח למי יעבור הרכוש המשותף - מה שיישאר מהרכוש המשותף, לאחר שגם בן הזוג השני ילך לעולמו. למען קיום מטרה זו, ניתן להוסיף לצוואה ההדדית הוראות יורש אחרי יורש, שיקבעו למי יועבר הרכוש בעתיד ואילו חלקים יועברו.
ניתן גם לקבוע איזה שימוש יוכל בן הזוג הנותר לעשות ברכוש שיקבל. מדובר במגבלה המוטלת על בן הזוג שנותר בחיים, מגבלה שמטרתה להבטיח שהוא לא "יבזבז" או ינהל בצורה לא נכונה את העיזבון, ויותיר ליורשים העתידיים פחות ממה שהתכוון בן הזוג שנפטר מראש (אם בכלל יישאר משהו מהעיזבון, במקרה של התנהלות קלוקלת!).
כדי להבטיח שבן הזוג הנותר לא יעביר את הרכוש עוד בחייו, למי שחפץ ליבו, וכך יהפוך את צוואת בן הזוג המוריש לאות מתה, לא די בהוראה של יורש אחר יורש. יש לצוות במפורש למי מותר לבן הזוג הנותר להעביר מן הרכוש וכמה מותר לו להעביר. בניסוח סעיף כזה בצוואות מקבילות, מומלץ לקבוע כי בן הזוג הנותר יוכל לעשות כל שימוש שיבקש לרווחתו וצרכיו, אך לא יהיה רשאי להעביר במתנה חלק כלשהו מן הרכוש שקיבל מבן הזוג המוריש, שלא בהתאם למה שבן הזוג המוריש ציווה לתת, אחרי מות בן הזוג הנותר.
מומלץ להיזהר מהנחיות מגבילות מדי, מאחר שגופים חיצוניים (בנקים, טאבו וכו') עלולים למנוע חופש פעולה מבן הזוג הנותר, ולדרוש פיקוח על השימוש בכספים והנכסים שעברו בירושה.
ניתן לפתור בעיות אלה בהוראה מפורשת בצוואה, המבהירה שחובתו של בן הזוג הנותר תהיה כלפי היורשים הבאים בלבד, וכי רק הם יוכלו לבקר ולאכוף את ההוראה, ולא כל גוף חיצוני אחר.
לסיכום: לפני החלטת בני זוג לערוך צוואות שיבטיחו אחד את השני, חיוני מאוד להתייעץ היטב עם עורך דין הבקיא בתחום, כדי שכל החלטה שתתקבל - צוואה הדדית, או שתי צוואות מקבילות שאינן הדדיות - תהיה מושכלת ומובנת, בצורה שתבטיח, באופן הטוב ביותר, כי רצונם האחרון יקוים.
* עו"ד ונוטריון צהלה הלוי, מגשרת מוסמכת, עוסקת בדיני משפחה, ירושה, נזיקין ומשפט אזרחי כללי
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
