מתי פגיעה בעבודה נכנסת תחת הגדרת תאונת עבודה?

א', גבר צעיר כבן 30, נשוי ואב לשלושה, הצליח סוף סוף אחרי שנים רבות לעבוד בגוף ציבורי בתפקיד שהיה מבחינתו שליחות וחלום חייו. במשך תקופת העסקתו היו אי הבנות וחילוקי דעות עם מעסיקו ולבסוף פוטר א' מעבודתו. מספר חודשים לאחר שפוטר מכן שם קץ לחייו. בצעד יוצא דופן ותקדימי בזכות עבודתה של הח"מ, הסכים המוסד לביטוח הלאומי להכיר בהתאבדות כתאונת עבודה כך שאלמנתו והיתומים שנותרו מקבלים קצבת תלויים וממשיכים לקבל את משכורתו על אף העובדה כי הוא נפטר.

כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה חייב להיות לה קשר סיבתי ישיר לעבודה, גם מבחינת הזמן שבו היא אירעה וגם מבחינת הסיבה שגרמה לה

הקריטריונים להכרה בתאונת עבודה

ע"פ חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, תשנ"ה-1995) כדי שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה עליו לעמוד בשני תנאים: לקרות בזמן העבודה ובגלל העבודה. כלומר, כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה חייב להיות לה קשר סיבתי ישיר לעבודה, גם מבחינת הזמן שבו היא אירעה וגם מבחינת הסיבה שגרמה לה.

מה קורה כאשר אחד מהקריטריונים לא מתקיים או שקשה להוכיח אותו? כאן יש חשיבות רבה להכנה מוקדמת של התביעה ע"י עו"ד הבקיא בתחום, שידע להוכיח את קיומם של הקריטריונים הקבועים בחוק

תאונות עבודה מורכבות

הקריטריונים של הביטוח הלאומי ברורים ויחסית פשוטים להוכחה כאשר מדובר במקרה "קלאסי", מקרה שבו אירעה התאונה בשעה מסוימת והנפגע פנה לקבלת טיפול רפואי בסמוך להתרחשות האירוע והוא תועד מאותו רגע כתאונת עבודה. אבל מה קורה כאשר אחד מהקריטריונים לא מתקיים או שקשה להוכיח אותו? כאן יש חשיבות רבה להכנה מוקדמת של התביעה ע"י עו"ד הבקיא בתחום, שידע להוכיח את קיומם של הקריטריונים הקבועים בחוק.

כדי להמחיש את הדברים נחזור למקרה ההתאבדות המצער של א', שעל פניו רחוק מאוד מלעמוד בקריטריונים:
• ראשית, התאונה לא התרחשה במהלך העבודה, אלא מספר חודשים לאחר שפוטר (קריטריון הזמן).
• שנית, ישנם גורמים נפשיים רבים אחרים שיכלו להוביל אותו למעשה כמו: מצב כלכלי, בעיות במשפחה, לחץ למצוא עבודה חדשה וכו' (קריטריון הקשר הסיבתי).

כדי להוכיח לביטוח הלאומי שאכן מדובר בתאונת עבודה, נדרשה הח"מ לעשות עבודת הכנה מקיפה ויסודית מאוד לפני הגשת התביעה שבמהלכה הצליחה להוכיח שהסיבה להתאבדות הייתה היחס המשפיל, ההתעמרות וההתעללות הנפשית שעבר במקום העבודה עד שפוטר. זאת באמצעות אסמכתאות, תצהירים וחוות דעת שהעידו הן על היחס שספג בעבודה, הן על החשיבות הרבה שראה בתפקידו והן על מצבו הנפשי הקשה והדיכאון שממנו סבל מאז שפוטר. הביטוח הלאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה. מעבר לפיצויים שהושגו בפשרה עם המעסיק, המשמעות של ההכרה בהתאבדות כתאונת עבודה היא שהשארים (האלמנה ושלושת ילדיו) יקבלו קצבה חודשית קבועה של 15,000 ₪ (גובה הקצבה חושב ביחס לשכר של א').

מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך

מחלות מקצוע

ע"פ החוק, במקרים מסוימים גם מחלות (שאינן אירוע תאונתי) יוכרו כתאונת עבודה. כדי שמחלה תוכר כתאונת עבודה עליה לעמוד בשלושה קריטריונים:
• המחלה נכללת ברשימת מחלות המקצוע שמפורטת בתוספת השנייה של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה, תשי"ד-1954), ועומדת בכל התנאים הספציפיים שמוגדרים.
• המחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה (קשר סיבתי).
• המחלה התפרצה/ נגרמה במהלך תקופת העבודה. בעניין זה קובע סעיף 46 לתקנות כי: "מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך".

מכיוון שכאן לא מדובר באירוע ספציפי שאירע בזמן מוגדר, מדובר בתביעות מורכבות בהרבה שיש להן משמעות רבה גם באשר לקביעת הקצבה בהמשך (בהנחה שהמחלה תוכר כתאונת עבודה). שכן, הקצבה מחושבת לפי גובה השכר וכל התדרדרות במצב עלולה לגרום לפגיעה בשכר שתוביל לירידה בגובה הקצבה.

כך למשל, מנהלת הח"מ בימים אלה תביעה של איש צוות אוויר שלאחר 15 שנות עבודה החל לסבול מירידה בשמיעה. כאן נדרשת התביעה להוכיח למוסד לביטוח הלאומי שהפגיעה בשמיעה עומדת בהגדרות "מחלת מקצוע" ושהיא נגרמה כתוצאה מהחשיפה הממושכת לרעש של המטוס. במקרה זה יש חשיבות רבה גם לזמן, שכן ככל שהפגיעה בשמיעה תחמיר (עד לכדי חירשות), כך גדל הסיכון שהתובע לא יוכל להמשיך עוד לעבוד, מה שישפיע על גובה השכר שמוכר לצורך חישוב הקצבה.

בתביעות להכרה בתאונות עבודה מורכבות כאמור, יש חשיבות רבה לליווי של עו"ד בעל ניסיון בתחום כבר מהרגע הראשון

חשיבות ההכרה בתאונת עבודה

בניגוד לנכות כללית הזמן שמשולמת עד קבלת קצבת זקנה, נכות שנגרמת כתוצאה מתאונת עבודה היא "לכל החיים" ולכן, חשוב לפנות לביטוח הלאומי גם במקרים שבהם אירעה תאונת עבודה אך לא נגרמה נכות כתוצאה ממנה. ההכרה בתאונה כתאונת עבודה תאפשר לנפגע להגיש בעתיד תביעת נכות בגין אותה תאונה, אם תהיה החמרה במצב. כך למשל, ייתכן שעובד נפגע במהלך העבודה בחוליות הצוואריות שלו, ללא הגבלת תנועה. אולם, 10 שנים לאחר אותה תאונה הוא מתחיל לסבול מכאבים עזים שקשורים לאותה פגיעה וסובל מנכות. אם לאחר התאונה אותו נפגע קיבל מהביטוח הלאומי הכרה בתאונת עבודה, הוא יוכל כעת לשוב ולתבוע קצבת נכות בגין אותה תאונה.

לסיכום, לעומת תביעות הכרה בתאונות עבודה "קלאסיות" שבהן ניתן לרוב להתנהל עצמאית מול הביטוח הלאומי - בתביעות להכרה בתאונות עבודה מורכבות כאמור, יש חשיבות רבה לליווי של עו"ד בעל ניסיון בתחום כבר מהרגע הראשון. 

עו"ד שבקיא בתחום, מכיר את התנאים הספציפיים שיש לעמוד בהם בכל מקרה ומכיר את התקנות והפסיקה, יוכל לבחון בצורה מקיפה ומקצועית את פרטי המקרה ולמלא את טופס התביעה הראשוני בצורה נכונה שתגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה. בנוסף עוה"ד רשאי ללוות את התובע גם לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי ויש לכך חשיבות רבה במיוחד כאשר מדובר במצבים מורכבים, שכן לכל פרט שיכתוב הרופא או לא יכתוב בדו"ח -יש משקל רב.

• הכותבת היא מגשרת ועו"ד המתמחה בנזיקין ורשלנות