בגידה בין בני הזוג הינה עניין כואב מאוד. הצד הנבגד חווה משבר רגשי קשה, לאחר שבן זוגו פגע בו ובגד באמונו, והדבר משפיע על בטחונו העצמי ועל אמונתו באהבה לזולת.
לצערנו, בגידה הפכה כיום לתופעה נפוצה, והיא אינה נחלתו של צד זה או אחר.
החוק בישראל אינו מכיר בבגידה כעבירה פלילית או עוולה אזרחית ועל כן לא ניתן להגיש בעקבותיה תביעה נזיקית כנגד הצד הבוגד
האם בגידה משפיעה על שאלת משמורת ומזונות ילדים?
חד משמעית לא. אין כל קשר בין ההכרעה בסוגיית משמורת הילדים וחלוקת זמני השהות או בשאלת החיוב וגובה דמי המזונות לבין שאלת הבגידה של מי מההורים.
האם הבגידה מקימה זכות תביעה עצמאית לפיצוי עבור הנבגד?
החוק בישראל אינו מכיר בבגידה כעבירה פלילית או עוולה אזרחית ועל כן לא ניתן להגיש בעקבותיה תביעה נזיקית כנגד הצד הבוגד חרף הנזקים הרבים הכרוכים בה.
באחד התיקים שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון שם בעל שנבגד הגיש תביעה כנגד המאהב בגין הנזק שנגרם לו בשל ניאופה של אשתו בו ולאחר שתביעתו בבית המפשט לענייני משפחה וערערו במחוזי נדחו, קבע בית המשפט העליון כי דין בקשת רשות הערעור שהגיש הבעל להידחות על הסף משאין לו כל עילת תביעה בדין כנגד המאהב, כפי שהטעימו כב' השופטים בע"א 8489-12 מיום 29/10/13.
הדין העברי מתייחס בצורה חמורה לבגידה של אשה ורואה בה סיבה המחייבת את האשה לקבל מבעלה גט ואף עילה לשלול ממנה מזונות אשה ודמי כתובה
מהו מעמדה של בגידה בדין הדתי?
בדין הדתי (העברי), לעומת זאת, לבגידה משמעות קריטית, בעיקר כשהבוגדת היא האשה. הדין העברי מתייחס בצורה חמורה לבגידה של אשה ורואה בה סיבה המחייבת את האשה לקבל מבעלה גט וגם לאסור עליה להנשא למאהב ( אסורה על בעלה ועל בועלה), ואף עילה לשלול ממנה מזונות אשה ודמי כתובה. כמובן, מחיר כבד עלול להיות משולם על ידי קטין שנולד כתוצאה מניאופה של האישה בזמן הנישואין שעה שניתן להכריז עליו כממזר, דבר הכרוך בתוצאות קשות מנשוא עבורו, אם כי הדבר כמעט לא מתרחש במציאות בשל האיסור המוחלט לעריכת בדיקת רקמות לילדים שנולדו במהלך נישואי הצדדים.
בגידה של האשה דבר שלא ניתן להוכיח בנקל, שכן ההלכה בדין העברי מחייבת הוכחת "מכחול בשפופרת", וגורמת לשלילת מזונותיה (מזונות אישה להבדל ממזונות ילדים) וכמובן כתובתה.
בגידה של גבר, לעומת זאת, הגם שאין רואים אותה באותה מידת חומרה בבתי הדין, יש בה כמובן כדי להוות עילה לחיוב הבעל במתן גט ואף תשלום כתובה במקרים המתאימים, אם כי המדובר בחריג לחיוב בפיצויי גירושין.
אשה שהודתה כי בגדה בבעלה עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטת בית הדין הרבני הגדול, שקבע שזכויותיו הסוציאליות של הבעל לא יהוו חלק מהרכוש המשותף שיחולק ביניהם, בשל בגידתה
האם בגידה יכולה לפגוע גם בזכויות הרכושיות של האשה לפי הפסיקה הדתית?
בג"ץ בבלי (1994) אמנם קבע כי חוק יחסי ממון, הקובע חלוקה שווה של הזכויות הרכושיות בעת גירושין, מחייב גם את בתי הדין הרבניים - ובלי קשר לעילת הגירושין. בעבר בתי הדין "התעלמו" מהלכת בבלי ובאחד מפסקי הדין שבו הפחיתו בזכויותיה של אישה שבגדה בבעלה על בסיס ראיית הדין הדתי ובניגוד לחוק יחסי ממן. הדבר הגיע לפתחו של בג"ץ אשר הכריע במחלוקת בשנת 2008 (בג"ץ 8928/06, פלונית נ' בית הדין הרבני). במקרה המדובר, אשה שהודתה כי בגדה בבעלה, עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטת בית הדין הרבני הגדול, שקבע שזכויותיו הסוציאליות של הבעל לא יהוו חלק מהרכוש המשותף שיחולק ביניהם, בשל בגידתה.
בג"ץ קיבל את העתירה וביטל את החלטת בית הדין הרבני. הוא קבע הלכה מחייבת, לפיה הזכויות הסוציאליות של הבעל יהוו חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, ללא קשר לבגידה.
השופטים קבעו, כי הזכויות הסוציאליות הן "חלק מפירות ההשתכרות הכוללת אשר נצברו במהלך תקופת עבודתו של בן הזוג" גם לפני הנישואין, ואינן מצדיקות הפרה של כלל איזון המשאבים, הוצאת הזכויות הסוציאליות מתחום הרכוש המשותף וחלוקה לא שוויונית של הרכוש.
בג"ץ קבע: פירוק הנישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות ובגידה כשלעצמה אינה הופכת את אחד מבני הזוג לאשם הבלעדי
מהי משמעות פסיקת בג"ץ בנושא בגידה ורכוש?
המשמעות היא ברורה - בג"ץ הכריע כי אין להעניש אדם על חלקו בפירוק היחסים. בפסק הדין כתבו השופטים כי: "פירוק התא המשפחתי הוא אירוע קשה וכאוב עד מאד. במקרים מסוימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק היחסים מזו שנושא בה בן הזוג השני. אולם, אין להתמודד עם הקושי שבפירוק, ועם אשמתו של מי מהצדדים, בדרך של פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג." הם הוסיפו וקבעו כי: "תכופות יש קושי לדבר בהקשר זה במונחים של 'אשמה'. פירוק הנישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות ובגידה כשלעצמה אינה הופכת את אחד מבני הזוג לאשם הבלעדי."
בדין הרבני עדיין עומדים על הקשר של חלוקת רכוש וכתובה לבין בגידה. בפסק דין שניתן לאחרונה נשלל מהאשה חלק ניכר מחלקה בזכויות החל מהמועד שהוכח כי בגדה בבעלה
מה היתה פסיקת בית הדין הרבני מאז?
למרות כל האמור לעיל, הנה לאחרונה ניתנו שני פסקי דין ע"י הדין הרבני, שבהם שוב עלה הקשר של חלוקת רכוש וכתובה לבין בגידה. באחרון שבהם, שניתן ב29.8.2019 (תיק 992261/3), בית הדין שלל מהאשה חלק ניכר מחלקה בזכויות שנצברו החל מהמועד שהוכח שהיא בגדה בבעלה ועד הגירושין. בית הדין הסתמך על פרשנות שהתווה בעבר בית המשפט העליון במה שנקרא "שותפות מוחלשת", ונדמה כי שוב בית המשפט העליון יידרש להכריע במקרה זה.
פסק דין זה בא גם בהמשך לפסק דין שזכה לכינוי "הבוגדת" בג"ץ 4602/13 מיום 18/11/18 שאף קיבל גושפנקא מבית המשפט העליון, אלא ששם בית הדין לא שלל זכויות ברכוש משותף אלא לא הכיר בכוונת שיתוף ביחס לדירה שהיתה בבעלות הבעל הנבגד עובר לנישואין להבדל מהמקרה האחרון שלבטח יגיע אף הוא לבית המשפט העליון שייתן עליו את הדעת. שם למעשה, נגרעו 30% מזכויותיה של האישה ברכוש המשותף שנצבר במהלך 10 שנות הבגידה שלה בבעלה.
* המאם חליחל ושות', משרד עורי דין ונוטריון, מתמחים בדיני משפחה והסכמי גירושין
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
