החוק למניעת אלימות במשפחה (1991) נועד לספק לקורבן העבירה צו הגנה שאמור למנוע הסלמה של אירוע אלימות ראשוני לביצוע עבירות נוספות, ובמקרי הקיצון למנוע את הרצח הבא.
נשאלת השאלה, האם קיומו של צו הגנה יכול באמת למנוע רצח והאם זהו הפתרון הנכון והראוי? וכן, כיצד מתמודדים עם מיעוט הדיווח למשטרה ולרשויות הרווחה שפוגע באפקטיביות וביישום של החוק?
אלימות במשפחה היא תופעה חברתית נפוצה. למעשה, בעשרת החודשים שעברו מתחילת השנה נרצחו 13 נשים ע"י בני זוגן או ע"י קרובי משפחה אחרים
מה מייחד את תופעת האלימות במשפחה?
הבית והמשפחה נתפסים כמבצרו של האדם - המקום שבו הוא חש בטוח ויכול לסמוך על בני המשפחה האחרים שלא יפגעו בו. למרות זאת, אלימות במשפחה היא תופעה חברתית נפוצה. למעשה, בעשרת החודשים שעברו מתחילת השנה נרצחו 13 נשים ע"י בני זוגן או ע"י קרובי משפחה אחרים, כאשר הנתונים הממוצעים בעשור האחרון עומדים על כ- 19 מקרים בשנה, נוסף לאינספור מקרים של אלימות קשה, שלא מסתיימת ברצח, ובדרך כלל אף אינה מדווחת ואינה זוכה לסיקור תקשורתי.
רוב המקרים קורים בדלת אמותיו של הבית, ללא עדים, וכאשר הקורבן/האשה נתונה ללחץ, להשפעה ולשליטה כלכלית, פיזית ומשפחתית של התוקף.
המודעות לנושא היא גדולה יותר כיום, גם מצד הציבור וגם מצד המחוקק, ואולם לצערנו, ישנן עדיין נשים שאינן מתלוננות ומדווחות, וזהו גורם סיכון משמעותי. חלק גדול ממקרי הרצח מבוצע באופן מפתיע לכאורה, על ידי אנשים "נורמטיביים", שמעולם לא הוגשה כנגדם תלונה. זה יכול להיות רופא או אפילו שוטר. במהדורת הבוקר יראיינו את השכן ההמום שיספר שלא היו שום סימנים מקדימים, לא היו תלונות קודמות ומדובר במשפחה מדהימה ושקטה.
מדובר בתופעה המאפיינת את כל שכבות האוכלוסייה ואין לה קשר למעמד חברתי, דת, מוצא או תרבות
האם אלימות במשפחה היא לא תוצר של תרבות או מצב כלכלי?
בהחלט לא. מדובר בתופעה המאפיינת את כל שכבות האוכלוסייה ואין לה קשר למעמד חברתי, דת, מוצא או תרבות. רק השבוע פורסם בתקשורת, כי אשה בת 70, אם ל-4 ילדים, נרצחה על ידי בעלה. הרוצח, בעלה של האשה, היה אדם אמיד, רופא ומתנדב בשירותי ההצלה.
החוק מתייחס לכל סוגי האלימות, כולל של נשים כנגד בני זוגם ושל שני ההורים, או אחד מהם, כלפי מי מילדיהם. אך במרבית המקרים הפוגעים הם גברים המפעילים אלימות מסוגים שונים כלפי בת זוגם
האם רק נשים הן נפגעות פוטנציאליות של אלימות במשפחה?
בהחלט לא! החוק מתייחס לכל סוגי האלימות, כולל של נשים כנגד בני זוגם ושל שני ההורים, או אחד מהם, כלפי מי מילדיהם. אך במרבית המקרים הפוגעים הם גברים המפעילים אלימות מסוגים שונים כלפי בת זוגם. רצח, הוא ,מן הסתם, המקרה הקשה והטרגי ביותר מבניהם.
מטרתו המוצהרת של החוק היא מניעה - הרחקת הפוגע מהקורבן במטרה למנוע מהאלימות להידרדר ולהסלים לאירועים נוספים ואף לרצח ולפגיעה בלתי הפיכה
כיצד מתמודד המחוקק עם התופעה?
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א -1991, מתייחס בחומרה רבה לנושא ומעניק לקורבנות הגנות מיוחדות, בראשן האפשרות למתן מיידי של צו הגנה, המרחיק את בן המשפחה האלים לתקופה של לפחות 7 ימים ובדיון שמתקיים במעמד הקורבן בלבד. בהמשך בדיון במעמד שני הצדדים, מוסמך בית המשפט להאריך את הצו הזמני לשלושה חודשים ואף להאריכו במידת הצורך לתקופות נוספות.
מטרתו המוצהרת של החוק היא מניעה - הרחקת הפוגע מהקורבן במטרה למנוע מהאלימות להידרדר ולהסלים לאירועים נוספים ואף לרצח ולפגיעה בלתי הפיכה.
החוק מסייע רבות למי שעושות בו שימוש בהעניקו הגנה מיידית לנפגעת. לצו הגנה אפקט צינון והוא מאפשר ריחוק, שממנו ניתן לקבל החלטות שקולות לגבי ההמשך והפניית הן הפוגע והן הנפגעת לגורמים טיפוליים במקרים המתאימים
מהי מידת האפקטיביות של החוק?
כאשר אשה חווה אירוע אלים מצד הבעל והיא מחליטה להתלונן, המשטרה תתחקר את האירוע ברצינות, תבדוק את כלל הנסיבות, תעדכן אותה באשר למעצר או שחרור בתנאים של הבעל, תפנה אותה לבית המשפט להוצאת צו הרחקה ארוך טווח, ותציע לה, במקרים המתאימים, לעבור למעון לנשים מוכות ולקבל סיוע מגורמים משפטיים וגורמי טיפול בקהילה.
כך, לכשעצמו, החוק מסייע רבות למי שעושות בו שימוש בהעניקו הגנה מיידית לנפגעת. לצו הגנה אפקט צינון והוא מאפשר ריחוק, שממנו ניתן לקבל החלטות שקולות לגבי ההמשך והפניית הן הפוגע והן הנפגעת לגורמים טיפוליים במקרים המתאימים.
מידת האפקטיביות של החוק אינה אבסולוטית, כי מי שהחליט לרצוח, ככל הנראה לא יירתע מקיומו של צו כזה. למרות זאת, לא ניתן להפחית מחשיבות הוצאת צו הגנה במקרים המתאימים לאור העובדה שברוב המקרים, עצם התערבות המשטרה וכלל הגורמים מהווים גורם מרתיע, כאשר הפרה של הצו תוביל למעצר כמעט ודאי של המפר.
בהנחה שהבקשה מבוססת ומתקיימות העילה והנסיבות הקבועים בחוק, בית המשפט יעניק למבקשת צו הגנה מידי למשך שבעה ימים
כיצד ניתן להוציא צו הגנה?
החוק ייצר מנגנון מהיר להוצאת בקשה לצו הגנה. נפגעת שמגיעה למשטרה או לרשויות הרווחה, ומגישה תלונה כנגד בעלה או כנגד קרוב משפחה אחר, מופנית בדרך כלל להגיש בקשה לצו הגנה מבית המשפט, על אף שניתן לבקש צו הגנה גם מבלי שקדמה לו הגשת תלונה במשטרה.
לשם כך, עליה למלא טופס ותצהיר שמוגשים למזכירות בית המשפט. התיק עובר מיידית לשופט כדי שיקיים דיון במעמד המבקשת בלבד, בו היא מתבקשת להציג את טיעוניה.
בהנחה שהבקשה מבוססת ומתקיימות העילה והנסיבות הקבועים בחוק, בית המשפט יעניק למבקשת צו הגנה מידי למשך שבעה ימים, במהלכם, הפוגע יורחק ממנה ויוטלו עליו תנאים מסוימים, כגון הרחקה, איסור יצירת קשר ישיר או עקיף, מניעת נשיאת נשק וכדומה.
החלטת השופט מועברת לביצוע על ידי משטרת ישראל, המוודאת את מסירתו לגורם האלים.
בתוך שבעת הימים נקבע דיון במעמד שני הצדדים בו ניתנת לבן הזוג האפשרות להציג את טיעוניו בפני בית המשפט
האם ניתן להאריך צו הגנה?
בתוך שבעת הימים נקבע דיון במעמד שני הצדדים בו ניתנת לבן הזוג האפשרות להציג את טיעוניו בפני בית המשפט. לאחר ששמע את שני הצדדים, אם השופט מתרשם כי המבקשת נמצאת בסכנה, הוא יכול להאריך את צו ההרחקה לתקופה של עד שלושה חודשים. אחת לשלושה חודשים ניתן לבקש לחדש את הצו לשלושה חודשים נוספים - עד לתקופה כוללת של שנה. מאז 2014, במקרים ומטעמים מיוחדים ניתן להאריכו לשנה נוספת.
בזמן הזה רשויות הרווחה וגורמים טיפוליים יכולים להתערב ולסייע לבני הזוג לחזור למסלול החיים הישר, לטפל בגורמי התוקפנות, או לאפשר לאשה להיפרד מבן זוגה בצורה מוגנת.
העילה הראשונה להוצאת צו הגנה היא אלימות שהתרחשה בזמן סמוך להגשת הבקשה, בעיקר כשהקורבן יכולה להציג ראיות לפגיעה, כולל הקלטות, צילומים, מסמכים רפואיים ואישור הגשת תלונה
מהן העילות להוצאת צו הגנה?
צו ההגנה הוא כאמור אמצעי חריף ויוצא דופן והוא דורש את קיומה של אחת או יותר מתוך 3 עילות ברורות להוצאתו. העילה הראשונה היא אלימות שהתרחשה בזמן סמוך להגשת הבקשה, בעיקר כשהקורבן יכולה להציג ראיות לפגיעה, כולל הקלטות, צילומים, מסמכים רפואיים ואישור הגשת תלונה.
העילה השנייה היא התנהגות מחשידה של התוקפן, המעוררת חשש שהוא עשוי להוות סכנה גופנית ממשית, כמו עדות לכך שהוא שבר חפצים או השמיע איומים, עקב אחריה, או גילה סימני קנאה. העילה השלישית היא התעללות נפשית מתמשכת, או התנהגות שלא מאפשרת ניהול סביר ותקין של חייה, בעיקר על רקע הפעלת אלימות כלכלית, שימוש בסמים או אלכוהול.
לכן יש חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי מוקדם מעורך דין המתמחה בדין הפלילי ובצווי הגנה כבר בשלב הבקשה. הייעוץ יסייע בקבלת ההחלטות הנכונות ביותר ביחס לנסיבות האירוע, יאפשר קבלת ייעוץ וליווי משפטי לגבי זכויותיה בהליכים כקורבן עבירה, וכן סיוע לבחירה באופציות טיפוליות מתאימות בזמן תקופת ההרחקה של הגורם האלים.
יש להוקיע ולפעול בחומרה כנגד מי שהעלילה עלילת שווא, שכן הנזק הינו עצום ולעיתים בלתי הפיך
האם זה נכון שיש מי שמגישות תלונות שווא כחלק מהליך גירושין?
לעתים קורה שנשים עושות שימוש לרעה בחוק למניעת אלימות במשפחה כחלק ממאבק הגירושין, לעיתים תוך הסתמכות ולחץ מ"יועצות" למיניהן. הן מגישות בקשה לצו הגנה כנגד בן זוגן, גם אם לא היתה כל אלימות, במטרה לפגוע, להעניש את הבעל ולפעמים כדי להגביר את כוח המיקוח שלהן בדיונים המשפטיים על המשמורת, הסדרי הראייה ואף בנושא הרכוש ואיזון המשאבים.
המצב בו סיכוי ההצלחה שלהן בהרחקת הבעל גבוהים לעומת הסיכון הנמוך להסתבך, יוצר לכאורה "תמריץ" להגשת תלונות שווא וניצול ציני ומרושע של המערכת.
מדובר בתופעה שיש להיאבק בה, משום שהיא פוגעת באופן קשה במטרות החוק ובהגנה על הנשים הרבות שזקוקות לה ופוגע באמינות של הקורבנות האמיתיים. יש להוקיע ולפעול בחומרה כנגד מי שהעלילה עלילת שווא, שכן הנזק הינו עצום ולעיתים בלתי הפיך. יש לו פוטנציאל להרוס חיים ופרנסה והוא בדרך כלל פוגע
גם בילדים ובסיכויי השיקום של מערכת היחסים עמם.
לסיכום, החוק תורם את חלקו בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, אך הוא לא מספיק בפני עצמו. אנחנו, כחברה, נדרשים לא להתעלם ממקרי אלימות במשפחה או להפחית מערכם, עלינו להוקיע שימוש לרעה בחוק, ולתמוך בזכות הקורבנות להיחשף ולקבל הגנה.
* עורך דין גל שר טוב, עורך דין פלילי ותעבורה מזה כ- 21 שנים. בעבר שימש כראש לשכת תביעות וראש לשכת החקירות במשטרה - כיום מתמחה ומייצג בתיקים רבים של אלימות במשפחה וצווי הגנה.
