לא עוברים בשתיקה על אלימות במשפחה

אלימות במשפחה היא תופעה חברתית קשה ונפוצה. רק לאחרונה, התוודענו למקרה המזעזע של העובדת הסוציאלית, מיכל סלה, ז"ל שנרצחה, כך לפי החשד, על ידי בעלה.
לעומת מקרי הרצח המגיעים לכותרות, מקרי תקיפה - שאינם מסתיימים ברצח - מרובים הרבה יותר, אך אינם מגיעים לכותרות במיוחד במגזרים "סגורים" שאינם רואים בעין יפה הגשת תלונה במשטרה כנגד האדם האלים.

אלימות במשפחה מהווה תופעה חוצת מגזרים, המתרחשת בכל שכבות האוכלוסייה. אין לה קשר למעמד, הכנסה, מוצא או דת

מהי אלימות במשפחה?

אלימות במשפחה היא התעללות פיזית, נפשית או מינית של בן משפחה אחד באחר. במרבית המקרים בהם מתרחשת אלימות במשפחה, הפוגעים הם גברים. כך לפי הסטטיסטיקה במדינה ואף בעולם. לא פעם, האלימות מתחילה כלפי בת הזוג, ולאחר מכן מופנית גם כלפיי הילדים. לבסוף, במשפחות רבות, הורה אחד או שני ההורים אינם פוגעים זה בזה, אך למרבה הצער מתעללים בילדים.
אלימות במשפחה מהווה תופעה חוצת מגזרים, המתרחשת בכל שכבות האוכלוסייה. אין לה קשר למעמד, הכנסה, מוצא או דת. מדובר בתופעה שלא קל לטפל בה, בעיקר כאמור בשל הדיווח המועט למשטרה או לרשויות הרווחה.

מטרת צו ההגנה היא להקדים תרופה למכה, להרגיע את הרוחות - ע"י הרחקת הפוגע - ולהפחית את הסיכון כי האלימות, הן הפיזית והן הנפשית, תידרדר ותהפוך לפגיעה ונזק בלתי הפיך

מהי מטרת צו ההגנה לפי החוק?

החוק למניעת אלימות במשפחה (1991) קובע כי בכל מקרה של על אלימות במשפחה, ניתן להוציא צו הגנה, המגן על הקורבן ומרחיק את הצד האלים. ניתן לקבל את הצו מיידית, בכל בית משפט בארץ ובכל רגע נתון. המחוקק מאפשר הוצאה מיידית של צו הגנה משיקולים מניעתיים. מטרת הצו להקדים תרופה למכה, להרגיע את הרוחות - ע"י הרחקת הפוגע - ולהפחית את הסיכון כי האלימות, הן הפיזית והן הנפשית, תידרדר ותהפוך לפגיעה ונזק בלתי הפיך. מובן כי הצו אינו יכול למנוע, חלילה, מרוצח פוטנציאלי לבצע את זממו, אך הצו בהחלט יכול למנוע מקרים רבים של הסלמת האלימות.

אחת לשלושה חודשים, ניתן לחדש את צו ההרחקה לשלושה חודשים נוספים, עד לתקופה כוללת של שנה. מאז 2014 תוקן החוק, כך שבמקרים ומטעמים מיוחדים, ניתן אף להאריך הצו לשנה נוספת

כיצד ניתן להוציא צו הגנה?

הבקשה למתן הצו פשוטה, ואינה מחייבת ייצוג משפטי. קורבן האלימות נדרשת למלא טופס במזכירות בית המשפט ללא כל עלות טרם הבאתה בפני שופט להעלות טענותיה. הנוהג המקובל הוא להעניק למבקשת צו הגנה למשך שבעה ימים. בתוך שבעת הימים האלה, בן הזוג מוזמן להציג את טיעוניו הוא מנגד. אם השופט מתרשם כי המבקשת נתונה לסכנה בפועל, הוא יאריך את צו ההרחקה של הבעל לתקופה עד שלושה חודשים. אחת לשלושה חודשים, ניתן לחדש את הצו לשלושה חודשים נוספים, עד לתקופה כוללת של שנה. מאז 2014 תוקן החוק, כך שבמקרים ומטעמים מיוחדים, ניתן אף להאריך הצו לשנה נוספת.

כל עוד זכות המדור של האשה והילדים מופרת כתוצאה מהתנהגות הבעל, יש עילה למתן צו הרחקה, גם מעבר לתקופה המותרת למתן צו הגנה באמצעות החוק למניעת אלימות במשפחה

כיצד מתייחסים בתי המשפט לחוק למניעת אלימות במשפחה?

בתי המשפט מציינים מטרה נוספת - מניעה לטווח ארוך - שהחוק לבדו אינו מספיק, כדי להשיגה. השופט שאול שוחט (תמ"ש 63980/98) קבע כי "המטרה הקרובה היא אותה 'עזרה ראשונה' שיש ליתן לבן המשפחה המוגן על מנת להגן עליו פיזית מהאלימות שהופעלה כנגדו במשפחה. המטרה הרחוקה היא למנוע הישנותה של האלימות במשפחה, ומניעה כידוע אינה לתקופה קצרה אלא לתקופה ארוכה והיא אינה רק ענין לבית המשפט, אלא בראש ובראשונה לגורמים טיפוליים שונים בקהילה".

האם ניתן לקבל צו הרחקה לצמיתות? מה זה מדור שלו ובטוח?

לא פעם, צו ההגנה אינו מספיק, מאחר שמדובר בצו זמני. נשאלת השאלה האם ניתן להרחיק את התוקפן לפרק זמן ממושך יותר משנה-שנתיים? האם ניתן להרחיק לצמיתות?
התשובה לשאלה זו אינה נמצאת בחוק למניעת אלימות במשפחה, אלא נמצאה ע"י הפסיקה דווקא בדין העברי, המחייב את הבעל להבטיח לאשתו מדור שלו ובטוח.

דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (בש"א 240/98): באותו מקרה, נפסק כי כל עוד זכות המדור של האשה והילדים מופרת, כתוצאה מהתנהגות הבעל, יש עילה למתן צו הרחקה, גם מעבר לתקופה המותרת למתן צו הגנה באמצעות החוק למניעת אלימות במשפחה. השופט יהושע גייפמן קבע כי "בהיבט המשפטי, הבקשה היא לצו הרחקה להבדיל מצו הגנה. הסעד נתבקש במסגרת תביעה למזונות ומדור שקט, ולא בהליך על פי החוק למניעת אלימות במשפחה".

בנסיבות המתאימות, אלימות במשפחה עשויה לשמש עילה לדרישה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף בעת גירושין

האם צו ההרחקה לצמיתות ניתן גם במקרים של אלימות נפשית?

בהחלט. כבוד השופטת שושנה נתניהו (ע"א 573/81) פסקה כי "זכותם של האשה והילדים לקבל מן הבעל מדור שקט ושלו וזכות זאת מופרת לא רק על ידי אלימות פיזית מצד הבעל אלא גם על ידי אלימות נפשית, שהיא לעיתים בצורותיה הקיצוניות פוגעת הרבה יותר".

האם ניתן לדרוש פיצוי כספי על אלימות במשפחה?

ניתן ואף מומלץ להגיש תביעה נזיקית נגד התוקף. במקרים המתאימים, תהיו זכאים לפיצויים משמעותיים. כך, לדוגמה: בית המשפט העליון (בע"מ 7073/13) הותיר על כנה את החלטת המחוזי לחייב בעל אלים בפיצויי נזיקין בסך חצי מיליון שקלים (לאחר שבית המשפט לענייני משפחה חייב אותו ב-50 אלף שקלים בלבד).
כמו כן, בנסיבות המתאימות, אלימות במשפחה עשויה לשמש עילה לדרישה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף בעת גירושין. כפי שנפסק בבע"מ 7272-10 מיום 7/1/14 מפי כב' השופטים מלצר, הנדל, וברק ארז במסגרת פסק דין שקבע כי הבעל לא ייהנה מזכויותיה הסוציאליות של אשתו אותה ניסה לרצוח בסכין לנגד עיני בנם הקטין דבר שהצריך ניתוח מציל חיים.

אם חלילה נפלתם קורבן לאלימות במשפחה, פיזית, נפשית או מינית, אל תהססו לפעול בכל דרך חוקית

ומה משמעות אלימות בפני בית הדין הרבני?

הוכחת אלימות קשה יש בה כדי לחייב את הבעל האלים במתן גט לאשתו מחד, ומאידך כדי לחייבו בדרך כלל בכתובה ובמקרים המתאימים גם בפיצויי גירושין.

לסיכום: יש לציין, כי החוק והפסיקה אמנם תורמים את חלקם להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, אך אינם מספיקים בפני עצמם, אלא מחייבים שיתוף פעולה של גורמי רווחה טיפוליים. אם חלילה נפלתם קורבן לאלימות במשפחה, פיזית, נפשית או מינית, אל תהססו לפעול בכל דרך חוקית לשם שמירה על ביטחונכם ועל חייכם מחד, ולשם הענשת התוקף למען יראו וייראו.

* המאם חליחל ושות', משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחים בדיני משפחה ובהסכמי גירושין
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי