הרשתות החברתיות מאפשרות במה נרחבת, בה כל אדם יכול להביע את דעתו ללא מסננת או עריכה, כמקובל בעיתונות או באתרי תוכן. כך, סוגיות משפטיות רבות עוסקות לאחרונה בקו התפר הדק שבין לשון הרע, הכולל את זכותו של אדם לשם טוב, לבין חופש הביטוי ברשתות החברתיות.
בית המשפט קבע, כי הפוסט מהווה לשון הרע, הפוגעת בשם הטוב של ראש הממשלה ורעייתו
ראש הממשלה תבע בשל לשון הרע
אחד המקרים שזכה לפרסום רב הוא ת"א 56211-03-16 נתניהו ואח' נגד סרנה, במסגרתו תבע ראש הממשלה בנימין נתניהו את העיתונאי והסופר יגאל סרנה על סך של 279,243 ש"ח, בעקבות פרסום פוסט בפייסבוק, שהיווה לטענת ראש הממשלה ורעייתו לשון הרע.
התביעה התייחסה לפרסום ('פוסט') שפורסם על ידי מר סרנה, בו כתב כי בשעת לילה מאוחרת נעצרה השיירה של ראש הממשלה, הכוללת ארבעה רכבי אבטחה, וראש הממשלה יצא מהרכב באמצע כביש 1 וזאת כפי שנכתב בפוסט, בעקבות מריבה בין ראש הממשלה ורעייתו.
בני הזוג נתניהו העבירו למר סרנה דרישה להסיר את הפרסום הכוזב, אך הוא לא הסירו ובאותה העת אף פרסם פוסט נוסף הכולל איור קריקטוריסטי של ראש הממשלה מחכה לטרמפ.
בפסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופט עזריה אלקלעי בבית משפט השלום [אשר הערעור שהגיש סרנה בגינו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (ע"א 15267-09-17) וכן על ידי בית המשפט העליון (רע"א 1688/18)] נקבע, כי פוסט של הנתבע עשוי להפוך את התובעים למטרה לבוז וללעג בפני הבריות, ואף עלול לפגוע במשרתו הציבורית של ראש הממשלה. לכן, בין היתר, הפוסט מהווה לשון הרע, הפוגעת בשם הטוב של ראש הממשלה ורעייתו.
בית המשפט: חופש הביטוי הוא אינו חירות מוחלטת. חופש הביטוי אינו כולל את הזכות להשפיל אדם בעייני הבריות ולשים אותו ללעג
המתח בין חופש הביטוי, הזכות לשם טוב ולשון הרע
חופש הביטוי והזכות לשם טוב הוכרו כזכויות יסוד במשטר הישראלי וזאת בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ואולם, לא אחת עומדות שתי הזכויות הללו אחת מול השנייה וביניהן קונפליקט גדול. לעיתים, הזכות לחופש הביטוי של האחד פוגעת בזכות לשם טוב של האדם האחר. איזו זכות תגבר על האחרת?
בית המשפט פסק לא אחת, כי הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת. ואולם במקרים בהם ישנה תכלית אמתית לכך, היא עשויה לגבור על הזכות לשם טוב, נוכח חשיבותה הגדולה (רע"א 10520/03 בן גביר נ' אמנון דנקנר).
במקרה דנן, קבע כבוד השופט אלקלעי כי עולה החשיבות של שמם הטוב של התובעים, ראש הממשלה ורעייתו, על פני חופש הביטוי של מר סרנה. חופש הביטוי הוא אינו חירות מוחלטת. חופש הביטוי אינו כולל את הזכות להשפיל אדם בעייני הבריות ולשים אותו ללעג.
בפסק הדין של בית משפט השלום בעניין נתניהו נ' סרנה, נקבע כי הפרסום של סרנה הוא פרסום שנועד "לבייש ולהשפיל את התובעים", וככזה הזכות לשם טוב גוברת על הזכות לחופש הביטוי. גם לגבי ההגנות הנוספות להן טען סרנה בהגנתו (בין היתר, הגנת אמת דיברתי) נפסק כי סרנה לא הצליח להוכיח כי אכן התרחש סיפור שכזה.
כך, חויב סרנה לשלם לבני הזוג נתניהו בגין שני הפרסומים סך לא פעוט של 100,000 ₪ בתוספת 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
במקרה נוסף, שהגיע לפתחו של בית המשפט, נקבע כי במתח בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב, גברה הזכות לשם טוב
שמירה על לשון הולמת
גם כאשר יש אמת בפרסום וכאשר יש מאחוריו אינטרס ציבורי, יש לשמור על לשון הולמת ולא לחרוג מגבולות הסביר - תא"מ 13361-12-18 זגה נ' רבוך.
מקרה זה עוסק אף הוא בפרסום בפייסבוק, שם פרסמה הנתבעת פוסט בעמוד של עיריית טירת הכרמל בה כינתה בעל מכון כושר "רמאי ושקרן". לטענת הנתבעת, התובע העלה תמונת "לפני ואחרי" אימונים שעבר, כאשר בין לבין עבר אותו אדם ניתוח לקיצור קיבה. מסקירת העובדות עולה, כי האדם אשר תמונתו פורסמה באותה פרסומת, ביקש בעצמו לא לפרסם את העובדה שעבר ניתוח לקיצור קיבה וכן שהתובע פנה לנתבעת וביקש ממנה להסיר את הפוסט טרם הגשת התביעה.
בית המשפט הנכבד פסק כי: "חוק איסור לשון הרע מאזן בין שתי זכויות יסוד בעלות מעמד חוקתי...", וכי "היקף ההגנה שתינתן לכל אחת מהזכויות, תלוי בהקשר בו מתנגשות הזכויות וקיומם של אינטרסים ציבוריים וערכים רלבנטיים נוספים באותו הקשר" (שם, 25).
במקרה זה נפסק, כי הדברים של הנתבעת עולים כדי לשון הרע, כהגדרת המונח בחוק, שכן היא השתמשה ב"ביטויים קיצוניים, החורגים ממתחם הסביר ואף מגבול הטעם הטוב." נקבע כי הפוסט פורסם בעמוד בעל חשיפה רבה וכי הדברים שפרסמה הנתבעת הוכרו בעבר בפסיקה כביטויים שיש בהם לפגוע בשם הטוב של אדם (ע"א 534/65 דיאב נ' דיאב, פ"ד כ(2) 269, 275).
בית המשפט הנכבד לא קיבל את טענות ההגנה של הנתבעת, ואולם בית המשפט מצא שלא נגרם נזק כלכלי ממשי לתובע, ומשכך פסק לו פיצוי כולל של 14,000 ₪.
כך, גם במקרה זה, במתח בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב, גברה הזכות לשם טוב.
לסיכום: סוגיית לשון הרע מייצרת לאחרונה כותרות, נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת של הרשתות החברתיות. פרסום בפייסבוק שונה מפרסום בכלי תקשורת, העובר מסננת עריכה. חופש הביטוי מהווה אמנם זכות יסוד בחברה דמוקרטית, אך כפי שניתן לראות מהפסיקה בעניין נתניהו נ' סרנה ובעניין זגה נ' רבוך, במקרים מסוימים יעדיף בית המשפט להגן על שמו הטוב של התובע.
בכל מקרה בו נפגעתם מפרסום בפייסבוק, מומלץ לפנות למשרד עו"ד מקצועי, אשר יוכל לייעץ כיצד לפעול הצורה המיטבית ביותר להסרת הפרסום ולקבלת פיצויים.
עו"ד צליל דפני-קנזי מתמחה בדיני לשון הרע, דיני מקרקעין, דיני צוואות וירושות, דיני חברות ומשפט מסחרי.
