חברת BDI היא אחת משלוש החברות שפועלות בתחום דירוג האשראי בישראל, בהתאם לחוק נתוני אשראי (תשע"ו-2016). יחד עמה, פועלות גם חברת "קו מנחה" וחברת "דן אנד ברדסטריט". החוק מגדיר חברות אלה כלשכות אשראי, אליהן מוזרמים כל נתוני האשראי בישראל. ניתן לפנות לחברות אלה, כדי לקבל מידע על דירוג האשראי של כל אדם ועסק במשק.
BDI היא חברה משמעותית הפועלת בתחום. כך שברבות הזמן, המושג "BDI שלילי" הפך להיות מושג נרדף בציבור לדירוג אשראי שלילי, גם אם הדירוג ניתן על ידי מי מהחברות האחרות.
המאגר כולל מידע על הלוואות והיקף ההלוואות של אנשים ועסקים, על עמידה או אי עמידה בתנאי ההחזר ועל מקרים של אי-החזר הלוואות
כיצד נקבע דירוג האשראי?
שלוש לשכות האשראי קיבלו היתר להכין דו"חות על הפעילות הכלכלית של אנשים פרטיים ועסקים. זהו דירוג האשראי שלהן. הדירוג מבוסס על מידע המועבר ללשכות אוטומטית, לפי חוק נתוני האשראי. אין לאדם או לעסק שליטה על המידע שמועבר בעניינו או על הדו"ח שמופק אודותיו.
המאגר כולל מידע על הלוואות והיקף ההלוואות של אנשים ועסקים, על עמידה או אי עמידה בתנאי ההחזר ועל מקרים של אי-החזר הלוואות. כמו כן, כולל המאגר את היסטוריית האשראי (כרטיסי אשראי ומסגרת אשראי) ועל חובות אשראי העולים על סך 10,000 שקלים.
נתוני האשראי כוללים גם מידע הקשור להליכי חדלות פירעון, המעיד על התנהלותו הכלכלית של מי שמבקשים את הדו"ח עליו: צווי כינוס, הליכי חדלות פירעון, הליכי פשרה עם נושים, תיקי הוצאה לפועל בסכום העולה על 5,000 שקל ואדם שהוכרז חייב מוגבל באמצעים.
הנתונים כוללים מידע שהתקבל מהבנקים, אודות אדם שחזרו יותר מחמישה צ'קים שלו או אם נפתח נגדו הליך משפטי על ידי הבנק, וכולל מידע מחברות ביטוח וגופים פיננסיים אחרים.
כל הנתונים האלה משמשים כדי לקבוע האם דירוג האשראי של אדם או עסק הוא שלילי או חיובי, ומה רמת הסיכון שהוא מהווה עבור מי שיעניק לו אשראי או הלוואה.
דירוג האשראי נבדק על ידי בנקים, לפני החלטה על מתן משכנתא, קביעת מסגרת אשראי בחשבון העו"ש, מתן כרטיס אשראי, קביעת מסגרת אשראי ומתן הלוואות
מי משתמש בשירות של לשכות האשראי?
כל מי שנותן אשראי משתמש בשירות זה. כך, למשל: דירוג האשראי נבדק על ידי בנקים, לפני החלטה על מתן משכנתא, קביעת מסגרת אשראי בחשבון העו"ש, מתן כרטיס אשראי, קביעת מסגרת אשראי ומתן הלוואות.
מטרת הבדיקה היא לגלות אם קיימות בעיות בהיסטוריית האשראי של מבקש ההלוואה: האם יש "דגל אדום" כלשהו (כגון: בעיה עם החזר חובות או מוסר תשלומים נמוך) - העלול לשים בסיכון את מעניק ההלוואה.
המשמעות המרכזית של דירוג אשראי שלילי היא כי היכולת של אותו אדם או גוף לקבל אשראי היא יכולת מוגבלת. המגבלה עשויה לנוע בין סירוב מוחלט למתן אשראי לבין מתן אשראי מוגבל, בתנאים פחות טובים
מהי המשמעות של דירוג אשראי שלילי, המכונה BDI שלילי?
המשמעות המרכזית של דירוג אשראי שלילי היא כי היכולת של אותו אדם או גוף לקבל אשראי היא יכולת מוגבלת. המגבלה עשויה לנוע בין סירוב מוחלט למתן אשראי לבין מתן אשראי מוגבל, בתנאים פחות טובים.
ניקח לדוגמה אדם המבקש לפתוח חשבון בנק חדש. אם דירוג האשראי שלו שלילי, אפילו היסטורית, לא מן הנמנע שהבנק כן יאשר לו לפתוח חשבון, אך החשבון יהיה ללא מסגרת אשראי כלשהי או כזו מצומצמת מאד, עם כרטיס "דביט" במקום כרטיס אשראי. בנוסף, ייתכן שהבנק ייתן לאותו אדם הלוואה בתנאי החזר מאוד לא נוחים (כלומר: בריבית גבוהה, המשקפת את הסיכון המוגבר שהבנק נוטל על עצמו, בהינתן דירוג האשראי הבעייתי).
לדירוג חיובי יש משמעות רבה. אדם שיש לו היסטוריה של עמידה בתנאי ההלוואה, באי חריגה מהמסגרת, ובלקיחת הלוואות רבות שאופן החזרתן מעיד על יציבותו הכלכלית, בהחלט עשוי לבקש הלוואות ואשראי בתנאים נוחים יותר
האם לדירוג "חיובי" יש משמעות הפוכה?
בוודאי. לדירוג חיובי יש משמעות רבה. כך, למשל: אדם שיש לו היסטוריה של עמידה בתנאי ההלוואה, באי חריגה מהמסגרת, ובלקיחת הלוואות רבות שאופן החזרתן מעיד על יציבותו הכלכלית, בהחלט עשוי לבקש הלוואות ואשראי בתנאים נוחים יותר, משום שרמת הסיכון שלו נמוכה יותר.
ההשלכות של דירוג אשראי שלילי חמורות בהרבה מ"סתם" עוד צ'ק שחזר או נושה ש"יחכה לכסף". מדובר באות קין למשך חמש שנים קדימה, העלולה לפגוע בצורה ממשית בפעילות העסקית של האדם או הגוף העסקי שדירוגו נפגע
האם ניתן לבטל דירוג BDI או דירוג אשראי שלילי?
ראשית, עדיף להתנהל מראש באופן שלא יהיה לאדם דירוג שלילי. כך, למשל: אם חזרו לאדם ארבעה צ'קים, עליו לעשות כל שביכולתו, כדי שלא יחזור צ'ק נוסף והמידע יועבר ללשכת האשראי. אם אדם עומד בפני פתיחת הליך בהוצאה לפועל, עליו לעשות כל שביכולתו, כדי להגיע להסדר עם הנושה ולהימנע מכך.
ההשלכות של דירוג אשראי שלילי חמורות בהרבה מ"סתם" עוד צ'ק שחזר או נושה ש"יחכה לכסף". מדובר באות קין למשך חמש שנים קדימה, העלולה לפגוע בצורה ממשית בפעילות העסקית של האדם או הגוף העסקי שדירוגו נפגע.
במקרה שדירוג האשראי שלילי, מומלץ לבדוק כי המידע שמצוי בידי לשכת האשראי אכן נכון ומדויק. לא פעם, נוצר מידע שגוי בעקבות טעויות הקלדה - שם שמוקלד לא נכון, הליך שנפתח כנגד אדם אחד ורשום על שם אדם אחר, או טעות ברישום תאריך, הגורמת להכנסת מידע שהתיישן ולא אמור להיות במאגר.
מה יכול לעשות אדם שגילה שהמידע עליו שגוי?
במקרה כזה, יש להגיש להגיש בקשה לתיקון המידע או להסרתו. מדובר בהליך מהיר הנמשך מספר ימים. אם לשכת האשראי מסרבת לבקשה, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט כי יורה ללשכה להסיר את המידע. יש להגיש את התביעה תוך 45 יום מרגע שהתקבל הסירוב.
במקרה שלשכת אשראי פרסמה מידע שלילי מוטעה, ואדם לא קיבל אשראי בשל כך, ניתן לתבוע את לשכת האשראי על לשון הרע ועל הנזק שנגרם בשל הדירוג השלילי
בינתיים, השם הטוב נפגע. האם יש סעד נוסף לאדם שנפגע מדירוג אשראי שלילי מוטעה?
במקרה שלשכת אשראי פרסמה מידע שלילי מוטעה, ואדם לא קיבל אשראי בשל כך, ניתן לתבוע את לשכת האשראי על לשון הרע ועל הנזק שנגרם בשל הדירוג השלילי: אובדן הזדמנות לרכישת דירה, עסקה שלא יצאה לפועל וכו'.
לסיכום: מומלץ לכל אדם להיות מודע למידע שנאסף אודותיו, ולהיערך מראש לסיטואציה בעייתית (בעיה תזרימית, בעיה בעסק, פיטורין וכו') העלולה להוביל לדירוג אשראי שלילי. מומלץ לכל אדם להימנע ככל שניתן מדירוג אשראי שלילי. במקרה שמידע שגוי גרם לדירוג שלילי, יש לפעול במהירות, בעזרת ייעוץ משפטי מקצועי, כדי להסיר את המידע השלילי ולחזור לדירוג אשראי תקין.
* פז יצחקי וינברגר, חברת עורכי דין, מתמחה בדין האזרחי הישראלי והבינלאומי, כולל דיני חוזים ודיני תאגידים.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
קישורים שימושיים:
מערכת נתוני אשראי מאת בנק ישראל
