סוגיית הסדרי הראיה כפי שנקראה בעבר ובשמה כיום חלוקת זמני שהות של ילדים נחשבת בתור הנושא הרגיש ולעיתים הקשה ביותר, המעסיק את הערכאות המשפטיות העוסקות בהליכי גירושין. בדרך כלל, אהבת ההורים לילדיהם והרצון בטובת הילדים, מניעה את ההורים במאבק על חלוקת הזמנים. עם זאת, לעיתים, אחד ההורים או שניהם, משתמשים בילדים ובחלוקת זמני השהות, ככלי ניגוח כדי לפגוע בהורה האחר ובין היתר כדי להגדיל או להפחית בהתאמה את תשלום דמי המזונות לילדים.
בעבר כשהקטינים היו מתחת לגיל 3, נקבעו זמני שהות העלולים לגרום לנתק ממושך בינם לבין האם. בשנים האחרונות הדברים השתנו וכיום לא מעט אבות זוכים להלנת הקטינים גם בגיל שנתיים ואף בגיל שנה
כיצד נקבעת חלוקת זמני השהות?
זמני השהות, הם למעשה זמני הביקור של הילדים הקטינים אצל ההורה הלא משמורן - בעיקר זכות הלינה. זמנים אלה נועדו לאפשר להורה הלא משמורן לשמור על הקשר עם הילדים.
בעת קביעת זמני השהות, השיקול של שמירת הקשר עם ההורה שאינו משמורן, אינו על חשבון הצורך במתן יציבות וביטחון לילד. ככל שהילד צעיר יותר, הוא זקוק לשהות מרובה יותר במחיצת אימו. לכן, לילדים רכים בשנים לא ייקבעו זמני שהות העלולים לגרום לנתק ממושך בינם לבין האם. כך היה בעבר כשהקטינים היו מתחת לגיל 3 אלא שבשנים האחרונות הדברים השתנו, וכיום לא מעט אבות זוכים להלנת הקטינים גם בגיל שנתיים ואף בגיל שנה במקרים המתאימים.
אם שני ההורים אינם משכילים להגיע ביניהם לעמק השווה באשר לחלוקת זמני השהות, אזי ההכרעה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני המוסמך אף הוא לדון בסוגיה זו
כיצד נקבעים הסדרי הלינה?
אם שני ההורים אינם משכילים להגיע ביניהם לעמק השווה באשר לחלוקת זמני השהות, אזי ההכרעה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני המוסמך אף הוא לדון בסוגיה זו. זאת, אם העניין הובא בפניו טרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. אמנם הערכאה המשפטית היא המכריעה, אלא שהדברים בדרך כלל נפסקים בהתאם להמלצות של עו"ס לסדרי דין מטעם לשכת הרווחה לפי מינוי מטעם בית המשפט. מקובל כי מסקנות והמלצות אלו הן סוג של "תורה מסיני" ורק במקרים חריגים בתי המשפט ובתי הדין חורגים מהאמור בהמלצות התסקיר. הפסיקה כבר קבעה, כי נקודת המוצא היא כי התסקיר הינו אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שבפני בית המשפט. נכון גם כי בפסיקת בית משפט מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים (והתסקיר משקלו כחוות דעת) שמונו על ידו.
קיימת חזקה מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיה ילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת האם, אלא שחזקה זו בימינו מאבדת מכוחה בפועל
מהו עיקרון טובת הילד?
באשר לקביעת משמורתם של ילדים, נקבע בפסיקה כי העיקרון המכריע הוא עקרון טובת הילד, והוא העומד כעיקרון ראשון במעלה. כך נפסק בדנ"א 7015/94.
מהי חזקת הגיל הרך?
קיימת חזקה מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיה ילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת האם, אלא שחזקה זו בימינו מאבדת מכוחה בפועל וכבר בגיל 3 ואף בגיל שנתיים במקרים המתאימים בתי המשפט מעניקים משמותר משותפת.
לא תמיד רצון הילד קובע אלא שהוא נלקח כשיקול בין שלל השיקולים שבוחנים את טובתו של הילד וכמובן, ככל שהילד בוגר יותר אזי רצונו הוא שיקול משמעותי יותר ולפעמים אף מכריע
האם בתי המשפט מתחשבים ברצון הילד?
קיימים מקרים בהם בית המשפט יבקש לשמוע מפי הילד עם מי מהוריו הוא מעוניין להיות. בשיחה בוחן בית המשפט את רצון הילד, מהי מידת השכנוע שלו? והאם הופעלה על הילד השפעה כלשהי מטעם הוריו במטרה "לגייס" אותו לטובת אחד ההורים. לא תמיד רצון הילד קובע אלא שהוא נלקח כשיקול בין שלל השיקולים שבוחנים את טובתו של הילד וכמובן ככל שהילד בוגר יותר אזי רצונו הוא שיקול משמעותי יותר ולפעמים אף מכריע.
גם אם משמורנית שאינה מקיימת את הסדר זמני השהות מסתכנת בסנקציה ואף בהפחתת דמי המזונות שהיא זכאית להם או אף ביטולם
מהו "מחיר" אי קיום הסדרי ראייה?
אב שאינו משמורן ואינו מקיים את הסדר זמני השהות, מסתכן בקנסות ו/או בהגדלת דמי מזונות או סנקציה בגין הפרת הצו. במקרים חריגים, עומדת לאם בשם הקטין גם אפשרות להגיש תביעה נזיקית ולבקש פיצוי, בגין הפרת צו בית משפט. אם משמורנית שאינה מקיימת את הסדר זמני השהות מסתכנת אף היא בסנקציה, ואף בהפחתת דמי המזונות שהיא זכאית להם או אף ביטולם. אם הילד הופך לילד מרדן, בעקבות אי קיום הסדרי הראיה מצד האם, ומסרב לראות את אביו, יש בכך כדי ניכור הורי ואף עילה להעברת המשמורת לאב בנוסף להגשת תביעה נזיקית.
המרדף" אחרי קביעת משמורת משותפת מבורך מצד אחד כאשר הוא נובע מרצון טוב של שני ההורים, אבל לא אחת הוא הפך לכלי קשה שבו עושים שימוש חלק מההורים במה שנקרא "ניכור הורי"
מהי משמורת משותפת?
במקרים מתאימים, בית המשפט יכול לקבוע "משמורת משותפת", שפירושה הוא שההורים מחלקים את זמני השהות של הילדים, כולל לינה, שווה בשווה ביניהם או קרוב לכך וגם חלוקה של זמנים 40/60 ( יומיים בשבוע אצל האב כולל לינה וסוף שבוע שני ארוך משישי עד ראשון) היא בבחינת משמורת משותפת בפועל גם אם לא תוגדר כך. "המרדף" אחרי קביעת משמורת משותפת מבורך מצד אחד, כאשר הוא נובע מרצון טוב של שני ההורים, אבל לא אחת הוא הפך לכלי קשה מאד בו עושים שימוש חלק מההורים במה שנקרא "ניכור הורי", כך שכל הורה או לפחות אחד מהם מנסה "לבטל" את רעהו תוך כדי "האדרת" עצמו בפני הילדים.
כיצד משפיעה המשמורת המשותפת על גובה מזונות הילדים?
למשמורת משותפת יש משמעות כלכלית ברורה. משמורת משותפת משפיעה על גובה דמי המזונות של הקטינים ובמקרים המתאימים אף תביא לביטול המזונות כליל. זאת, כאשר הקטינים בני שש ומעלה וככל שיכולת ההשתכרות של הוריהם זהה או דומה. הדברים מצאו ביטוי בבע"מ 919/15 ששינה סדרי עולם בהקשר זה.
אין לקבל את תיאוריית החלוקה השוויונית של זמני השהות בין ההורים כחזון הגאולה של המשפחה המתפרקת. זאת במיוחד לאור המחירים הכבדים אותם צריכים לשלם הן הילדים והן ההורים
האם באמת משמורת ילדים טובה לילדים?
במקרים בהם ההורים מסוגלים כל אחד בתורו להקדיש את זמנו אכן לילדיהם וכאשר שני ההורים משתפים פעולה ויש ביניהם תקשורת טובה והילדים אכן משתלבים בבתים של שני ההורים הסמוכים אחד לשני, הרי שמשמורת משותפת יכולה להיות המוצא הטוב ביותר עבור הילדים, אלא שבמקרים הפוכים הילדים עלולים להיפגע מהסדר זה הפוגע בשגרת חייהם וברווחתם הכלכלית וכן בנפשם העדינה.
בפסק דינו המאלף של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1142916/1 הבהיר כב' הרב אליעזר שפירא כי: "בית הדין הוא אביהם של יתומים וחסרי ישע" והטעים באשר לעניין המשמורת המשותפת ורוח החקיקה והפסיקה כי: "ההקדמה להצעת חוק המשמורת החדש מציגה את החזון החדש של המשמורת המשותפת. לכאורה 'חזון אחרית הימים' לפנינו. גם אם מתגרשים, מה טוב יותר מאחריות הורית משותפת לגידול הילדים – ובמיוחד שמחקרים בארץ ובעולם הוכיחו את עדיפותה של זו? " ...." לצערי אני נאלץ לפקפק בגישה זו וב'מחקרים' אלו. ככלל אני סבור שקשר בין הורים וילדים אינו נמדד בעיקרו על פי כמות השעות שבהן הילדים נמצאים עם האם או האב, לא במסגרת חיי הנישואין כאשר יחסי ובני הזוג תקינים והם חיים יחד, ואף לא כאשר הם מתגרשים. הקשר להורים הוא דבר עמוק, שנרכש בעיקר מתוך אהבה, השקעה ומסירות של ההורים לילדיהם. "...." לכן אין לקבל את תיאוריית החלוקה השוויונית של זמני השהות בין ההורים כחזון הגאולה של המשפחה המתפרקת. זאת במיוחד לאור המחירים הכבדים אותם צריכים לשלם הן הילדים והן ההורים. ונבאר דברינו."
* המאם חליחל ושות', משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחים בדיני משפחה והסכמי גירושין.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
