ביום חמישי שעבר (21.11.2019) החליט היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו על עבירות של שוחד (תיק 4000), מרמה והפרת אמונים (תיקים 1000, 2000 ו-4000). בעקבות ההחלטה, סעיפי האישום החמורים, המצב הפוליטי הסבוך שבו נמצאת המדינה והעובדה שמדובר בראש ממשלה מכהן שלפי כתב האישום ביצע את העבירות במסגרת תפקידו כר"מ, עולות שאלות מהותיות רבות סביב המשך כהונתו של בנימין נתניהו כרה"מ ולא פחות חשוב - סביב היכולת החוקית שלו (כן או לא) להתמודד שוב לראשות המדינה ו/או לקבל מהנשיא את המנדט להרכיב ממשלה.
מה שהופך שאלות אלו למורכבות אפילו יותר, הוא העובדה שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה נאלצת המערכת המשפטית לדון בנושאים אלו, כך שכל החלטה שתתקבל תהיה החלטה תקדימית שתצטרך להתקבל על בסיס פרשנות של החוקים ולא על בסיס הלכות משפטיות שנדונו בעבר.
יש הבדל עצום בין עבירת שוחד שהיא עבירה פלילית מוגדרת מאוד, לבין עבירה של מרמה והפרת אמונים שהיא יותר "עבירת סל" שנתונה לפרשנות רבה יותר
סעיפי האישום
כתב האישום מתייחס להחלטת היועמ"ש באשר לסעיפי האישום בכל אחד משלושת התיקים המיוחסים לנתניהו:
• האישום בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) - שוחד ומרמה והפרת אמונים.
• האישום בתיק 1000 (פרשת המתנות) - מרמה והפרת אמונים.
• האישום בתיק 2000 (פרשת נוני מוזס) - מרמה והפרת אמונים.
אם יקבע בית המשפט שבמעשה יש משום פגיעה באמון הציבור, פגיעה בתדמית השירות הציבורי, התנהגות שאיננה הוגנת או ישרה, ולאור פסיקת העבר, לא יהיה מנוס מלהרשיע בעבירת מרמה והפרת אמונים
משמעות סעיפי האישום
לסעיפי האישום יש משמעות משפטית רבה ויש הבדל עצום בין עבירת שוחד שהיא עבירה פלילית מוגדרת מאוד, לבין עבירה של מרמה והפרת אמונים שהיא יותר "עבירת סל" שנתונה לפרשנות רבה יותר:
שוחד - עבירה של לקיחת שוחד הינה עבירה חמורה מאוד שמעוגנת בסעיף 290 לחוק העונשין (תשל"ז-1977), ושהעונש בגינה חמור אף הוא: 10 שנות מאסר! עבירה זו היא גם עבירה מוגדרת מאוד מבחינת החוק, וכדי שתתקיים צריכים להינתן שלושה יסודות עובדתיים :
• עובד ציבור.
• מתת - טובת הנאה בעלת ערך
• המתת יינתן בעד פעולה הקשורה בתפקידו של המקבל.
יש להוכיח גם שלמקבל המתת הייתה מודעות למעשיו, דהיינו, שהוא יודע שהוא מקבל מתת אסור בתמורה לביצוע פעולה הקשורה למילוי תפקידו.
מרמה והפרת אמונים - עבירה של מרמה והפרת אמונים היא למעשה מעין 'עבירת סל' שמעוגנת בסעיף 284 לחוק העונשין ושהעונש בגינה הוא עד 3 שנות מאסר - מדובר במעשה אשר עושה עובד ציבור אשר פוגע בציבור וזאת "אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד".
בניגוד לעבירת שוחד שיש לה קריטריונים ברורים מאוד, החוק אינו מגדיר קריטריונים ברורים לעבירה זו, אלא מייחס אותה לכל סוג התנהגות של איש ציבור שעלול להעמיד אותו (בהווה ו/או בעתיד) בסיטואציה בעייתית, שתהווה ניגוד עניינים ועל כן - מוגדרת מראש כאסורה לביצוע לעובדי ציבור. במילים אחרות ניתן לומר, כי עבירה של מרמה והפרת אמונים היא "עבירה רעיונית", שמצד אחד מציבה רף מוסרי גבוה באשר להתנהגות הראויה המצופה מאנשי ציבור, אך מנגד נתונה לפרשנות רחבה של ביהמ"ש. ככל שבית המשפט יתרשם שמדובר במעשה שבוצע לדוגמא בתום לב, יהיה קשה עד בלתי ניתן להרשיע בעבירה. לעומת זאת, אם יקבע בית המשפט שבמעשה ונסיבותיו יש משום פגיעה באמון הציבור, פגיעה בתדמית השירות הציבורי, התנהגות שאיננה הוגנת או ישרה, הרי שלאור פסיקת בית המשפט בעבר לא יהיה מנוס מלהרשיע בעבירה זו.
על פי כתב האישום, עבירת השוחד מתקיימת בתיק 4000: התנהל קשר ישיר של נותן ומקבל שהיה ברור לשני הצדדים - מה הוא המתת - סיקור חיובי, למול התמורה – סיוע בעניין מיתון רפורמת השוק הסיטוני בשירותי הטלפון הקווי (רפורמת בזק)
מדוע החליט היועמ"ש לכלול את סעיף השוחד רק בתיק 4000?
כאמור, החוק קובע שכדי שניתן יהיה להגדיר את העבירה כעבירת שוחד, צריכים להתקיים יסודות העבירה. כדי שבית המשפט יוכל יהיה לקבוע האם יסודות אלה התקיימו במלואם, על הפרקליטות יהיה להציג ראיות אשר ישכנעו את בית המשפט למעלה מכל ספק סביר ביחס לכל יסוד ויסוד. אם לא ניתן יהיה להוכיח את אחד מהיסודות, או שבית המשפט יתרשם שהפרקליטות לא עמדה בנטל ההוכחה, הרי שהנאשם יזוכה.
באשר לנתניהו, היועמ"ש סבור, כי כל יסודות עבירת השוחד מתקיימים רק בתיק 4000 שכן ע"פ המפורט ביחס לאישום זה בכתב האישום ,התנהל קשר ישיר של נותן ומקבל שהיה ברור לשני הצדדים - מה הוא המתת - סיקור חיובי, למול התמורה – סיוע בעניין מיתון רפורמת השוק הסיטוני בשירותי הטלפון הקווי (רפורמת בזק). המעשה לא היה רק בגדר רעיון אלא ממש יושם בפועל: "הנאשם נתניהו עשה פעולות שונות לטובת הנאשם אלוביץ' בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה", והיסוד האחרון המתת ניתן בתמורה לפעולה הכרוכה בתפקידו של נתניהו.
בתיקי 1000 ו-2000 לעומת זאת, סבור היועמ"ש כי בפועל אמנם לא ביצע נתניהו את "חלקו בהסכם" (ועל כן לא ניתן להעמיד לדין בעבירת שוחד), אך ידע על כוונתו של הנותן ואף ניצל את הכוונה הזו לטובת קידום האינטרס האישי שלו ובכך העמיד עצמו אף בשאלה של ניגוד עניינים.
ביהמ"ש יצטרך להחליט האם עצם קבלת השמפניות והסיגרים (תיק 1000) מעמיד את נתניהו בסיטואציה של ניגוד עניינים ועל כן מהווה עבירה, או לחילופין התנהגות שאיננה ראויה/הולמת אך לא כזו שעולה כדי עבירת הפרת אמונים
מהי המשמעות של מרמה והפרת אמונים מבחינה משפטית?
כאמור, עבירה של מרמה והפרת אמונים תתקיים כאשר עובד הציבור עושה מעשה אשר עלול להעמיד אותו מעצם תפקידו בפוזיציה בעייתית, גם אם בפועל לא ביצע שום פעולה המטיבה עם נותן המתנה. מבחינה משפטית המשמעות היא, שביהמ"ש הוא זה שיצטרך להחליט האם עצם קבלת המתנות (שמפניות וסיגרים בתיק 1000 למשל) מעמיד את נתניהו בסיטואציה של ניגוד עניינים ועל כן מהווה עבירה, או לחילופין התנהגות שאיננה ראויה/הולמת אך לא כזו שעולה כדי עבירת הפרת אמונים.
האם רה"מ נתניהו יכול להמשיך לכהן תחת כתב אישום בעבירת שוחד?
אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה בימים אלו את מערכת המשפט ולא פחות מכך, את המערכת הפוליטית היא - האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להמשיך לכהן כרה"מ על אף שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירת שוחד. גם כאן מדובר בשאלה מורכבת מאוד שטרם נדונה במדינת ישראל, והמחוקק לא נתן עליה דעתו.
"החוק היבש"
ע"פ סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה, הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה יכולה להתקיים בשני מצבים (או ביוזמת הכנסת או לאחר פס"ד חלוט), במילים פשוטות - הגשת כתב אישום לבדה איננה יכולה להביא להפסקת כהותנו של ראש הממשלה אלא רק לאחר שביהמ"ש הרשיע את הנאשם וקבע שיש באותה עבירה משום קלון - וגם זאת רק לאחר שפסק הדין נהיה חלוט, דהיינו עמד במבחן ערכאת ערעור! המשמעות היא שמבחינה זו רה"מ נתניהו אינו מנוע מלהמשיך לכהן תחת כתב אישום.
בג"ץ קבע ב'הלכת דרעי-פנחסי' כי חבר ממשלה (שר או סגן שר) שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שביצע במסגרת תפקידו, אינו יכול להמשיך לכהן באותו תפקיד ואם לא יתפטר מיוזמתו, אזי רה"מ צריך לפטרו
הלכת דרעי-פנחסי
רבים מאלו שטוענים שראש הממשלה אינו יכול לכהן תחת כתב אישום, מבססים את טענתם על התקדים שקבע בג"ץ ב'הלכת דרעי-פנחסי' ושלפיו חבר ממשלה (שר או סגן שר) שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שביצע במסגרת תפקידו, אינו יכול להמשיך לכהן באותו תפקיד ואם לא יתפטר מיוזמתו, אזי רה"מ צריך לפטרו.
אולם, על אף שבמובנים רבים ניתן להקביל את השאלה שבה הכריע בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי (שכן גם במקרה של רה"מ נתניהו העבירות המיוחסות לו בוצעו לכאורה במסגרת כהונתו כרה"מ), יש לזכור כי שם עסקה השאלה בסמכותו של ראש הממשלה לפטר שרים/סגני שרים שמואשמים בעבירות שוחד ואילו במקרה הזה - ראש הממשלה עצמו הוא המואשם ועל כן לא ניתן להשליך את ההלכה הזו באופן חד משמעי.
מכיוון שבארץ לא מתקיימות בחירות אישיות אלא מפלגתיות - האם אדם שמואשם בפלילים יכול לעמוד בראש מפלגה שמתמודדת לראשות הכנסת?
הסיטואציה הפוליטית
לטענות המנוגדות שלעיל מצטרף פרמטר מהותי נוסף שעוסק בשאלה האם החוק הקיים שקובע כי ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום עד לקבלת פס"ד חלוט שקובע כי מדובר בעבירה שיש בה קלון, מתייחס גם לראש ממשלה זמני, לראש ממשלה בממשלת מעבר ו/או למועמד לראשות הממשלה.
גם כאן ייאלצו היועמ"ש ונשיא המדינה להכריע בנושא תקדימי שבמרכזו עומדות למעשה שלוש שאלות שונות וכלליות בהרבה, שלהחלטה בכל אחת מהן יש השלכות מרחיקות לכת:
• האם אדם (כל אדם) יכול להתמודד לראשות הממשלה חרף העובדה שעומד כנגדו כתב אישום פלילי?
• מכיוון שבארץ לא מתקיימות בחירות אישיות אלא מפלגתיות - האם אדם שמואשם בפלילים יכול לעמוד בראש מפלגה שמתמודדת לראשות הכנסת?
• האם מבחינה משפטית, נשיא המדינה יוכל להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד שמואשם בפלילים?
• השאלות האלו אף נוגעת ליסודות המשטר הדמוקרטי, שכן נשאלת השאלה האם ניתן להתערב ברצון הבוחר ולמנוע את מינוי נתניהו לראשות הממשלה.
האם ראש הממשלה יכול לקבל חסינות?
בעבר לכל חבר כנסת הייתה חסינות אוטומטית שבוטלה רק אם רוב חברי הכנסת הצביעו בעד הסרת החסינות. אולם כיום המצב הוא הפוך - לחברי הכנסת (לרבות ראש הממשלה) אין חסינות אוטומטית, אך לכל ח"כ שמורה הזכות לבקש אותה מהכנסת בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. לכן, במקרה זה יצטרך רה"מ בנימין נתניהו להחליט האם הוא מבקש מהכנסת חסינות או לאו, ואם כן - יהיה עליו להשיג רוב רגיל חברי כנסת כדי לקבל אותה.
האם יש משמעות למעמדו של נתניהו במהלך המשפט?
אחת הנקודות החשובות שלא רבים מתייחסים אליה בהקשר המשפטי היא משמעות הסטטוס שבו יגיע נתניהו למשפט עצמו (כראש ממשלה או לא). על פניו 'כולם שווים בפני הדין', כך שלתפקיד או למעמד של הנאשם לא צריך להיות משקל כלשהו בהחלטת השופטים. אבל, כאן יש לזכור כי מהות כתב האישום היא הפגיעה החמורה באמון הציבור, כך שמבחינה זו – אם בנימין נתניהו יגיע למשפט כראש ממשלה, הרי שהוא יוכל לטעון שאמון הציבור לא נפגע (שהרי הוא בחר בו שוב). טענה כזו במקרה כזה עשויה להיות טענה כבדת משקל שביהמ"ש יצטרך לתת עליה את הדעת.
ביחס לעבירת השוחד יוכל נתניהו לטעון שמאז ומתמיד חלו יחסי "תן וקח" בין התקשורת לפוליטיקאים, אך עד כה אף פוליטיקאי ו/או גוף תקשורת לא נשפט על כך. מכיוון שכך, הרי שמדובר ב"אכיפה בררנית"
"אכיפה בררנית" כטיעון משפטי
בנאום שנשא ראש הממשלה לאחר פרסום החלטת היועמ"ש חזרה שוב ושוב הטענה על 'אכיפה בררנית' ונשאלת השאלה מדוע והאם יש לכך משמעות מבחינה משפטית. ובכן, התשובה היא חיובית. סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב-1982) קובע, כי טענת ההגנה מן הצדק היא אחת מהטענות המקדמיות שיכולות לעמוד לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתח הדיון במשפטו. הפסיקה קבעה שטענת 'הגנה מן הצדק' יכולה לעלות במספר מצבים, אשר אחד מהם הוא אכיפה בררנית שמשמעותה, כפי שהגדיר ביהמ"ש העליון (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע) היא: "אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא".
כלומר, ביחס לעבירת השוחד יוכל נתניהו לטעון שמאז ומתמיד חלו יחסי "תן וקח" בין התקשורת לפוליטיקאים, אך עד כה אף פוליטיקאי ו/או גוף תקשורת לא נשפט על כך. מכיוון שכך הרי שמדובר ב"אכיפה בררנית" ועל כן עומדת לזכותו טענת "הגנה מן הצדק".
לסיכום, אין ספק שמדובר במצב משפטי לא מוכר, מורכב ורגיש מאוד בעל השלכות מרחיקות לכת, וכעת לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום, יצטרך נתניהו להחליט האם הוא מבקש חסינות. אם לא יבקש או שבקשתו זו תידחה על ידי הכנסת, הרי ששופטי בית המשפט הם אלו שיצטרכו לשבת על המדוכה.
* הכותב הוא עו"ד פלילי, העוסק בין היתר בעבירות צווארון לבן.
** בתמונה למטה: נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: עמוס בן גרשום - דוברות בית הנשיא/ ויקיפדיה.
