העיקרון האוסר על מעסיקים להתקין מצלמות נסתרות ולצלם עובדים ללא ידיעתם הוא בעל תוקף משפטי, מכוח חוקים ותקנות רבים, כגון: חוק הגנת הפרטיות (תשמ"א - 1981), חוק האזנת סתר (תשל"ט - 1979) והנחיית רשם מאגרי מידע (מס' 5/17 משנת 2017) מטעם משרד המשפטים. מעסיקים העוברים על איסור זה חשופים לקנסות מנהליים, לסנקציות פליליות ואף לתביעות פיצויים של עובדים.
הצבת המצלמות חייבת להיעשות בהתאם לציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באותו מתחם, באופן לגיטימי ומידתי, תוך כדי קיום חובות תום הלב
הצבת מצלמות: פגיעה בפרטיות
איסור הצבת מצלמות במקום העבודה מבוסס בראש ובראשונה על כך שתיעוד מקיף ומתמשך של כלל התנהלות העובדים במהלך יום העבודה, עלול לפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים.
יחד עם זאת, לעיתים שימוש במצלמות מעקב במתחמי עבודה מסוימים ייחשב לגיטימי. כך, בין היתר: שימוש לגיטימי במצלמות במקום העסק עשוי להיות לצורך שמירה על הרכוש המצוי בעסק, הגנה על מידע רגיש המצוי בעסק, כלי לבחינת איכות השירות שמספקים העובדים ופיקוח על השירות או לצרכי הגנה על הנוכחים בעסק. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות. בכל מקרה, הצבת המצלמות חייבת להיעשות בהתאם לציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באותו מתחם, באופן לגיטימי ומידתי, תוך כדי קיום חובות תום הלב (בהתאם להנחיית רשם מאגרי מידע מס' 5.17).
בכל אזור בו המעסיק מעוניין להציב מצלמות, עליו ליידע את העובדים ולקבל את הסכמתם להצבת המצלמות. קיימים גם מקרים שבהם כלל לא ניתן להקליט עם מצלמות במקום העבודה, גם אם ניתנה הסכמת העובד
מתחמים מותרים ומתחמים אסורים לכיסוי על ידי מצלמות
אם מעסיק התקין מצלמות בעסק, עליו לדאוג כי השטח שיכוסה על ידי המצלמות יותאם לציפייה סבירה של עובד לפרטיות באזורים מסוימים. כך, למשל: הרשות להגנת הפרטיות מטעם משרד המשפטים, מפרסמת מידע בקשר לסוגיות המתעוררות בנושא התקנת מצלמות במשרד האישי של העובד, התקנת מצלמות במטבחון ובחדר אוכל במקום העבודה, התקנת מצלמות בכניסה לשירותים במקום העבודה, שימוש במצלמה מקליטת תמונה וגם קול וכו'. כל אלה עומדים לבחינה של מידתיות וסבירות. בנוסף, נבחנת "הציפייה הסבירה" של העובד. כך, למשל: בחדרי שירותים יש ציפייה סבירה גבוהה של העובד לפרטיות, שיש לכבד; אלא אם כן התרחש מקרה אלימות או ונדליזם שהמעסיק מעוניין להוקיע.
כך גם לגבי אזורי המנוחה של עובדים, להבדיל מאזורים המיועדים לעבודה. בכל אזור בו המעסיק מעוניין להציב מצלמות, עליו ליידע את העובדים ולקבל את הסכמתם להצבת המצלמות. כמו כן, קיימים מקרים שבהם כלל לא ניתן להקליט עם מצלמות במקום העבודה, גם אם ניתנה הסכמת העובד. זאת, למשל, במקרה שמדובר במרפאה שבה מועסקים רופאים, מקבלים מטופלים ומבוצעות בדיקות. במקרה זה, יש להגן על פרטיותם של צדדים אחרים.
בחינת אמצעי חלופי, שהפגיעה שלו בפרטיות העובד פחותה
בנוסף, לפני קבלת החלטה על התקנת מצלמות, על המעסיק לבחון חלופות טכנולוגיות שונות, שפגיעתן בפרטיות פחותה. כך, למשל: יש לשקול את שטח הכיסוי, מספר המצלמות, זמני הצילום, הרזולוציה של התמונה, משך שמירת הצילומים וכו'. יש לוודא שקריטריונים אלה עומדים בחובת הסבירות והמידתיות, וכי היחס בין השגת המטרה שלשמה הוצבו המצלמות לבין הפגיעה בפרטיות העובדים הוא יחס סביר.
על המעסיק להשתמש בצילומים למטרה שלמענה ביצע אותם. כלומר, אם צילומי אבטחה נועדו למטרה מסוימת (למשל, למנוע גניבות של לקוחות) - אין לעשות שימוש בצילומים לצרכי משמעת של העובדים
קביעת מדיניות מפורשת מצד המעסיק
בכל מקרה, עם קבלת החלטה על שימוש במצלמות כאמור, יש לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת, בנוגע לשימוש במצלמות במקום העבודה ולהודיע על מדיניות זו לעובדים. בנוסף, על המעסיק להציג בפני העובדים את מדיניות הצבת המצלמות בשקיפות מלאה, ליידע אותם אודות היקף מצלמות המעקב ומיקומן במקום העבודה. אין להסתפק בהסכמה עקרונית מהעובדים לבצע צילומי סתר במשרדיהם.
כמו כן, על המעסיק להשתמש בצילומים למטרה שלמענה ביצע אותם. כלומר, אם צילומי אבטחה נועדו למטרה מסוימת (למשל, למנוע גניבות של לקוחות) - אין לעשות שימוש בצילומים לצרכי משמעת של העובדים (למשל, לפקח על זמני ההפסקות שלהם).
כל שימוש בהקלטה צריך להיות תואם למדיניות המעסיק, ולמטרה שלשמה הותקנו המצלמות בבית העסק, שאם לא כן התיעוד המבוקש עלול להיפסל ואף להביא לחשיפת המעסיק לסנקציות ותביעות. בכל מקרה, תיבחן זכות המעסיק להגנה על הקניין אל מול זכות העובד לפרטיות.
הצבת מצלמות דמה
במקרים אחרים, בהם מעסיקים מעוניינים להתקין מצלמות דמה במקום העבודה, ככל שהעובדים מודעים לכך שמדובר במצלמות דמה, הרי שפרטיותם אינה נפגעת. לעומת זאת, אם הם אינם מודעים לכך, סביר כי לתחושתם הם נתונים במעקב בפועל. לכן, יחולו הנחיות רשם מאגרי מידע כמתואר לעיל.
העובדים יכולים לתבוע פיצויי פיטורין מהמעסיק, לאחר שהתפטרו בעצמם, מכוח הרעה מוחשית בתנאי עבודתם, לפיצויים אזרחים מכוח הפרת החוק להגנת הפרטיות. בנוסף, תיתכן הגשת תביעה במשטרה נגד המעסיק
חשיפה לתביעות אזרחיות ופליליות
מעסיק שאינו פועל בהתאם להנחיית הרשם והחוק, הקובעים את הכללים המתוארים לעיל, חשוף לתביעות מצד עובדיו. העובדים יכולים לתבוע פיצויי פיטורין מהמעסיק, לאחר שהתפטרו בעצמם, מכוח הרעה מוחשית בתנאי עבודתם, לפיצויים אזרחים מכוח הפרת החוק להגנת הפרטיות. בנוסף, תיתכן הגשת תביעה במשטרה נגד המעסיק, מאחר שפגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית.
לסיכום: הצבת מצלמות אבטחה במקום העבודה מהווה נושא רגיש ומורכב, שמעלה סוגיות רבות נוספות. על אף הפגיעה בפרטיות העובדים, קיימים מקרים שבהם החוק וההנחיות מכירים בלגיטימיות הצבת המצלמות. עם זאת, יש להציב מצלמות תוך פגיעה מינימלית בפרטיות העובד, מבחינת שטחי הכיסוי של המצלמות, יידוע העובדים בנוגע להצבת המצלמות, קבלת הסכמה מהעובדים וקביעת מדיניות ברורה בנושא. מעסיק שאינו פועל בהתאם להנחיות ולחוקים בנושא, עלול להיות מעורב בתביעות אזרחיות ופליליות ולהיות מחויב בתשלום פיצויים בסכומים גבוהים לעובדיו.
* עו"ד משה בן בסט מתמחה בדיני עבודה, בדיני פרטיות ובייצוג מעסיקים ועובדים
