חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962) מאפשר למנות אפוטרופוס לאדם שאינו כשיר לקבל החלטות ולנהל את חייו בעצמו. האפוטרופוס מקבל עבור אותו אדם החלטות מכל הסוגים - אישיות, בריאותיות, רכושיות וכלכליות. לחוק זה הגיון רב, אך יש בו גם בעיות, בייחוד לאור התארכות החיים ומתן דגש גדול יותר על רצונו של אדם על פני מה שטוב לו באופן אובייקטיבי.
בדומה להורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, האפוטרופוס שמונה לאדם מקבל עבורו כל החלטה שנוגעת לחייו ומסייע לו במצב של חוסר יכולת לעשות זאת בעצמו
באילו מקרים נדרש מינוי אפוטרופוס?
כדי למנות לאדם אפוטרופוס, צריך שהוא יעבור מבחנים שיגדירו אותו כבלתי כשיר. למשל, אדם שמפסיק לתפקד מבחינה פיסית או נפשית וניתן לקבוע שהוא כבר לא יכול להיות אחראי לעצמו. מרגע שמונה לאדם אפוטרופוס, הוא מפסיק להיות עצמאי מבחינה משפטית וחוזר, במידה מסוימת, להיות כמו ילד מתחת לגיל 18, שנמצא תחת האפוטרופסות של הוריו. בדומה להורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, האפוטרופוס שמונה לאדם מקבל עבורו כל החלטה שנוגעת לחייו ומסייע לו במצב זה של חוסר יכולת לעשות זאת בעצמו. הדבר מועיל לאדם שמונה לו אפוטרופוס להמשיך להתנהל בעולם, אך יש בכך גם מגבלות רבות.
כדי לעשות תהליך רפואי של פיום (הזנה בעזרת צינור חיצוני) צריך לקבל את רשות החולה. אם הוא אינו יכול לעשות זאת, צריך לבקש את רשות האפוטרופוס
אילו בעיות יוצר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות?
מינוי של אפוטרופוס חיצוני משמעותו שגורם חיצוני מחליט עבור אדם מה ייעשה בו, לעתים קרובות ללא התחשבות ברצונו של אותו אדם ובהעדפותיו. ניקח לדוגמה מקרה של אשה מבוגרת, שביקשה מבתה שלא יחברו אותה למכשירים מאריכי חיים, ושלא יוציאו אותה מביתה. מצבה הבריאותי של אותה אשה הדרדר במהלך השנים, והיא הגיעה למצב שבו כבר לא דיברה עם אנשים סביבה, לא זזה ולא תפקדה. הגיע הרגע שבו היא לא רצתה לאכול יותר. היא אמנם לא הצליחה לתקשר עם סביבתה במילים, אבל כן הצליחה להעביר את המסר שהיא רוצה להפסיק לאכול. הרופאים אמרו לבתה שמאחר שהאם, אשה בת 100, לא רוצה לאכול, צריך לעשות לה פיום קיבה, כדי להזין את גופה בעזרת צינור חיצוני.
כדי לעשות תהליך רפואי של פיום, צריך לקבל את רשות החולה. אם הוא אינו יכול לעשות זאת, צריך לבקש את רשות האפוטרופוס. הבת הגיעה אל הח"מ וביקשה לעזור לה לקבל אפוטרופסות על אמה. כל זאת על פי עצת הרופאים, ועל אף שידעה את רצון האם לא להיות מחוברת למכשירים מאריכי חיים.
המשפחה כולה ידעה על רצונה הברור של האם, כי זה היה חלק מהשיח המשפחתי לפני שאיבדה את כשירותה, אך הבת אמרה שהרופאים מפעילים עליה לחץ שהיא לא עומדת בו. היא אמרה שהרופאים אומרים שגם אם האם גמרה אומר למות, מוות מרעב הוא מוות בייסורים וחבל על האם. מול טענות אלה היה קשה לבת לעמוד. נוצר מצב שבו גורם חיצוני הוא המחליט עבור אדם מה טוב בשבילו, ולאדם אין יכולת להשפיע על כך, גם אם רצונו ידוע בבירור. כל ההחלטות מסורות לאפוטרופוס שלו, וזה מחויב משפטית להתחשב בדעתם של גורמי מקצוע חיצוניים שונים. מדובר בטובתו של אדם, בניגוד לרצונו. הרופאים במקרה זה אמנם עשו כמיטב יכולתם בתחום אחריותם, אבל רצונה של האשה וההעדפות שלה נשכחו ולא נלקחו בחשבון על ידם.
החוק מאפשר לאדם את הזכות להחליט בעת שהוא במצב נפשי טוב, חושב בבהירות, מדבר, מתפקד ושולט בחייו בצורה מלאה - איך היה רוצה שהדברים יתנהלו עבורו בשלב שיאבד שליטה על חייו
כיצד נותן לכך החוק מענה?
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הציג שתי פונקציות שאדם יכול למנות לעצמו כאמצעי לפתרון המצב - מינוי תומך החלטה ועריכת ייפוי כוח מתמשך. שתי הפונקציות מאפשרות לאדם, ונותנות לו את הזכות, להחליט עכשיו - כשהוא במצב נפשי טוב, והוא חושב בבהירות, מדבר, מתפקד ושולט בחייו בצורה מלאה - איך היה רוצה שהדברים יתנהלו עבורו בשלב שיאבד שליטה על חייו, צלילות דעתו או תפקודו הגופני, ובאופן שיחייב את סביבתו, כולל גורמים מקצועיים שונים, למלא את רצונו וצרכיו כפי שביטא אותם בעצמו.
תיקון 18 לחוק קובע, כי יש לאדם אפשרות למנות לעצמו תומך החלטה, ולבקש מיוזמתו שמינוי תומך ההחלטה, כפי שערך לעצמו, ייכנס לתוקף בכל עת שיחפוץ בכך
מהו תומך החלטה?
ניקח לדוגמה אדם מבוגר, שהיה אדון לחייו והגיע להישגים שהוא גאה בהם, ניהל רכוש וידע היטב מה הוא עושה, אשר הגיע לרגע בחייו בו עדיין יודע מה הוא רוצה לעשות, אבל מרגיש לא לגמרי בטוח בכך. הסיבות לחוסר הביטחון יכולות להיות קשורות לשינויים טכנולוגיים או לשינויים באנשים בסביבתו, במדיניות של גופים שונים שהוא מצוי עמם בקשר, חילופי כוח אדם וכולי.
לאנשים מבוגרים קשה יותר, לעתים, להסתגל לשינויים. אדם כזה שהיה בקשר טוב עם פקידת בנק מסוימת, למשל, היה רגיל אליה והייתה ביניהם תקשורת טובה לאורך שנים, עלול לעמוד בפני פי פחת כאשר הפקידה מתחלפת ופתאום מגיעה פקידה חדשה, ואין לו שפה משותפת עמה. אדם כזה גם עלול להתקשות להסתגל לשינויים במדיניות הבנק, דבר שקורה חדשות לבקרים, לרבות סגירת סניפים רבים כיום ומעבר לשירותים מקוונים. לאדם מבוגר קשה לפעמים לעקוב אחרי שינויים מרחיקי לכת כאלה. אדם כזה רוצה שיהיה מישהו שיעזור לו להחליט - לא יחליט בשבילו - אבל יעזור לו לקבל החלטות מול כל השינויים הללו. וזהו תומך ההחלטה. תיקון 18 לחוק קובע, כי יש לאדם אפשרות למנות לעצמו תומך החלטה, ולבקש מיוזמתו שמינוי תומך ההחלטה, כפי שערך לעצמו, ייכנס לתוקף בכל עת שיחפוץ בכך.
דנה כרמון פנתה לבית המשפט בדרישה לבטל את האפוטרופוס שמונה לה ולהסמיך במקומו תומך החלטות. בית המשפט קיבל את דרישתה והיא היתה לאדם הראשון בישראל ששינה מינוי של אפוטרופוס למינוי של תומך החלטה
מה ההבדל בין תומך החלטה לאפוטרופוס?
ההבדל העיקרי הוא בזכות ההחלטה. המקרה הידוע של דנה כרמון (התיק הראשון בישראל בו היתה הכרה בתמיכה בקבלת החלטות), שקרה עוד לפני כניסת תיקון 18 לתוקף, מדגים זאת היטב. דנה כרמון נולדה עם שיתוק מוחין. ההורים שלה מאוד אהבו אותה, טיפחו אותה והיא למדה והתפתחה. כשההורים נפטרו, בית המשפט מינה את אחיה, לפי בקשתו, לאפוטרופוס שלה, מאחר שלדעתו, היא התנהלה בצורה לא אחראית עם כספי הירושה שקיבלה.
דנה כרמון רצתה ללמוד לימודים גבוהים באוניברסיטה, אך אחיה טען שזה בזבוז כסף ולא הסכים לכך. מאחר שהוא היה האפוטרופוס, ההחלטה שלו היא שקבעה, ודנה לא הורשתה ללמוד כפי שרצתה. בהמשך, היא רצתה ללמוד נהיגה. בשלב זה היא עברה אמנם לאחריותו של תאגיד לענייני אפוטרופסות, אך על אף שיש מכוניות שמותאמות לנכים, גם האפוטרופוס החדש שלה לא הסכים לאפשר לה לימודים, גם לא לימודי נהיגה, והחלטתו היא שהכריעה. דנה כרמון פנתה לבית המשפט בדרישה לבטל את האפוטרופוס שמונה לה, ולהסמיך במקומו תומך החלטות, רואה חשבון שהיא בחרה בעצמה. בית המשפט קיבל את דרישתה והיא היתה לאדם הראשון בישראל ששינה מינוי של אפוטרופוס למינוי של תומך החלטה. כעת היא מקבלת את החלטותיה בעצמה. כרמון נעזרת בשירותיו של תומך ההחלטה, אך זכות ההחלטה והמילה האחרונה הן שלה.
אדם יכול למנות מספר מיופי כוח, שכל אחד אחראי לתחום שונה, ואפשר להפעיל את מיופי הכוח לפי הצורך ובצורה הדרגתית
מהו ייפוי מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך מהווה את הלב של תיקון 18 לחוק. מדובר בתהליך באמצעותו אדם מייפה את כוחו של אדם אחר להחליט החלטות בשבילו ולנהל את חייו לאחר שהממנה יפסיק להיות מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו בעניינים מסוימים או בכולם.
אדם יכול למנות מספר מיופי כוח, שכל אחד אחראי לתחום שונה, ואפשר להפעיל את מיופי הכוח לפי הצורך ובצורה הדרגתית. כך, למשל, גם אדם שמתפקד באופן מלא באופן יחסי, דואג לעצמו מבחינת לבוש, מזון, בידור וחיי חברה, עלול להגיע למצב שבו אינו יכול לנהל את ענייניו הכספיים, ואז, לפי הנחיות שהוא נתן מבעוד מועד, מיופה הכוח הכספי שלו, שמינה אותו כשהיה עדיין בכושר, ייכנס לפעילות עבורו. כל זאת, בזמן ששאר מיופי הכוח האחראים על ענייניו האחרים (אישיים, בריאותיים) עדיין לא נכנסים לפעולה, שכן אין בהם עדיין צורך.
רק כאשר אדם מאבד לחלוטין שליטה על חייו, למשל אדם דמנטי או חולה אלצהיימר, והופך להיות "אינו מבין בדבר", בשפת תיקון 18, ייכנסו לפעולה כל שאר מיופי הכוח, אם מונו כאלה.
את ייפוי הכוח המתמשך יכול לערוך רק עורך דין שהוסמך לכך. תפקידו לשוחח עם מייפה הכוח, להבין מה הוא רוצה, מהם האינטרסים שלו, להכיר אותו לעומק, ולבדוק שתכנית ייפוי הכוח שבה בחר היא ריאלית
מי מוסמך לערוך ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך אינו חוזה פרטי הנערך בין אנשים ללא פיקוח. המחוקק ראה לנגד עיניו את הסכנה הטמונה בכך שאדם מזדקן יאבד שליטה ושיהיה מי שינצל זאת לרעה. לכן, ייפוי הכוח נערך מול האפוטרופוס הכללי. יתרה מכך, את ייפוי הכוח המתמשך יכול לערוך רק עורך דין שהוסמך לכך. על עורך הדין מוטלת אחריות מוגדרת היטב וחלים עליו כללים ברורים. ראשית - הוא אינו יכול להתערב בהחלטה של מייפה הכוח. התפקיד שלו הוא לשוחח עם מייפה הכוח, להבין מה הוא רוצה, מה האינטרסים שלו, להכיר אותו לעומק, ולראות שתכנית ייפוי הכוח שהוא מעוניין בה היא ריאלית והגיונית.
שנית, עורך הדין צריך לבדוק שהכל נעשה בתום לב ובדרך ראויה, ושאין לפניו מצב שבו מישהו מנסה להשתלט על נכסיו של אדם אחר על ידי מינויו למיופה הכוח שלו. לצערנו הרב, קרו כבר מקרים קשים של ניצול. למשל, אשה זקנה, בודדה, בלי חברים וילדים. מי שסייע לה ביום יום, בקניות, בניקיון, הגיע איתה לעורך הדין לערוך ייפוי כוח מתמשך שבו הוא היה אמור להיות ממונה כמיופה הכוח. עורך הדין הבין שייתכן שמדובר בניסיון לנצל את מצבה של האשה ולא במקרה של עזרה לזולת.
בינתיים, רק כ-5,000 איש הפקידו ייפוי כוח בישראל. מדובר בחידוש השומר על זכויות אדם ומבטיח לאדם שליטה מלאה בחייו, תוך התחשבות ברצונו ולאו דווקא בטובתו האובייקטיבית שתיקבע על ידי אנשי מקצוע
כיצד ניתן למנוע ניצול לרעה של ייפוי הכוח המתמשך?
אחד המנגנונים המרכזיים הוא מינוי של "אדם מיודע". ״אדם מיודע״ הוא אדם המקבל הודעה על כך שייפוי הכוח נכנס לתוקפו. אמנם אין לו תפקיד פעיל בתהליך, פרט לקבלת המידע, אך מדובר במנגנון בלימה מובהק.
ניקח לדוגמה מקרה של הורה מבוגר שגר בישראל, ובנו, שאוהב אותו, קשור אליו ורוצה בטובתו, גר בלוס אנג׳לס. הבן לא יכול להיות מיופה כוח, כי מיופה כוח צריך להיות קרוב פיזית לממנה כדי לטפל בענייניו.
במקום זאת, הבן מונה כאדם מיודע. כאשר ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף עקב בקשת מיופה הכוח, הבן קיבל על כך הודעה. יום קודם לכן דיבר הבן עם אביו וזה נשמע לו בסדר. הוא שאל את עצמו - למה ייפוי הכוח הופעל? הוא התקשר לאביו, סיפר לו שקיבל הודעה על כך כי ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף ושאל אותו מה פשר הדבר. האב אמר שאינו יודע במה מדובר, והבן, כאדם מיודע כפי שהוגדר מראש, הורה על עצירת התהליך. בדיעבד, התברר שמיופה הכוח רצה להשתלט על הנכסים של האב והכניס את ייפוי הכוח לתוקף ללא סיבה ולא בהתאם לכללים שנקבעו מראש.
לסיכום, ייפוי כוח מתמשך הוא מנגנון חדש שקיים כשנתיים. בינתיים, רק כ-5,000 איש הפקידו ייפוי כוח ואנחנו עדיין מצפים לראות כיצד יתפתח התחום. מדובר בחידוש מצוין, התואם גישה של שמירה על זכויות אדם והמבטיח לאדם שליטה מלאה בחייו, תוך התחשבות ברצונו של האדם ולאו דווקא בטובתו האובייקטיבית, שתיקבע על ידי אנשי מקצוע. צריך לוודא שעורך הדין העורך את ייפוי הכוח דואג לכך שהאינטרסים שלכם נשמרים בצורה מלאה ודואג לאיזונים ולבלמים שיבטיחו שייפוי הכוח לא ינוצל לרעה.
* משרד ד"ר ועו"ד מיכל סגל ארנולד, מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
