"חוק חדלות פירעון החדש עלול לעודד חייבים שלא לשלם חובות - שכחנו את הנושים", במילים נוקבות אלה תיאר לאחרונה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין את תחושותיו, רגע לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש.
החוק, הנחשב לאחד החשובים בשנים האחרונות, יוצר מהפיכה בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון של חייבים ביחס למצב הקיים: בין היתר, הוא קובע תקופה מוגדרת בת ארבע שנים לשיקום החייב, ומחלק מחדש את הסמכויות בכל הנוגע לטיפול בתחום. בשורות הקרובות נבקש להציג כמה משינויים אלה, שצפויים להיטיב בעיקר עם חייבים, וליצור גם לא מעט בלבול, לפחות בתחילת הדרך.
המיוחד בחוק החדש הוא שהוא נותן לחייבים תקווה. הוא עושה זאת תוך שהוא קובע תקופה תחומה בזמן של ארבע שנים לשיקום החייב, שלאחריה הוא יקבל הפטר
שינוי קונספציה ומתן דגש לשיקום החייב
לחוק החדש יש מספר מטרות. בין היתר, הוא מבקש לייעל את הליכי חדלות הפירעון הקיימים, לצמצם את הבירוקרטיה, ולהגדיל את שיעור החוב שיוחזר לנושים קטנים. אבל השינוי הדרמטי ביותר, זה שאי אפשר לפספס כבר כשמביטים בכותרת החוק - "החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018" - נוגע לשינוי הקונספציה ביחס לחייבים. במסגרת החוק מבקש המחוקק למחוק את הסטיגמה הקיימת ביחס לפושטי רגל, ולעשות מאמץ לשקמם.
המחוקק מכיר במציאות הצרכנית, שמעודדת אנשים ליטול עוד ועוד הלוואות ולרכוש מכל הבא ליד, גם אם בסופו של דבר, אין להם דרך לכסות את הוצאות אלה. במקום להוקיע את פושטי הרגל, מבקש המחוקק להתבונן עליהם בחמלה ולסייע להם, ואף מחייב אותם לעבור שיעורים להכשרה כלכלית, לקראת שילובם מחדש בחברה כעובדים יצרניים. מוטיב השיקום עובר כחוט השני לאורך החוק, ומוזכר בו פעמים רבות.
תהליך שיקום של ארבע שנים ובסופו מתן הפטר.
החוק קובע לחייבים שתי תקופות משמעותיות. תקופה ראשונה, שבה תיבדק התנהלותו הכלכלית של החייב ומצבו, ובמהלכה תבוצע לו הקפאת הליכים, ותקופה שנייה, שבה תיקבע לחייב תכנית שיקום שעם סיומה הוא יקבל הפטר וייצא לדרך חדשה.
המיוחד בחוק החדש הוא שהוא נותן לחייבים תקווה. הוא עושה זאת תוך שהוא קובע תקופה תחומה בזמן של ארבע שנים לשיקום החייב, שלאחריה הוא יקבל הפטר. יצוין, כי אם החייב יוצר את חובותיו בחוסר ותם לב, יכול בית המשפט להשאירו בהליך לתקופה בלתי מוגבלת.
רשם ההוצאה לפועל ידון בעניינם של חייבים פרטיים בעלי חובות של 150 אלף שקל לכל היותר. בשאר ההליכים ידון בית משפט השלום.
שינויים מבניים משמעותיים וחלוקת סמכויות חדשה
החוק יוצר, כאמור, שינויים מבניים משמעותיים בכל הנוגע לחלוקת הסמכויות של הגורמים במערכת המשפט המטפלים בחדלות פירעון. אם נכון להיום, בית המשפט המחוזי מטפל בכל הליכי חדלות הפירעון של חייבים פרטיים ותאגידים גם יחד, הרי שבעקבות השינוי בחוק תוקנה למחוזי סמכות לדון אך ורק בעניינים הנוגעים לתאגידים. לעומת זאת, בענייניהם של חייבים פרטיים, המכונים בחוק "יחידים" - ידונו בית משפט השלום או ההוצאה לפועל, לפי העניין. רשם ההוצאה לפועל ידון בעניינם של חייבים פרטיים בעלי חובות של 150 אלף שקל לכל היותר. בשאר ההליכים ידון בית משפט השלום.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נדרש, בין היתר, לפקח על הליכי חדלות פירעון, לפקוח עין על הנאמנים בהליכים אלה, כמו גם להבחין בין פושטי רגל תמימים ונוכלים
רף כניסה מינימאלי לפשיטת רגל של 50 אלף שקל
אלמנט נוסף בחוק נוגע לניסיון לצמצם את היקף פשיטות הרגל, וכן לערוך אבחנה בין פושטי רגל תמי לב למי שמנסים לנצל את ההליך. במסגרת החוק מועלה הרף שמעליו ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל מ-17 אלף שקל ל-50 אלף שקל.
בנוסף, נקבע במסגרת החוק תפקיד חדש לכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) המכונה במסגרת החוק - "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". הממונה נדרש, בין היתר, לפקח על הליכי חדלות פירעון, ולפקוח עין על הנאמנים בהליכים אלה. בנוסף, נדרש הממונה במסגרת החוק להבחין בין פושטי רגל תמימים ונוכלים, ולצורך כך מוקנות לו סמכויות אכיפה פליליות.
טרם כניסת החוק החדש לתוקף, ניתן היה למכור דירה שבה התגוררו חייב פושט רגל ובני משפחתו, אך חלה חובה להמשיך ולאפשר להם להתגורר במקום כדיירים מוגנים. החוק החדש משנה ממצב זה
הזכות לדיירות מוגנת של החייב ומשפחתו נפגעה
החוק החדש לא כולל רק בשורות חיוביות לחייבים, אלא גם כמה קוצים. כך למשל, פוגע החוק החדש בזכות הדיירות המוגנת שממנה נהנו חייבים פושטי רגל עד היום. על פי המצב המשפטי הקיים, טרם כניסת החוק החדש לתוקף, ניתן היה למכור דירה שבה התגוררו חייב פושט רגל ובני משפחתו, אולם חלה חובה להמשיך ולאפשר להם להתגורר במקום כדיירים מוגנים. עובדה זו פגעה באופן משמעותי בערכו של הבית, וכך יכלו החייב ובני משפחתו לרכוש את הדירה בסכום נמוך יחסית.
החוק החדש משנה ממצב זה, ומאפשר למכור בשוק החופשי את דירת המגורים של החייב. זאת, גם אם החייב גר באותה דירה עם בני משפחתו, ואפילו אם 50% מהדירה היו רשומים על שם רעייתו.
חידוש נוסף בחוק נוגע לנושים רגילים, ומאפשר להם לקבל נתח משמעותי יותר מחובם על חשבון נושים בדין קדימה. בכך נוקט החוק בגישה של צדק חלוקתי, ומחזק נושים קטנים שלרוב יתקשו לספוג את הנזק הכרוך באי השבת החוב.
לסיכום, חוק חדלות פירעון החדש הולך כברת דרך משמעותית לקראת החייב, ועושה מאמץ לשקמו, תוך מתן תקווה לעתיד טוב יותר והבטחה לפתיחת דף חדש וקבלת הפטר תוך פרק זמן של ארבע שנים.
עוד כולל החוק שינויים משמעותיים ביחס לחלוקת הסמכויות בין בתי המשפט וההוצאה לפועל ביחס ליחידים חדלי פירעון. השפעותיו של החוק החדש עדיין אינן ברורות באופן מוחלט, אך נראה כי הוא מיטיב את מצבם של חייבים, לעיתים על חשבון הנושים.
לפחות בתקופה הראשונה של כניסתו של החוק לתוקף צפויה חוסר ודאות רבה. לכן, לכל מי ששוקל לנקוט בהליך כלשהו על פי החוק חיוני להיוועץ בעורך דין בעל מומחיות בנושא וניסיון, שיכול לנתח את הנסיבות הפרטניות שלו, ולייעץ לו כיצד לנהוג.
* הכותב מתמחה בייצוג חייבים במחיקת חובות
