מקרה שהיה כך היה: אדם שעבד במשך שנים רבות כנהג בחברת אוטובוסים ציבורית, הפסיק את עבודתו כדי לפתוח עסק עצמאי ולאחר מספר שנים, כשהוא בן 60 לערך החליט לחזור לעבוד כנהג שכיר בחברת הסעות פרטית (מקום העבודה החדש) אצלה עבד כשנה וארבעה חודשים.
בטרם תחילת ההעסקה נפגש העובד עם המעסיק החדש וסיכם עמו בעל פה את תנאי השכר והיקף העבודה: שכר בסיס של 5,000 שקלים והבטחה שיעבוד בעיקר עם תיירים ויתווספו לשכרו טיפים רבים. אף נאמר לו כי במסגרת העבודה יעבוד שעות נוספות בתעריף גבוה במיוחד.
לאחר חודש העבודה הראשון, קיבל הנהג שכר נמוך משמעותית ממה שציפה. בתלוש השכר לא הופיע פירוט שעות העבודה ושכר העבודה נקבע כשכר מינימום (שהיה נהוג בזמנו) ולא השכר שסוכם עמו. הוא פנה למעסיק בשאלה לגבי גובה השכר ומרכיביו, וביקש לקבל את דו"ח השעות. המעסיק טען כי הוא מקבל מעבר לשכר המינימום והוא לא רואה את זה מאחר שזה "משוקלל בתלוש".
האם החוק מחייב מעסיק למסור לעובד דו"ח שעות והודעה לעובד (בהם כלולים תנאי ההעסקה)? כן. החוק קובע כי בתוך 30 ימים מתחילת ההעסקה ימסור המעסיק לעובד הודעה על תנאי ההעסקה וכן על המעסיק לצרף כל חודש את דו"ח השעות שלפיו נקבע שכרו בפועל.
כל תקופת העסקתו נוכו משכרו של העובד אלפי שקלים בחודש בגין קנסות ונזקים לרכב שנגרמו מאחר שהמעסיק לא ביצע טיפולים שוטפים לרכב. זאת, כמעט כל חודש ללא הודעה וללא הסכמת העובד
כיצד הגיב המעסיק לפניית העובד?
המעסיק דחה את העובד ב"לך ושוב" משך חודשים, התייחס אליו בצורה מחפירה ובסופו של דבר לא מסר לעובד את דו"ח השעות ואת ההודעה לעובד/ הסכם העסקה. בחודש לאחר מכן (ובחודשים לאחריו), ההתנהלות האמורה חזרה על עצמה והחל מהחודש השלישי, הבין העובד שעליו לתעד את שעות העבודה שלו בעצמו כדי לבדוק בוודאות האם הוא מקבל את השכר שסוכם עמו.
מיד בתום אותו חודש, העובד גילה שאכן שעות רבות לרבות שעות נוספות ושעות שישי ושבת אינן משולמות לו חרף הבטחות המעסיק. הוא פנה למעסיק בדרישה שהדבר יתוקן. אולם גם הפעם, המעסיק התעכב בתשובתו ורק לאחר חודשיים נוספים, המעסיק הודיע כי ההפרש ישולם.
ואכן, במשכורת שלאחר מכן המעסיק אמנם הוסיף את הפרשי השכר בסכום נמוך יותר ממה שאמור היה העובד לקבל - כאשר בתלוש הופיעו לפתע "ניכויים" שונים משכרו בגין קנסות ונזקים שונים שטען המעסיק כי נגרמו לאוטובוס שנהג בו, לכאורה באשמתו כל זאת ללא יידוע העובד והסכמתו.
כך, בכל תקופת העסקתו נוכו משכרו של העובד אלפי שקלים בחודש בגין קנסות ונזקים לרכב שנגרמו מאחר שהמעסיק לא ביצע טיפולים שוטפים לרכב. זאת, בגובה אלפי שקלים, כמעט כל חודש ללא הודעה וללא הסכמת העובד והרבה מעבר ל- 25% משכרו, דבר שאסור על פי חוק, אלא במקרים מסוימים של הסכמה מדעת, לרבות כאשר הדבר קבוע בהסכם קיבוצי; אולם גם במקרים אלה, מותר לנכות לא יותר מ-25% משכרו של העובד באותו החודש! המעסיק אף ניסה להסתיר את העובדה כי הוא פועל בניגוד לחוק, ופעמים רבות הגדיר בתלוש את הניכוי תחת הכותרת "מפרעה" על חשבון המשכורת.
במקרה הזה, המעסיק נהג לאיים על העובדים כך שאם מישהו מהם יעז לתבוע את זכויותיו הוא יפעיל כלפיהם את סוללת עורכי הדין שלו, ואף השתמש בביטוי "אני אוריד לך את המכנסיים"
מדוע העובד לא תבע את המעסיק במהלך ההעסקה?
ההתנהלות המתוארת והמתעמרת נמשכה שנה וארבעה חודשים - אי תשלום שכר מלא, אי הצגת דו"ח נוכחות וקיזוזים חוזרים ונשנים מהמשכורת, פניות העובד שנדחו שוב ושוב - הבטחות שלא קוימו וכו'. הנהג, אדם מבוגר שאפשרויות התעסוקה שלו אינן רבות נוצל, ומצא עצמו נאבק על מקום העבודה ועל הזכות לקבל את מה שמגיע לו - כאשר הוא מועסק במשך כל שעות היום והלילה.
במקרה הזה, המעסיק נהג לאיים על העובדים כך שאם מישהו מהם יעז לתבוע את זכויותיו הוא יפעיל כלפיהם את סוללת עורכי הדין שלו, ואף השתמש בביטוי "אני אוריד לך את המכנסיים". רק לאחר שהמעסיק פיטר אותו בצורה מבזה תוך פגיעה קשה בשכרו, העובד פנה לדרוש זכויותיו באפיק המשפטי.
את התביעה דאג המעסיק למסור לעובד בערב שישי בעת ששהה בביתו. כך שעם קבלת התביעה ומההלם הרב, העובד לקה ב-3 אירועים מוחיים ולא היה יכול לתפקד כלל במשך חודשים רבים
מה היתה העילה לפיטורים?
העובד הסיע תיירים לטיול בצפון. במהלך הנסיעה, החל לעלות עשן מהמנוע. העובד התקשר לסדרן מטעם החברה. הסדרן שלח מכונאי, שתיקן את הבעיה במקום. העובד המשיך בנסיעה, ולאחר שחזר לאזור המרכז התבקש לגשת עם האוטובוס למוסך. במוסך, התברר שהתקלה קרתה בשל תחזוקה לקויה של האוטובוס מצד המעסיק.
העובד קיבל רכב חלופי והמשיך לעבוד, אולם בסוף אותו חודש, הוא גילה להפתעתו שנוכו לו קרוב ל-6,000 שקלים מהשכר, בטענה שהוא אחראי לנזק למנוע וצריך לשלם על תיקון התקלה. העובד טען שהתקלה לא נגרמה בגללו, אלא בגלל התחזוקה הלקויה של האוטובוס ועמד על זכויותיו.
בתגובה, המעסיק פיטר אותו ללא שימוע וללא תשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויותיו כגון: פדיון ימי חופשה והבראה, המגיעים לכל עובד לפי החוק בעת פיטורים, הפרשי שכר, קיזוזים שלא כדין משכרו וכיו"ב. העובד פנה למשרדה של עו"ד מיכל מסורי, לצורך ייעוץ והגשת תביעה.
פניית העובד למעסיק באמצעות מכתב מעו"ד נענתה בתביעת סרק שהגיש המעסיק כנגד העובד כדי להרתיעו מדרישת זכויותיו: כאמור, עו"ד מסורי שלחה למעסיק מכתב ובו דרישה כי ישלם לעובד את השכר החסר ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות לו בעקבות הפיטורים. המעסיק ובאי כוחו התמהמהו עם תשובתם במשך כחודש ובזמן הזה הגישו לבית משפט השלום תביעה כספית כנגד העובד בגין נזקים לאוטובוס לרבות נזק למנוע בסך של 64,374 ₪.
את התביעה דאג המעסיק למסור לעובד בערב שישי בעת ששהה בביתו. כך שעם קבלת התביעה ומההלם הרב, העובד לקה ב-3 אירועים מוחיים ולא היה יכול לתפקד כלל במשך חודשים רבים. בשל מצבו הבריאותי, תביעתו של העובד נגד המעסיק בבית הדין לעבודה הוגשה רק מס' חודשים לאחר מכן, בעוד שהתביעה שהגיש המעסיק ממשיכה להתנהל כלפיו. כך יצר המעסיק לעובד במתכוון כפל הוצאות - גם בבית משפט השלום וגם בבית הדין לעבודה.
שופט בית משפט השלום, שהיה מכונאי רכב בעבר, הורה למעסיק לשלוח אליו (לשופט) את דו"חות הטיפול השונים, כדי שיוכל להתרשם מהם ובעקבות הנתונים דחה בית המשפט את תביעת המעסיק
בית משפט השלום דחה את תביעת המעסיק
בבית משפט השלום, העובד טען כי מדובר בתביעת כפל. נוכח העובדה שבמשך כל זמן עבודתו, כבר ניכה המעסיק משכרו סכומי עתק בגין הנזקים שנגרמו לכאורה לרכב שבו נהג. לטענת העובד, המעסיק כלל לא טיפל ברכביו ולא תחזק אותם, וזוהי תביעת סרק שנועדה לרפות את ידיו מתביעת זכויותיו.
שופט בית משפט השלום, שמסתבר שהיה מכונאי רכב בעבר, הורה למעסיק לשלוח אליו (לשופט) את דו"חות הטיפול השונים, כדי שיוכל להתרשם מהם. המעסיק, שנמנע מכך עד אז בכל דרך, שלח סוף סוף את הדו"חות- כאשר בשל העולה מהם דחה בית המשפט את התביעה של המעסיק והכריע שלא הוכחה אשמת העובד ברשלנות.
בעקבות זכיית העובד בתביעה ויציאת הצדק לאור, נהגים רבים אחרים (שפחדו להעיד) אזרו אומץ לעמוד על זכויותיהם, ואף נודע כי נעשו שינויים בהתנהלות המעסיק מול עובדיו
בית הדין לעבודה קיבל את רוב רכיבי תביעת העובד
העובד תבע את כל זכויותיו מהמעסיק, כאשר המעסיק טען מנגד כי העובד אינו זכאי לפיצויים ולזכויות סוציאליות, משום שאלה אמורים לכסות את הנזקים שהעובד גרם לכאורה לרכב. עם זאת, מרגע שהתקבל פסק הדין של בית משפט השלום, טענות אלה התמוטטו. בית הדין לעבודה פסק אפוא לטובת העובד, בהתבסס על דיני העבודה וחרף תקופת עבודתו הקצרה, כדלקמן:
1. לעובד לא נערך שימוע בטרם פוטר והוא פוצה בסך של 8,800 ₪.
2. לעובד שוחררו כספי הפיצויים שבפוליסה ובנוסף השלמת פיצוי פיטורים בסך 3,500 ₪.
3. נקבע כי הניכויים מהשכר לאורך כל השנים, שהוגדרו ברובם כ"מפרעות" היו למעשה פיקציה והם בעצם ניכויים בלתי חוקיים, גבוהים מהמותר בחוק ונעשו ללא הסכמת העובד וללא בירור עמו. לעובד נקבע פיצוי בסך 15,306 ₪ בשל כך.
4. נקבע כי העובד זכאי לתשלום שכר וגמול שעות נוספות בסך של 16,131 ₪.
5. דמי הבראה והוצאות טלפון בסך של 500 ₪ לערך.
בשל התנהלות המעסיק, נפסק כי העובד זכאי להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.סך הכל, נפסקו לעובד כ-60 אלף שקלים בתוספת ריבית והצמדה. המעסיק לא עצר והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אולם הוחלט בערעור להשאיר את פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי על כנו. בעקבות זכיית העובד בתביעה ויציאת הצדק לאור, נהגים רבים אחרים (שאף פחדו להעיד) אזרו אומץ לעמוד על זכויותיהם, ואף נודע כי נעשו שינויים בהתנהלות המעסיק מול עובדיו.
החוק עומד לצד העובד ומעניק לעובדים כוח כקולקטיב. די בכך שאחד העובדים ייצא כנגד תנאי העסקה נצלניים ופוגעניים, כדי שהסכר ייפתח, וזרם התביעות כנגד המעסיק יגבר עד לשינוי המיוחל
5 עצות לשמירה על זכויותיכם כעובדים
1. תעדו בכתב את השיחות הראשונות שלכם עם המעסיק וקבעו את ההסכמות שהגעתם אליהן בהסכם עבודה ברור, או לפחות דרשו הודעה לעובד לה אתם זכאים בתוך 30 ימים מתחילת עבודתכם.
אם לא תקבלו הסכם/ הודעה כאמור, לפחות שתהיה לכם ראיה על ההסכמות בע"פ.
2. בכל מקרה, בין אם קיים שעון נוכחות, אם לאו, ערכו תיעוד משלכם בנוגע לשעות העבודה בפועל, מרגע תחילת העבודה ועד תומה. כן, דרשו מהמעסיק לקבל דו"ח נוכחות יחד עם תלוש השכר. השוו את הדו"ח לתיעוד שעשיתם בעצמכם.
3. זכרו שניכויים משכר העובד אסורים על פי חוק, פרט לניכויי מס. ניכויים אלה מותרים רק אם הם הוסכמו בכתב (במקרים מסוימים) או בהסכם קיבוצי. אולם גם אז, לא ניתן לנכות יותר מ-25% מהשכר של העובד בכל חודש.
4. מומלץ שלא להתפתות להבטחות לגמול גבוה על שעות נוספות / "טיפים", לעומת שכר בסיס נמוך. אולם אם בכל זאת אלה תנאי ההעסקה, ודאו היטב בכל חודש, כי דו"ח הנוכחות אכן מתעד את השעות הנוספות בפועל בכל יום. אם לא, מומלץ לדרוש זאת. חשוב לזכור: מעסיק שלא יציג דו"חות משלו, יחויב בתשלום אוטומטי של 60 שעות נוספות בכל חודש ו- 15 לשבוע, לעיתים בלא קשר לכמות השעות בפועל.
5. החוק עומד לצד העובד ומעניק לעובדים כוח כקולקטיב. די בכך שאחד העובדים ייצא כנגד תנאי העסקה נצלניים ופוגעניים, כדי שהסכר ייפתח, וזרם התביעות כנגד המעסיק יגבר עד לשינוי המיוחל. רק כך, ניתן לשנות התנהלות פוגענית כזו.
לסיכום: דעו את זכויותיכם כעובדים, עמדו על זכויות אלה, ודאגו לתעד בכתב כל הפרה של הזכויות בכל דרך.
* עו"ד מיכל מסורי מתמחה בדיני עבודה בתחום הפרת זכויות עובדים לרבות ייצוג עובדים וכן בייצוג והדרכת מעסיקים
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
