ב-15.9.19 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח - 2018). החוק החליף את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית ושינה מעט את חוק ההוצאה לפועל.
מטרות החוק, על קצה המזלג: לשקם כלכלית את היחיד (החייב), לשלב אותו מחדש במרקם החיים הכלכליים ולהגדיל את הסכום שהנושים יקבלו
מהם השינויים העיקריים במסגרת החוק החדש?
השינויים העיקריים בחוק החדש נוגעים להגדרות חדשות למספר מושגים: מה שנקרא בעבר "צו כינוס", נקרא כיום "צו פתיחת הליכים". מי שהיה "הכונס הרשמי" הוא כיום "הממונה על הליכי חדלות פירעון" ועוד. הערכאות השיפוטיות בהליכים שונו בהתאם לגובה החובות ומעמדו המשפטי של החייב (יחיד או חברה). בנוסף, קוצרו משמעותית מועדי פירעון החוב, כפי שיתואר בהמשך.
מטרות החוק, על קצה המזלג: לשקם כלכלית את היחיד (החייב), לשלב אותו מחדש במרקם החיים הכלכליים ולהגדיל את הסכום שהנושים יקבלו. נוכח מטרות החוק, הסדרי החוב החדשים נועדו למחוק את כלל החובות של היחיד או החברה בסופו של ההליך (הפטר).
החוק החדש קובע "דד ליין" לכל הליכי הסדר החובות. לכל הליך יש תאריך סיום. כך, תוך 4-5 שנים, החייב נפטר מכל חובותיו
מה היו היתרונות והחסרונות של החוק הקודם?
בעבר, חייב עם יכולות החזר חודשיות מצומצמות, יכול היה לפתוח תיק איחוד מוגבל באמצעים, בלשכת ההוצאה לפועל. זהו הליך שמצד אחד אפשר לחייב לשלם סכומים קטנים יחסית בכל חודש, וליהנות מביטול עיקולי משכורות ועו"ש. ומצד שני, היה בלתי מוגבל כמעט בזמן. כך, החובות היו נמשכים.
החוק החדש קובע "דד ליין" לכל הליכי הסדר החובות. לכל הליך יש תאריך סיום. כך, תוך 4-5 שנים, החייב נפטר מכל חובותיו. מצד אחד, מתקבל תאריך סיום להפטר וביטול חובות. מצד שני, הדבר מעמיד את החייבים בפני אתגר. אם בעבר הם היו צריכים לשלם שכר טרחה מועט יחסית לעורך דין, שהיה צריך לבצע מספר פעולות פשוטות, הרי שכיום הליכי חדלות פירעון דורשים פתיחת תיק בבית המשפט בערכאות שונות, וניהול תיק באופן מלא על ידי עורך דין בהתאם לחוק, בערכאות השונות.
אחד השינויים המרכזיים של החוק, שנועדו גם להקל על העומס בבתי המשפט ולייעל את ההליכים, נוגע לערכאות שבהן מתנהלים ההליכים
באילו ערכאות מתנהלים כיום תיקי חדלות פירעון, לעומת המצב בעבר?
בעבר, כל ההליכים היו מתנהלים בבית המשפט המחוזי. אחד השינויים המרכזיים של החוק, שנועדו גם להקל על העומס בבתי המשפט ולייעל את ההליכים, נוגע לערכאות שבהן מתנהלים ההליכים.
הערכאות החדשות הן בהתאם לגובה החוב:
חוב של יחיד, בסך 50,000 שקלים - 150,000 שקלים: ההליך יתנהל בלשכת הוצאה לפועל מקומית. מבחינה זו, אין שינוי לעומת החוק הישן.
חוב של יחיד, בסך מעל 150,000 שקלים: ההליך יתנהל בבית משפט השלום.
חוב של חברה, בסך מעל 150,000 שקלים: ההליך יתנהל בבית המשפט המחוזי.
אם לאחר שנה מתגלה כי האדם אינו מצליח לעמוד בחובותיו, הוא יכול לקבל הפטר מהחובות, בהתאם ליכולות ההכנסה ולהוצאות שנקבעו לו
כיצד מתנהל ההליך החדש?
לאחר הגעה להליכי חדלות פירעון, בין אם בהוצאה לפועל ובין אם בבית משפט השלום, ההליך פועל כדלקמן: 30 יום מהגשת הבקשה, ניתן צו לפתיחת הליכים. לאחר מכן, יש תקופת ביניים הנמשכת עד שנה, במהלכה הרשות פועלת להוצאת דו"ח על המצב הכלכלי של החייב, בהתאם למסמכים שהוגשו לה מטעמו או בהתאם למידע שקיבלה מהרשויות.
במהלך הזמן הזה, החייב משלם סכום כסף קבוע בחודש בצו תשלומים, בהתאם להצעתו בבקשתו הראשונית, על פי חישוב שהוא עשה. בחלוף שנה, מתנהל דיון הכולל את כל ממצאי הבדיקה של יחיד, כולל הצעת תוכנית לשיקום כלכלי, שקובעת כמה החייב ישלם בכל חודש, למשך שלוש או ארבע שנים.
שינוי נוסף קובע כי דירת המגורים של החייב בבעלותו תיפרע בסכום מלא. אין זכאות לדיור מוגן. בחוק הישן, אם החייב היה גר בדירת מגורים בבעלותו, נקבע כי הדירה שלו תהיה שווה שליש מהערך שלה
מהו הייחוד של ההליך החדש?
בעוד שבשנה הראשונה, עד לדיון בתוכנית לשיקום הכלכלי, החייב משלם פחות או יותר כמה שהוא יכול, בהתאם להצעתו בבקשה הראשונית - הרי שבשלוש השנים הבאות, רשם ההוצאה לפועל (או שופט בית משפט השלום) עושה שימוש בכלים אובייקטיביים וקובע את גובה תשלום החוב, בהתאם לגובה שכר המינימום שראוי שהחייב יקבל, בהתאם לסכומים של הכנסות מינימום והוצאות חודשיות, למשך שלוש השנים הקרובות. במקרים מיוחדים, ניתן להאריך את ההליך בעוד שנה.
כמו כן, אם לאחר שנה מתגלה כי האדם אינו מצליח לעמוד בחובותיו, הוא יכול לקבל הפטר מהחובות, בהתאם ליכולות ההכנסה ולהוצאות שנקבעו לו. יש איזון בין יכולת הכנסה להוצאות נכונות. המטרה היא להחזיר את החייב למעגל חיים כלכלי מסודר. לכן, המדינה מתעתדת לממן ולהעביר קורסים לחייבים, בנוגע להתנהלות כלכלית נכונה.
שינוי נוסף קובע כי דירת המגורים של החייב בבעלותו תיפרע בסכום מלא. אין זכאות לדיור מוגן. בחוק הישן, אם החייב היה גר בדירת מגורים בבעלותו, נקבע כי הדירה שלו תהיה שווה שליש מהערך שלה. לפי ערך זה, היו קובעים לחייב הסדר פירעון של החלק שלו בדירה, בפריסה קדימה. כיום, בית המשפט מתייחס לסכום המלא של הדירה, ללא קשר לשאלה אם החייב מתגורר בדירה או אינו מתגורר בה. מדובר בנטל משמעותי על החייב.
לסיכום: חוק חדלות פירעון החדש נועד לעודד את שיקומו הכלכלי של החייב, לקצר ולייעל את זמן ההליך ולהשיא את גודל הסכום שהנושים יוכלו לקבל. החוק מאפשר לשים קץ לחובות. ההליך החדש אינו נמשך מעבר לחמש שנים.
כך, תוך חמש שנים, מחוסלים החובות וניתן להמשיך הלאה. החוק אף מעניק לחייבים כלים, כדי שלא ייקלעו לחובות חדשים. המטרה היא להכניס את החייב למשטר מסודר, שיסייע לו להתנהל כלכלית היטב, גם לאחר שיסיים לשלם את חובותיו. כך, יוכל לחזור לחיים "רגילים".
* עו"ד איתן ביטון בעל ניסיון רב במשפט אזרחי, מתמחה במיוחד בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, בליווי עסקאות נדל"ן ובייצוג בתביעות כספיות. מייצג עסקים ועמותות
