טיפול בתיקים מסוימים גורם לח"מ לתהות אם עצם היותה אשה משפיע על הגישה שבה היא נוקטת בתיקים שבהם עולה שאלה מגדרית מובהקת. הטיפול בתיק של יותם (שם בדוי) סיפק לכך תשובה מעניינת - כאשה, המייצגת גבר, חשה הח"מ שיש לה יתרון, בשל יכולתה להיכנס לתוך נעליה של האשה הניצבת מנגד, וכך להביט אל התיק בפרספקטיבה שונה מזו של הלקוח.
שיחת הטלפון מיותם (שם בדוי) תפסה את הח"מ בעיצומה של חופשה משפחתית באילת. טרם נאמרה מילה כלשהי, הבהיר יותם שאם תנותק השיחה, הוא יפגע בעצמו. יותם נשמע מבועת, מפוחד, כאילו חרב עליו עולמו. אף שהוצע לו לקחת אוויר ולהתחיל מהתחלה, יותם העדיף להתחיל דווקא מהסוף ואמר שברגעים אלה מסר לו שליח מעטפה, ובתוכה תביעת מזונות לילדה שהוא לא מכיר בשם עלמה. ממשפט למשפט החלה להתבהר התמונה, והתברר שיותם נפל קורבן למעשה נוכלות של אשה אשר גרמה לו להפוך לאב בעל כורחו.
הם התחילו על הבר וסיימו את הערב בדירת הרווקים שלו. היא שכנעה אותו שהוא יכול לסמוך עליה בעיניים עצומות כי היא נוטלת גלולות, אבל ביום בהיר אחד היא הצהירה בפניו שהיא בהיריון
מפגשים מזדמנים שהפכו להריון בלתי רצוי
הם הכירו בבר תל אביבי מוכר. שניהם רווקים תל אביבים, הוא בן 35, עוסק בנדל"ן ובעלים של מספר נכסים בעיר. היא (נועה – שם בדוי) בת 38, מוכרת בחנות בגדים, בלונדינית, כחולת עיניים אשר בורכה בקימורי גוף מושלמים. המפגשים "המזדמנים" בניהם היו כיפים, זורמים, מצחיקים. הם התחילו על הבר וסיימו את הערב בדירת הרווקים שלו בקומה ה-21 של מגדל יוקרתי. היא שכנעה אותו שהוא יכול לסמוך עליה בעיניים עצומות כי היא נוטלת גלולות.
ביום בהיר אחד היא הצהירה בפניו שהיא בהיריון. הוא ירד על ברכיו והתחנן שתעשה הפלה. הוא אמר שאיננו רוצה ילדים כרגע, והציע לה עולם ומלואו. הוא ניסה להסביר לה שההשלכות של מעשיה חורצות את גורלו של ילד אשר ייוולד למציאות ללא אבא, ותהה באיזו זכות היא כופה עליו לקשור את גורלו אליה לשארית חייו. נועה סירבה בתוקף להפסיק את ההיריון, אבל הבטיחה שלא תדרוש ממנו דבר.
ביום שבו ביקרה האישה אצל הרופא לצורך בדיקת "זקיקים" אשר מאשרת את קיומו של הביוץ, היה גם אותו יום שבו היא שכנעה את הגבר לבלות ערב בביתו
תוכנית מוקפדת שכללה בילוש ונטילת הורמונים
על דוכן העדים נחשפה התוכנית המוקפדת של נועה. בדיעבד הסתבר שהיא הרגישה שהשעון הביולוגי מקרב אותה בצעדי ענק לגיל "הבלות", ובמקום לפנות לבנק הזרע, היא בחרה בעסקה כלכלית משתלמת יותר. היא "איתרה" את יותם באמצעות הפייסבוק והבינה שכיסו עמוק מספיק ובשילוב הגנים המשובחים, הוא יהווה מועמד ראוי להיות אב לפרי בטנה. היא החלה לבלוש אחר מקומות שבהם הוא נוהג לבלות ובסבלנות שאינה מביישת צלף מיומן, היא השיגה את מטרתה.
צו לגילוי מסמכיה הרפואיים חשף, כי בסמוך ליצירת הקשר עם יותם, היא החלה ליטול הורמונים אשר הגדילו את סיכויה "להיקלט" ואף נטלה כדורי חומצה פולית שמפחיתים את הסיכוי למומים בעוברים.
הצלבת תאריכים של תכתובת SMS ביניהם, עם תיעוד הביקורים אצל הגניקולוג שלה חשף, כי ביום שבו היא ביקרה אצל הרופא לצורך בדיקת "זקיקים" אשר מאשרת את קיומו של הביוץ, היה גם אותו יום שבו היא שכנעה את יותם לבלות ערב בביתו.
בסיום החקירה הסבירה הח"מ לשופטת, שכנשים, לעולם לא נוכל להבין את תחושת העלבון של אב בעל כורחו, אבל פסיקה אמיצה אשר תקרא תיגר על נשים שעושות שימוש לרעה בבלעדיות שניתנה להן על הבאת ילדים לעולם, תוכל להוות מזור לנפשו הפצועה של יותם. השופטת הבהירה שמזונות צריך לשלם גם אם הילד הגיע לעולם בניגוד לרצונו של האב, אבל השתכנעה שבנסיבות המקרה יש בהחלט מקום להקלה ב"עונש". כלומר, לתשלום מזונות מופחתים.
כאשר שוקלים את זכותו של גבר שנכפתה עליו אבהות בעל כורחו, יש לאזן זאת עם אותה אשה אשר הפסקת ההיריון תפגע בזכותה לממש את זכותה להורות
הצד השני של המטבע: זכות האשה על גופה
למרות הקושי הכרוך בכך, בתיקים מסוג זה אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש עוד צד למטבע שבו ניצבת אשה, בדרך כלל בשנות ה-30 או אפילו 40 לחייה, שאולי ההיריון הזה היה גם עבורה בלתי רצוי, אבל הליך של הפסקת ההיריון יהווה פגיעה בסיכוייה להיכנס להיריון בעתיד, ובכך למעשה ישלול ממנה את זכותה להפוך לאמא. ולכן כאשר שוקלים את זכותו של גבר שנכפתה עליו אבהות בעל כורחו, יש לאזן זאת עם אותה אשה אשר הפסקת ההיריון תפגע בזכותה לממש את זכותה להורות.
בתי המשפט יציבו במרכז תמיד את טובת הילד כאשר הם יוצאים מנקודת הנחה, שאם דמי המזונות לא יושתו על האב, הילד עלול ליפול בין הכיסאות
הצד השלישי: טובת הילד(!)
בתי המשפט מצידם יציבו במרכז תמיד את טובת הילד כאשר הם יוצאים מנקודת הנחה, שאם דמי המזונות לא יושתו על האב, הילד עלול ליפול בין הכיסאות או שהמדינה תאלץ לקחת עליו אחריות בדמות תשלום מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי.
בפרקטיקה, קל יותר לבתי המשפט, להשית את חיוב המזונות על האב ("כיס עמוק"), גם אם נפל קורבן לאשה שרימתה אותו. ואמנם, יש לכך הצדקה מסוימת, שהרי בסופו של דבר גברים צריכים להפנים שאם הם מקיימים יחסי מין לא מוגנים, הדבר עלול להוביל להיריון לא רצוי. שכן הדבר דומה להשארת דלת של בית פתוחה בלילה. אם יפרוץ לבית גנב, ברור שגם לבעל הבית תהיה אחריות מסוימת לאירוע.
עולה השאלה אם במקרים אלה עומדת לגבר הזכות להגיש תביעת נזיקין נגד אשה, שלטענתו הוליכה אותו שולל - נטלה ממנו דבר במרמה ומאלצת אותו לשלם מזונות ילד עד הגיעו לגיל 21
תביעות נזיקין על גניבת זרע? כמעט חסרות סיכוי
על אף שבתי המשפט לרוב יחייבו גברים בתשלום מזונות בתיקים של גניבת זרע משיקולים של טובת הילד, עולה השאלה אם במקרים אלה עומדת לגבר הזכות להגיש תביעת נזיקין נגד אשה, שלטענתו הוליכה אותו שולל - נטלה ממנו דבר במרמה ואם מדברים במספרים ("גובה הנזק"), אז מזונות ילד עד גיל 21 מצטברים לכדי 1,000,000 ש"ח.
ואולם, אף שמבחינה משפטית לתביעות מסוג זה יש עילה משפטית מובהקת, לרוב הן חסרות סיכוי. עד היום התקבלה רק תביעת נזיקין אחת בתיק של גניבת זרע, אולם הפסיקה בעניין זה התהפכה בערעור.
תביעות נזיקין של גניבת זרע הן קשות להוכחה, שכן יש להוכיח במסגרתן כי האשה פעלה באופן אקטיבי כדי לרמות את הגבר, דבר שאיננו קל כלל ועיקר.
בתי המשפט לא נותנים יד לתביעות נזיקין בתיקים של גניבת זרע גם מסיבה נוספת: לשופטים ברור כי אם יחייבו אימהות בפיצוי נזיקי משמעותי, הוא יבוא על חשבון אותו ילד שדאגנו לטובתו בתיק המזונות המקביל.
לסיכום, אף אשה לא צריכה לכפות על גבר הורות. כמו שלנשים יש זכות להיות אימהות, כך לגברים יש זכות שלא להיות אבות, כפי שקבע בית המשפט העליון בפרשת נחמני (דנ"א 2401/95 רותי נחמני נ' דניאל נחמני ואח'). מן הצד השני, ברור כי גם לגברים יש אחריות על הריונות בלתי רצויים, שיכלו להימנע אילו הם לא היו לוקחים סיכון ומשתמשים באמצעי מניעה.
* הכותבת מתמחה בדיני משפחה וירושה
