ביהמ"ש דחה את בקשת ראש עיריית טבריה לסגור קבוצה בפייסבוק

בימ"ש השלום בקריית שמונה בקשותיו של ראש עיריית טבריה, זוהר עובד, למתן צו מניעה זמני , המורה לאריה שנדורי (נתבע 3), תושב העיר טבריה, לסגור לאלתר את קבוצת ה"גולשים" אותה הוא מנהל במסגרת אתר האינטרנט "FACEBOOK" והמכונה בשם "להציל את טבריה", למחוק את כלל התכנים המפורטים במסגרתה, להימנע מלפרסם באתר במסגרת קבוצת "גולשים" אחרת המכונה בשם "מרימים את טבריה מהקרשים" ו/או בכלי מדיה אחרים, אמירות פוגעניות נוספות כלפיו, ולאסור עליו מלהקים קבוצות "גולשים" אחרות , בין אם במסגרת האתר ו/או בין אם במסגרת אתרי אינטרנט אחרים.

הרקע לתביעה
בתאריך 13.6.2012 הגיש התובע לביהמ"ש תובענה כספית מכח חוק איסור לשון הרע , בסכום כולל של 600,000 ₪ כנגד שישה מתושבי העיר טבריה , ובכלל זאת גם כנגד הנתבע 3 , בטענה, כי הם מפרסמים כנגדו באתר דברי תוכחה מתוך כוונה לשים אותו ללעג, לקלס ולשנינה בעיני הבריות. (בין היתר קללות ואמירות בוטות המצוינות בהחלטה). כן הוגשה בקשה למתן צו עשה במעמד צד אחד, שביהמ"ש לא נענה לה והורה על קיום דיון בבימ"ש לאחר קבלת תגובת הנתבע וכן הורה לצרף את האתר כצד נוסף להתדיינות.

השופט מרדכי נדל קבע, כי בנסיבות המקרה דין בקשת ראש העיר להידחות הן מטעמים פרוצדוראליים והן מטעמים מהותיים.

בפן הדיוני -בין היתר בגין העובדה, שראש העיר עשה דין לעצמו ולא צרף תצהיר מטעמו התומך בבקשתו , אלא של אדם שאינו קשור כלל למחלוקת,  וכן עשה דין לעצמו ולא הופיע פעמיים לדיונים בביהמ"ש, חרף החלטה מפורשת של ביהמ"ש כי עליו להתייצב באופן אישי.

הפגיעה בחופש הביטוי
בפן המהותי- השופט ציין, שבמשפטי לשון הרע יינתן צו מניעה זמני רק אם בית-המשפט ישתכנע , שהפרסום הצפוי מהווה "לשון הרע" וכן שלמשיב לא עומדת הגנה או שהגנתו מבוססת על אדני  סרק.
כן הוסיף, כי הפסיקה הכירה בחשיבותה של זכות התובע לשם טוב אם הצו לא יינתן מצד אחד, ומצד שני, בית המשפט לוקח בחשבון את הפגיעה בזכותו של הנתבע להתבטא באופן חופשי תוך בחינת ההשלכות הציבוריות הרחבות של פסיקתו.
ע"פ הפסיקה בבקשות לצווי מניעה זמניים, שעילתם עוולה של פרסום לשון הרע, יש להתחשב בכך שהערכים המתנגשים אינם בעלי משקל סגולי שווה, שכן "באיזון בין הערך הציבורי והאישי לשם טוב לבין הערך האישי והציבורי לחופש הביטוי יש ליתן משקל מיוחד לערך בדבר חופש הביטוי", ומשכך צו המניעה הזמני יינתן רק אם הפגיעה הצפויה למבקש תהיה גדולה במיוחד בהשוואה לפגיעה שתיגרם למשיב אם ייאסר הפרסום.

אמנם, ציין השופט נדל, בסופו של יום יהיה על המותב אשר ידון בתיק העיקרי לקבוע, האם  האמירות הבוטות בהן עשה הנתבע 3 שימוש, חוסות תחת הגנת חוק איסור לשון הרע . אולם בשלב זה , התובע בחר שלא להגיש תצהיר מטעמו ושלא להתייצב לדיון בבקשה אותה הגיש במעמד צד אחד, מתוך מטרה להרתיע את הנתבע 3 וכן את יתר הנתבעים בתיק זה , מלהמשיך ולפרסם את ביקורתם האישית כלפיו עד לתום ההליכים בתיק העיקרי.
אשר על כן, דחה השופט את בקשת ראש העיר, וקבע כי יישא בהוצאות הנתבע 3 בגין הגשת בקשה זו בלא כל קשר לתוצאות ההליך בתיק העיקרי , בסך של 3,000 ₪.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"א 24553-06-12 זוהר עובד נ' איתן עובד ואח')