אב שהורשע בביצוע עבירות מין ועבירות אלימות חמורות כלפי אשתו וילדיו והודה במעשים במסגרת עסקת טיעון ישלם להם פיצוי של כמעט 200 אלף שקלים. זאת, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בצפת קיבל את תביעת הנזיקין שהוגשה נגד האב המתעלל.
בפסק הדין הדגישה השופטת אביבית נחמיאס את הצורך בפסיקת פיצוי מרתיע נגד האב כחלק מהמגמה הקיימת בפסיקה בכל הנוגע לפיצוי קורבנות בגין עבירות אלימות במשפחה. כל טענותיו של האב, המרצה עונש מאסר בגין מעשיו, נדחו על ידי בית המשפט.
באחד הקטעים הקשים בכתב האישום מתואר כיצד במהלך חג הפסח, לאחר שהאם ביקשה להתגרש מהאב, הוא נכנס לחדר שבו נמצאה, ואנס אותה באכזריות
אלימות סביב שולחן השבת ואווירה של פחד
סיפורם הקשה של בני המשפחה, שיוצגו בהליך על ידי הח"מ, נחשף בפסק הדין. האב ואשתו לשעבר נישאו זה לזו בתחילת שנות התשעים, והיו נשואים במשך למעלה משני עשורים. מהנישואים נולדו להם חמישה ילדים. ביוני 2016 הורשע האב בהסדר טיעון באינוס, התעללות, תקיפת קטין ואיומים. כתב האישום המתוקן שבו הודה חשף אלימות קשה בכסות של חינוך יהודי. בין היתר, נטען בו כי האב "השליט אווירה של פחד ונהג להכות באופן תדיר את הילדים ולהשפיל אותם".
בית המשפחה היה נתון לכללים נוקשים שכפה האב. בין היתר, נאסר על הילדים לדבר סביב שולחן האוכל, כאשר האב דיבר דברי תורה. "במקרים שבהם הפרו בני המשפחה את הכללים", נטען בכתב האישום, "היו לאב התפרצויות שבהן הוא צעק והיכה את הילדים". אחד הילדים, שנחשב מבחינת האב ל"חצוף" ביניהם, הוכה על ידו באופן הקשה ביותר וספג סטירות, אגרופים וחניקות. בעקבות הדברים, נמנע הבן מלשוב הביתה במשך שלושה חודשים, כאשר יצא לחופשות מהפנימייה שבה למד.
בין היתר, מצוין בכתב האישום כי כאשר אחד הילדים סירב ללבוש מכנסיים, חנק אותו האב והצמיד אותו בכוח למיטה. בהזדמנות אחרת כעס האב על בנותיו שנותרו ערות עד שעה מאוחרת, והכה אותן. כאשר רבו שתיים מהן, הוא קשר אותן בסלוטייפ. באחד הקטעים הקשים בכתב האישום מתואר כיצד במהלך חג הפסח, לאחר שהאם ביקשה להתגרש מהאב, הוא נכנס לחדר שבו נמצאה, ואנס אותה באכזריות. בעקבות מעשיו הקשים של האב נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל, והרחקה של 3 שנים ממקום מגורי מהמשפחה.
האב ביקש לדחות על הסף את התביעה והעלה טענות שונות לעניין זה. בין היתר, טען כי במסגרת הסכם הגירושין שלו ושל אשתו לשעבר, סוכם כי לא יהיו ביניהם עוד תביעות הדדיות
הבן והאם דרשו שלא לשהות במחיצת האב באולם
בעקבות הסדר הטיעון שעליו חתם האב והרשעתו בהליך הפלילי, הגישו נגדו אשתו לשעבר וארבעה מבין הילדים תביעה נזיקית, שבה דרשו פיצוי על הכאב והסבל שגרם להם האב לאורך השנים. האב ביקש לדחות על הסף את התביעה, והעלה טענות שונות לעניין זה. בין היתר, טען כי במסגרת הסכם הגירושין שלו ושל אשתו לשעבר, סוכם כי לא יהיו ביניהם עוד תביעות הדדיות. לדבריו, ההסכם מהווה מעשה בית דין, ויוצר "מניעות והשתק מהגשת תביעות" נגדו.
בית המשפט דחה את טענה זו וקבע כי ההסכם בין הצדדים כלל הסכמות לעניין המזונות, המשמורת וחלוקת הרכוש, אך עילת התביעה שהיא נזיקית כלל לא נדונה במסגרתו, ובית הדין הרבני שאישר את ההסכם כלל לא היה מוסמך לדון בה.
עוד ניסה האב לטעון כי בנו, שסבל באופן הקשה ביותר מנחת זרועו, לא צירף תצהיר וייפוי כוח לתביעה. בית המשפט דחה את טענה זו וקבע כי מדובר בפגמים טכניים. על פי פסק הדין, הבן ביקש לפטור אותו ואת האם מנוכחות באולם הדיונים, היות שהתקשו לשהות במחיצת האב.
בעוד שהתובעים טענו לנזק לא ממוני עקב הכאב והסבל שנגרמו להם, טען האב כי הוא לא חייב לפצותם, היות שלא הובאה כל ראיה לנזק שנגרם להם, ולא נקבעה לתובעים נכות כלשהי
האב ביקש להתחשב בחוסר יכולתו להתפרנס בכלא
לאחר דחיית טענות הסף של האב, קבע בית המשפט כי אין צורך להוכיח את העובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן. זאת, אף שהאב ניסה לטעון כי מאחר שמדובר בהסדר טיעון אין לקבלן, היות ש"לא נקבע באופן פוזיטיבי על ידי בית המשפט שעבר את העבירות". בית המשפט קבע כי המעשים שתוארו בכתב האישום מבססים הן את עוולת הרשלנות והן את ביצוע עוולת התקיפה מצד האב.
בעוד שהתובעים טענו לנזק לא ממוני עקב הכאב והסבל שנגרמו להם, טען האב כי הוא לא חייב לפצותם, היות שלא הובאה כל ראיה לנזק שנגרם להם, ולא נקבעה לתובעים נכות כלשהי. כמו כן טען כי יש להתחשב בחוסר היכולת שלו להתפרנס בתקופת מאסרו.
השופטת חייבה את האב לשלם 25 אלף שקלים לכל אחד משלושת ילדיו ופיצוי של 40 אלף שקלים לילד שנפגע באופן הקשה ביותר ממעשיו. לאם נפסק פיצוי של 65 אלף שקלים
"פיצויים מוגברים כדי לבער אלימות במשפחה"
בית המשפט התייחס בהרחבה לפיצויים המשמעותיים שיש לפסוק בתביעות על אלימות במשפחה המוגשות על ידי קורבנות. השופטת נחמיאס קבעה בפסק הדין כי בכל הנוגע לילדי האב "אין מדובר באירוע בודד או חד-פעמי, אלא במסכת שלמה ומתמשכת של פגיעה בגופם ובכבודם של הילדים, פעמים רבות דווקא בחגי ישראל ובשבתות, בזמנים שבהם הפער בין הציפייה של הקטינים להנאה ולשמחת החג לבין ההשפלה והפגיעה ממעשיו של האב, גדול במיוחד".
ביחס לילד שסומן כ"חצוף" מבין אחיו, תהתה השופטת "מה הסכום הראוי שיוכל לשקף את מידת הכאב בליבו של ילד, המסומן כ'בעייתי' מבין אחיו, וזוכה בשל כך למנה מוגברת ומיוחדת של מכות מאביו מולידו".
השופטת קבעה כי תופעת האלימות במשפחה הוגדרה בפסיקה כנגע שיש למגרו, וכי יש לעשות זאת בין היתר באמצעות פסיקת פיצויים עונשיים.
לדבריה, "תכלית הפיצוי במקרה של אלימות במשפחה נועדה, בין היתר, לשם הרתעה ועל מנת לבטא סלידה מהתנהגות המזיק... על מנת לבער את נגע האלימות על בית המשפט לעשות שימוש בפיצויים מוגברים או בפיצויים בגין כאב וסבל, לאחר בחינת כל מקרה לגופו".
על רקע זה, חייבה השופטת את האב לשלם 25 אלף שקלים לכל אחד משלושת ילדיו ופיצוי של 40 אלף שקלים לילד שנפגע באופן הקשה ביותר ממעשיו. לאם נפסק פיצוי של 65 אלף שקלים. נוסף על כך, הורה בית המשפט לאב לשאת בהוצאות האם והילדים במסגרת ההליך בגובה של אלפי שקלים.
* הכותב מתמחה בדיני משפחה ובדיני נזיקין וייצג את התובעים במסגרת ההליך המתואר לעיל.
