כשהורים נפרדים או מתגרשים, מזונות הילדים עשויים להיקבע בשתי דרכים: על ידי בית המשפט, או במסגרת הסכם המובא לאישור בית המשפט. כך או כך, בחישוב המזונות יש להתייחס לשיקולים שונים, המשקללים את צרכי הילדים והכנסות ההורים.
כמו כן, חשוב לדעת כי הכנסות ההורים אינן מבטאות בהכרח את משכורתם הנוכחית, אלא נגזרות מפוטנציאל ההשתכרות שלהם (מעבודה וממקורות נוספים). במאמר זה, נבחן את השפעת פוטנציאל ההשתכרות על קביעת המזונות.
גם אם אחד הצדדים מובטל כיום, אך יש ביכולתו למצוא עבודה חדשה, המזונות יחושבו לפי ההכנסה הפוטנציאלית שלו
מהי המשמעות של "פוטנציאל השתכרות"?
ניקח לדוגמה סטודנט לרפואה המתגרש מאשתו ויש להם ילדים בגילים רכים. הוא יישא במזונות ילדיו גם לפי משכורתו העתידית כרופא, ולא רק בהתאם להכנסתו מעבודתו הזמנית העכשווית. באופן דומה, גם אם אחד הצדדים מובטל כיום, אך יש ביכולתו למצוא עבודה חדשה, המזונות יחושבו לפי ההכנסה הפוטנציאלית שלו.
גם הכנסות האם נלקחות בחשבון. כפועל יוצא מכך, גם פוטנציאל השתכרותה עומד על הפרק. כלומר, גם האשה לא תוכל להפחית באופן מלאכותי את הכנסותיה כדי להגדיל את מזונות ילדיה
האם אכן אדם חייב להרוויח יותר, כדי להגדיל את תשלום המזונות?
בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי אב, שעיקר חובת המזונות מוטלת על כתפיו, חייב "למצות את פוטנציאל ההשתכרות" ואף "להגדיל את הכנסותיו" (ע"א 239/85). נקבע כי אב שאינו פועל כאמור ואינו עושה כל שביכולתו כדי להתפרנס בשכר הגבוה ביותר, לא יוכל להלין אלא על עצמו.
הפסיקה קבעה כי "על החייב במזונות להתאמץ עד גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו לכל עבודה, כדי לזון את מי שהוא חייב במזונותיו ולמלא חובתו כלפי בני משפחתו, כאשר בית המשפט יקבע את המינימום הדרוש לקיומם, גם בהעדר ראיה כלשהי על יכולת החייב" (תמ"ש 632-03-09). חשוב לציין שגם הכנסות האם נלקחות בחשבון. כפועל יוצא מכך, גם פוטנציאל השתכרותה עומד על הפרק. כלומר, גם האשה לא תוכל להפחית באופן מלאכותי את הכנסותיה, כדי להגדיל את מזונות ילדיה.
פעמים רבות, מלבד המשכורת "הרגילה", יש לאדם הכנסות נוספות ממקורות שונים. ככל שאין לכספים האלה הסבר אחר (מלבד הכנסה), בית המשפט רשאי להתחשב בהם לחישוב היקף ההכנסות
כיצד ניתן להוכיח פוטנציאל השתכרות?
במקרים רבים, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי הכנסותיהם. בני הזוג מנסים להפחית ככל הניתן את הסכומים המיוחסים להם. מאחר שמדובר בסוגיות משפטיות ומאחר שתביעה למזונות היא תביעה כספית, הוכחת פוטנציאל ההשתכרות נעשית על בסיס ראיות. בשלב ראשון, יש להתבסס על המשכורת או על ההכנסה הממוצעת, ערב פתיחת ההליך המשפטי. ניתן לעשות זאת על ידי הצגת תלושי שכר, דיווחים למס הכנסה וכו'.
בכל הנוגע ל"פוטנציאל השתכרות", שאינו עולה מן הסתם מתוך המסמכים העדכניים, הסוגיה מורכבת יותר:
חשבונות בנק: החשבונות מהווים אחד המקורות הראשונים, להוכחת פוטנציאל השתכרות, הקשור כמובן גם לתלושי משכורת. פעמים רבות, מלבד המשכורת "הרגילה", יש לאדם הכנסות נוספות ממקורות שונים. ככל שאין לכספים האלה הסבר אחר (מלבד הכנסה), בית המשפט רשאי להתחשב בהם לחישוב היקף ההכנסות.
ניסיון העבר: עשוי להעיד על פוטנציאל ההשתכרות, מתוך תפיסה שאם פלוני כבר הצליח להרוויח סכומים מסוימים בתקופות קודמות, ככל הנראה הוא יוכל להמשיך להתפרנס ברמה זו. ניתן להציג תלושי שכר מעבודות לשעבר. כך, למשל: אם הגבר טוען שהוא מרוויח 5,000 שקלים בחודש, אך האשה מצליחה להוכיח שבעבר הלא רחוק הוא השתכר כמעט כפול מכך, ייתכן שבית המשפט ייטה לקבל את דבריה, ויפסוק שהאב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו.
"מקורות חיצוניים": הצד הטוען לפוטנציאל השתכרות גבוה של הצד השני יכול לתמוך את דבריו בהצגת ראיות מ"מקורות חיצוניים". כך, למשל: אם הגבר עומד להשלים לימודי הנדסת מכונות, ניתן להציג בפני בית המשפט נתונים לגבי המשכורת הממוצעת של מהנדסי מכונות, ברמות ותק שונות. חשוב שהנתונים יילקחו ממקורות אמינים ומוסמכים.
חקירה נגדית: אם לא קיימות ראיות מוצקות, העשויות לתמוך בטענות בדבר פוטנציאל השתכרות, ניתן לחזק את הדברים על ידי ניהול חקירה נגדית בהליך המשפטי. כלומר: חקירה של הטוען לפוטנציאל השתכרות נמוך, תיעשה על ידי עורך הדין של הצד השני, הטוען לפוטנציאל השתכרות גבוה. ייעשה ניסיון למצוא "חורים" בדברים, שיחזקו את הטענות.
דיווחים מהליכים אחרים: במקרים רבים, הצדדים אינם "חושפים את הקלפים" בבית המשפט לענייני משפחה, אך עושים זאת בהליכים אחרים, מול מקורות אחרים. כך, לדוגמה: בתביעות נגד צדדים שלישיים, דיווחים לביטוח לאומי, למס הכנסה, למע"מ וכו'. הדיווחים הללו עשויים לשפוך אור על פוטנציאל ההשתכרות האמיתי ולהשליך על תביעת המזונות.
ניסיונות מלאכותיים להפחית את ההכנסה וצעדים אופרטיביים שננקטו בעניין (כגון: סגירת עסק או הפחתה במספר ימי העבודה) לא יתקבלו בבית המשפט, אם יוכח שנעשו שלא בתום לב
כיצד מתייחסים בתי המשפט להפחתה מלאכותית של הכנסות לקראת גירושין?
בתביעות רבות, העוסקות במזונות ילדים, הצדדים מנסים להפחית באופן מלאכותי את היקף הכנסותיהם. זאת, מתוך תפיסה (שגויה) שיהיה בכך כדי להביא לפסיקת מזונות גבוהה או נמוכה (תלוי מאיזה צד הדברים נבחנים). בעניין זה, חשוב לדעת כי הפסיקה אינה מקבלת טענות מסוג זה כלאחר יד. בית המשפט העליון קבע זה מכבר שיש לבחון היטב שינויים מרחיקי לכת במקורות ההכנסה, סמוך לפרוץ הסכסוך המשפטי בין הצדדים.
כפי שנכתב בע"א 197/82: "כאשר פורץ ריב בין הבעל לאשה, יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האשה. לשם כך הוא מחליף מקום עבודה, או שהוא סוגר את עסקו או שמצמצם את שעות עבודתו... חייב בית המשפט לבדוק האם נהג הבעל בתום לב ולצורך העניין, או שמא אין זו אלא תחבולה לצורך
המשפט".
במילים אחרות, פוטנציאל ההשתכרות, כהגדרתו - כן הוא. ניסיונות מלאכותיים להפחית את ההכנסה וצעדים אופרטיביים שננקטו בעניין (כגון: סגירת עסק או הפחתה במספר ימי העבודה) לא יתקבלו בבית המשפט, אם יוכח שנעשו שלא בתום לב.
ה"ברומטר" לחישוב המזונות יהיה תמיד פוטנציאל ההשתכרות. לכן, מומלץ לפנות להתייעצות בעניין עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, שיידע לבחון היטב את נסיבות המקרה ואת הראיות הקיימות
כיצד ניתן להתמודד עם "הכנסה בשחור" שאין עליה דיווח?
שאלה שכיחה נוספת שעולה בתיקים מסוג זה היא ההתייחסות להכנסה שאינה מדווחת. כלומר: הכנסה שהתקבלה ב"כסף שחור" ו/או הוברחה לגוף חיצוני. מן הסתם, קשה לאמוד הכנסה זו, לעקוב אחריה או להציג לגביה ראיות חלוטות. על פי הפסיקה לעניין מזונות ילדים, הכנסה בשחור היא הכנסה לכל דבר ועניין. ניתן להתחקות אחר ההכנסה באמצעים שונים, החל מעדויות לגבי רמת החיים של המשפחה (וכפועל יוצא מכך - הערכת היקף הכנסותיה) וכלה בפירוט חשבונות בנק.
כך, לדוגמה: בפסק דין שניתן לאחרונה, בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת (תמ"ש 632-03-09), הגבר טען שהוא מתפרנס כ-3,000-4,000 שקלים בחודש בלבד. עם זאת, הוא לא הצליח להוכיח את טענותיו. הסתבר שהוא אינו מצהיר על מרבית רווחיו. האשה טענה מצדה שהכנסתו האמיתית של בן זוגה לשעבר עומדת על כ-15,000 שקלים.
בסופו של יום, בית המשפט העמיד את הכנסתו המשוערת של הגבר על כ-11,000 שקלים בחודש (בקירוב, פי 3 מההכנסה המוצהרת). הסכום האמור נקבע לפי מסגרות האשראי שניתנו לאב על ידי הבנקים, ובהתאם לאורח החיים שניהלה המשפחה בחיי היום-יום.
לסיכום: הדוגמאות והסיטואציות שהצגנו לעיל הן בבחינת "מעט המחזיק את המרובה". כל תיק מזונות הוא תיק ייחודי. סיפוריהם של הצדדים משתנים ממקרה למקרה. עם זאת, המסר המרכזי זהה: בחישוב מזונות ילדים, בית המשפט מתייחס לא רק להכנסה המוצהרת על ידי הצדדים, אפילו אם היתה ההכנסה האמיתית במועדים הרלוונטיים. ה"ברומטר" לחישוב המזונות יהיה תמיד פוטנציאל ההשתכרות.
מומלץ לפנות להתייעצות בעניין עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך הדין יבחן היטב את נסיבות המקרה הקונקרטי ואת הראיות הקיימות, בפרספקטיבה של הפסיקה העדכנית בתחום.
* עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
