זוגות רבים שמבינים כי מערכת הנישואין הגיעה לקיצה, משכילים להיפרד בצורה ראויה ומכובדת אם באמצעות גישור ואם באמצעות מו"מ בין עורכי הדין. בכך ניתן לחסוך את הסבל ועוגמת הנפש בעימות המשפטי אשר מניסיון הכותב הוא לעיתים תהליך ארוך וקשה, המוציא את הרע משני בני הזוג, ומתבטא במעשי נזק, כאב וסבל רב של הצדדים ובני משפחותיהם לרבות ילדיהם.
רוצים לשאול שאלה ולקבל תשובת מומחה? היכנסו לפורום בית דין רבני
בית המשפט מודע למציאות זאת, ולפיכך כיום הולכת וצוברת תאוצה, מגמה של שילוב דיני הנזיקין בדיני המשפחה.
כיום, לעיתים קרובות בן הזוג או בת הזוג נוקטים מהלכים פוגעים האחד עלפי האחר בכדי לקדם את האינטרסים שלה/שלו. חשוב לדעת, כי יהיה בהם משום עילה לתביעת פיצוים משמעותית ביותר.
לשון הרע וסרבנות גט
בשני תחומים מקרי הנזק הינם נפוצים במיוחד, ובשניהם בית המשפט פוסק פיצויים גבוהים במיוחד:
האחד "לשון הרע": במסגרת הליכי הגירושין לעיתים קרובות בת הזוג מגישה תלונות סרק במשטרה בכדי להרחיק את בן הזוג מהבית. בגין תלונות סרק שכאלה בית המשפט כבר השית פיצויים של 50000 ₪ ויותר גם ללא הוכחת נזק.
ראוי לצטט לעניין זה את כבוד השופט יעקוב כהן בתמ"ש 13353/04: "הרחקתו של אדם מדירת מגוריו, עקב תלונת שווא, תוך כפיית ניתוקו ממגורים משותפים עם ילדיו, מהווה פגיעה אנושה בזכויותיו האנושיות והאזרחיות הבסיסיות ביותר".
הנושא השני אשר בו סכומים הפיצויים הנקבעים הינו גבוה במיוחד הוא סרבנות גט או "עגינות". לעיתים מאוד קרובות הבעל או האישה מסרבים לתת גט בכדי לסחוט תנאים טובים יותר.
כאן יצוין, כי בניגוד לדעה הרווחת קיימים הרבה יותר גברים עגונים קרי: גברים שבנות זוגם מסרבות לקבל גט, מאשר מנשים עגונות.
המגמה של "פיצויי עגינות" ראשיתה בפסק דינו של כבוד השופט מנחם הכהן בתמ"ש 21162/07. פסק דינו הייחודי הינו סנונית ראשונה שבישרה שורה ארוכה של פסקי של בתי המשפט בהם חויב /חויבה סרבן/סרבנית הגט בפיצויים של מאות אלפי שקלים.
וכדברי השופט הכהן:"אין ספק, שסירובה העיקש של הנתבעת לקבל מידי התובע את גטה, פוגע באוטונומיה של התובע, בזכותו למימוש עצמי, בכבודו ובחירותו. בהתנהגות פסולה זו, גזרה הנתבעת על התובע חיי בדידות, ובכך גרמה לו לנזק נפשי גדול, לצער, השפלה, ביזוי וכאב."
בעקבות החלטה זו, נושא הסרבנות נדון בבתי משפט שונים, אשר ברובם ככולם, הוכרה תופעת סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית, הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות, ועוולת הפרת חובה חקוקה.
תביעה כאמור, מקנה לבן הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש.
נזק בר פיצוי בנזיקין
בית המשפט הכיר בכך שבקיומם של נישואים יש תלות וקרבה בין בני הזוג אשר מולידות ציפייה לזהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג, יותר מזו המצופה כלפי כל אדם אחר לעניין זה. ניתן לראות גם באינטרסים נפשיים של כאב, צער, פגיעה בנוחות, פחד, פגיעה באוטונומיה ועגמת נפש כנזק בר פיצוי בנזיקין בשל עוולת הרשלנות וכן בשל עוולת הפרת חובה חקוקה.
בעקבות פסק דין זה והבאים אחריו, פסק ביהמ"ש פיצויים בשיעור של מאות אלפי שקלים לסרבן/סרבית גט כמו גם פסק הדין לפיצויים בשל לשון הרע במקרה תלונת שווא.
סבל מיותר לבן/בת הזוג
לסיכום, ראוי לחשוב פעמיים לפני נקיטת הליכים הגורמים לסבל מיותר לבן /בת הזוג.
יחד עם זאת לדאבונו של כותב שורות אלו, "מלחמות הגירושין" ממשיכות במלוא עצמתן שכן תופעת סרבנות הגט הפכה נפוצה עד למאוד.
תלונות שווא הינן דבר כמעט שבשגרה בהליכי גירושין.
נושא הפיצויים הפך רק לנדבך נוסף בקרב הגירושין בין בני זוג במקום להוות בלם לתופעות אלו. יש להצטער על כך, שכן מי שבאמת סובל בסופו של יום הם הילדים, אשר חווים ונכווים יותר מכל מהקרע בין בני הזוג.
