שגרת החיים של תושבי הדרום במהלך 15 השנים האחרונות מופרת כמעט ללא הרף. תושבי הדרום משלמים מחיר נפשי כבד על החיים בין הטילים לבין המקלטים, מאזעקה לאזעקה. זאת, מעבר לפגיעות הקשות והמוכרות הן ברכוש והן בגוף המטופלות ע"י מס רכוש והמוסד לביטוח לאומי.
מיהו נפגע פעולות איבה ע"פ החוק?
נפגע פעולות איבה הוא כל תושב ישראלי, אשר נפגע במהלך אירוע טרור הן בשטח ישראל והן ומחוצה לה. במקרים מסוימים, גם תושבי חוץ ואזרחים ישראלים שאינם מתגוררים בארץ, עשויים להיחשב כנפגעי פעולות איבה.
המוסד לביטוח לאומי התחיל להכיר במחיר הנפשי הכבד הנלווה למגורים בדרום, על ידי הכרה בפגועי פוסט טראומה כנפגעי פעולות איבה
מהי המשמעות של הכרה בנפגעי פוסט טראומה כנפגעי פעולות איבה?
המשמעות היא כי מי שסובלים מפגיעה נפשית, שלא נפגעו בהכרח מאירוע חד פעמי יוצא דופן, אלא נפגעו משרשרת אירועים, שגרמו להם לפגיעות מתמשכות, על פני משך תקופה ארוכה, ולשינויים באורח החיים, יהיו מוכרים אף הם כנפגעי פוסט טראומה. המוסד לביטוח לאומי התחיל להכיר במחיר הנפשי הכבד הנלווה למגורים בדרום, על ידי הכרה בפגועי פוסט טראומה כנפגעי פעולות איבה.
המוסד לביטוח לאומי מנסה לתת מענה לקשת מקרים רחבה, לרבות סעיפי ליקוי נפשי, ההולכים וגוברים בקרב תושבי הדרום
מהו המחיר הנפשי של החרדה הממושכת?
כפי שמעידים מומחים מתחום בריאות הנפש, לחרדה ולדיכאון יש מחיר גלוי וסמוי, שלעתים אפילו הנפגעים עצמם אינם מודעים אליו באופן מלא. המוסד לביטוח לאומי מנסה לתת מענה לקשת מקרים רחבה, לרבות סעיפי ליקוי נפשי, ההולכים וגוברים בקרב תושבי הדרום.
מרכזי "חוסן" המפוזרים באזורי הדרום מבקשים אף הם לתת מענה למצוקות הנפשיות של תושבי הדרום, בעקבות שגרת החירום בה חיים, אולם אלה אינם מספיקים, במקרים שבהם הפגיעה מתמשכת, קבועה ופוגעת בתפקוד היומיומי של הנפגעים.
בעקבות החקיקה, המוסד לביטוח לאומי הוסיף סעיפים חדשים בטפסים הנוגעים לנפגעי פעולות איבה, המאפשרים להכיר בפגיעה פוסט טראומתית, בשל המצב בטחוני המתמשך בדרום, חיים בצל אזעקות, מרחבים מגונים וירי תכוף על אזרחים
מה גרם לשינוי בנהלים?
השינויים נוצרו בעקבות יוזמת חקיקה שהועלתה בנושא, על ידי חבר הכנסת (לשעבר) חיים ילין, תושב עוטף עזה (ילין כיהן כחבר כנסת לאחר שנבחר במסגרת "יש עתיד"). ההצעה עברה קריאה טרומית בכנסת בחודש יולי 2017. בעקבות החקיקה, המוסד לביטוח לאומי הוסיף סעיפים חדשים בטפסים הנוגעים לנפגעי פעולות איבה, המאפשרים להכיר בפגיעה פוסט טראומתית, בשל המצב בטחוני המתמשך בדרום, חיים בצל אזעקות, מרחבים מגונים וירי תכוף על אזרחים.
בעקבות החוק, עודכן הטופס של ביטוח לאומי, ונוסף הנוסח כדלקמן: "לידיעתך אם מדובר בפגיעה שהיא כתוצאה מרצף של אירועים ביטחוניים והצטברות חריגה של פגיעות בפרק זמן תחום וקצר, תאר באיזה פרק זמן מדובר, אופן הפגיעה או מעורבותך באירועים ומדוע רצף זה חריג לעומת תקופות אחרות".
עד לתיקון האמור, המוסד לביטוח לאומי הכיר בנפגעי פעולת איבה אשר נפגעו מאירוע חד משמעי וקונקרטי, כדי לבסס הכרה בנכות או בפגיעה נפשית בגין פעולות איבה
מה ההבדל בין תופעה של טראומה מצטברת לבין פגיעה חד פעמית?
הנוסח של ביטוח לאומי עוסק למעשה במקרים רבים חוזרים ונשנים של טראומה: טראומה נפשית, שנוצרה בעקבות הצטברות של פגיעות חוזרות ומתמשכות. עד לתיקון האמור, המוסד לביטוח לאומי הכיר בנפגעי פעולת איבה אשר נפגעו מאירוע חד משמעי וקונקרטי, כדי לבסס הכרה בנכות או בפגיעה נפשית בגין פעולות איבה. השינוי עתה הוא כי יש מקרים שבהם אין צורך (וגם אין יכולת) להוכיח מקרה יחיד וחד משמעי. במסגרת בדיקת המצב הרפואי, ייבחנו תדירות המקרים, סמיכות המקרים זה לזה והליקוי הנפשי שנוצר אצל המבוטח.
במקרים שבהם הוכר המבוטח ב-9% נכות צמיתה מקסימום, לא יזכה למענק. כאשר יוכר ב-10%-19% יקבל המבוטח מענק חד פעמי ובמקרים בהם מדובר בנכות של 20% ומעלה, יקבל קצבה חודשית
מהם שיעורי הנכות הצפויים למי שמוכרים כנפגעי פעולות איבה בעקבות פוסט טראומה?
הקיצבה/ גמלה העשויה להתקבל על פי הסעיפים החדשים, שהוכנסו בטפסים של הביטוח הלאומי, משתנה בהתאם לנפגע, אך כוללת סל הטבות רחב כגון שיקום וזכויות שונות נוספות. במקרים שבהם הוכר המבוטח ב-9% נכות צמיתה מקסימום, לא יזכה למענק; כאשר יוכר ב-10%-19% יקבל המבוטח מענק חד פעמי; ובמקרים בהם מדובר בנכות של 20% ומעלה, יקבל קצבה חודשית.
כמו בתביעות אחרות, יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה (פסיכיאטר) שתכלול את האירועים, הליקוי הנפשי שנוצר, דרכי הטיפול האפשריות, הערכה לגבי גודל הפגיעה והיכולת להתמודד איתה
כיצד ניתן להוכיח פוסט טראומה בעקבות המציאות בדרום?
כמו כל פגיעה אחרת, פיזית או נפשית, יש להוכיח את הפגיעה הפוסט טראומטית, בעקבותיה מגיע הפיצוי; ולהוכיח את הקשר הסיבתי בין פעולות האיבה לבין הפגיעה והליקוי. כמו בתביעות אחרות, יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה (פסיכיאטר) שתכלול את האירועים, הליקוי הנפשי שנוצר, דרכי הטיפול האפשריות, הערכה לגבי גודל הפגיעה והיכולת להתמודד איתה.
כמו בכל תביעה, המוסד לביטוח לאומי יבצע הערכה רפואית ותפקודית של המבוטח, באמצעות מומחים משלו, ויקבע אם נוצרה פגיעה נפשית ומהו היקף הפגיעה. ילדים ומבוגרים עם לקויות נפשיות יקבלו גמלת נכות של נפגעי פעולות איבה.
לסיכום: המציאות הקשה באזור הדרום ב-15 השנים האחרונות הביאה לצורך בהכרה בנפגעי חרדה/דיכאון ופוסט טראומה כנפגעי פעולות איבה, בעקבות אירועים מתמשכים ובעקבות שגרת חיים מערערת. החקיקה שהוביל ח"כ לשעבר חיים ילין הובילה אפוא לשינויים מבורכים בביטוח הלאומי ולהכרה במקרים מסוימים של פגיעות נפשיות של תושבי עוטף עזה, כנפגעי פעולות איבה. ההכרה מקנה, בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת הפגיעה, סל שיקום והטבות סוציאליות.
* עו"ד חיים דבורה התמחה במחלקת הבג"צים של המוסד לביטוח לאומי, בעל ניסיון רב בייצוג בוועדות ביטוח לאומי ובבתי המשפט השונים.
* הצילום למעלה: נפגעי מתקפת טילים בדרום. צילום: אדי ישראל/ ויקיפדיה.
