חדלות פירעון של בן זוג לשעבר: מה הדין של הדירה?

דירת מגורים בבעלות משותפת עשויה להפוך לנושא רגיש מאוד, במקרה שאחד מבני הזוג נכנס למצב של חדלות פירעון, בפרט כשבני הזוג מפסיקים לחיות יחד. אם הדירה רשומה על שם שני הצדדים במשותף, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות על החיים של אחד הצדדים, גם אם כבר ביקש לעזוב את הצד השני ואינו מתגורר יחד אתו או מנהל אתו חיים משותפים. הדברים אמורים גם במצב שהחובות של אחד הצדדים נצברו ללא ידיעת הצד האחר.

חובותיו של הבעל בהוצאה לפועל הצטברו ליותר ממיליון וחצי שקל. האשה פנתה לבית הדין הרבני כדי לקבל סוף סוף את הגט וכדי שבית הדין יקבע שהדירה בבעלותה בלבד וכי אין לה כל חלק בחובותיו של בן הזוג לשעבר

האשה נאלצה "לקנות" את הגט מהבעל

לקוחה של משרד הח"מ התחתנה בשלהי שנות התשעים ונולדו לה ולבעלה ארבעה ילדים. בשנת 2001 בני הזוג קנו יחד דירה. על אף שהדירה נקנתה מכספיי הורי האשה, שני הצדדים נרשמו יחד כבעלי זכויות במשותף בטאבו ובמשכנתא.

בשנת 2005, האשה הגישה תביעת גירושין נגד בן הזוג וקיבלה פסק דין למזונות עבור ארבעת ילדיהם המשותפים. בני הזוג נפרדו והבעל עזב את הדירה. הלכה למעשה, הם לא חיו יותר כזוג נשוי. בשנת 2006, בית הדין הרבני הוציא פסק דין המחייב את הבעל לתת לאשה גט, אולם במשך שנים הגט לא ניתן. האשה הייתה עגונה. לאורך כל השנים האמורות, האשה שילמה בעצמה ולבדה את המשכנתא על הבית. מעולם לא קיבלה מבעלה את תשלומי המזונות המגיעים לה על פי חוק. עם השנים, האשה עדיין לא קיבלה גט.

בינתיים, החלו להצטבר חובות של הבעל בהוצאה לפועל, בסך של יותר מ- 1,500,000 שקלים.  בשנת 2017, הגישה האשה תביעה לבית הדין הרבני, כדי לקבל סוף סוף את הגט מבעלה, וכדי שבית הדין יקבע שהדירה בבעלותה בלבד וכי אין לה כל חלק בחובות של בן הזוג לשעבר.

לאחר מו"מ עם בן הזוג לשעבר, שכאמור כל השנים לא שילם מזונות ולא שילם משכנתא, הוא הסכים - תמורת 100,000 שקלים שהאשה נתנה לו כדי לקבל את הגט - כי הבעלות בדירה תועבר לאשה באופן בלעדי. זאת, תמורת ויתורה על חוב המזונות שהצטבר. כך, הוסדר הגט בין השניים.

על פי דיני חדלות פירעון, חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים במסגרת הליך גירושין, הם חובות משותפים לשני הצדדים, גם אם הם רשומים רק על שם אחד הצדדים

מה הדין לגבי החובות שצבר הבעל במהלך השנים?

על פי דיני חדלות פירעון, חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים במסגרת הליך גירושין, הם חובות משותפים לשני הצדדים, גם אם הם רשומים רק על שם אחד הצדדים, מאחר שנצברו במהלך תקופת חיים משותפת (אלא אם כן יש הסכם ממון). כלומר, ברירת המחדל של החוק היא שכל הרכוש הוא רכוש משותף, לרבות רכוש שלילי (חובות).

החריגים לכלל זה הם חובות מיוחדים בלתי משותפים, למרות שנוצרו בתקופת חיים משותפת, מאחר שברור כי נצברו שלא בהסכמת הצד השני, מאחר שלא מדובר בהוצאות שנועדו לשמור על משק הבית המשותף (למשל: הימורים, זונות, אלכוהול, סמים וכו').

גם אם רק אחד הצדדים גייס את ההון הראשוני על הדירה ושילם את המשכנתא, מבחינה משפטית הדירה שייכת לצדדים בחלקים שווים, מרגע שהיא רשומה על שם שני הצדדים

למי שייכת דירת מגורים שהמשכנתא שלה שולמה רק על ידי צד אחד וכך גם ההון הראשוני עבורה?

דירת מגורים הרשומה על שם שני הצדדים, שייכת בחלקים שווים לשני הצדדים. גם אם רק אחד הצדדים גייס את ההון הראשוני על הדירה ושילם את המשכנתא, מבחינה משפטית הדירה שייכת לצדדים בחלקים שווים, מרגע שהיא רשומה על שם שני הצדדים. זהו המצב המשפטי, אלא אם כן צוין מפורשות אחרת במקום אחר, כי החלקים של הדירה מחולקים באופן שונה (למשל: בהסכם ממון). כלומר, בהיעדר החרגה מפורשת, הרישום קובע את הבעלות.

האפשרות שיש לצד שאינו החייב היא לרכוש את חלקו של החייב בדירה, זאת אומרת לקנות את מחצית הדירה מבן הזוג החייב, לפי הערכת שווי של שמאי, ובהתאם לסכום שיסוכם בינו לבין הנאמן

מה הדין של דירת מגורים הרשומה של שם שני הצדדים, במצב שאחד הצדדים נקלע לחדלות פירעון?

במצב רגיל של חדלות פירעון, יש לנושים זכות לדרוש את חלקו של החייב בדירה, גם אם הילדים והאיש/האשה גרים שם. אין הגנה על דירת המגורים של החייב ועל מגורי הצד השני והילדים.
במצב זה, האפשרות שיש לצד שאינו החייב, היא לרכוש את חלקו של החייב בדירה, זאת אומרת לקנות את מחצית הדירה מבן הזוג החייב, לפי הערכת שווי של שמאי, ובהתאם לסכום שיסוכם בינו לבין הנאמן, התלוי בנסיבות (כגון: גובה החובות, הדיבידנד לנושים וכו').

בתיק פש"ר 40175-05-18 שנפתח מול החייב בבית המשפט המחוזי, דרשו הנושים להיפרע ממחצית הדירה, שהייתה רשומה על שמו של החייב. זאת, על אף שהדירה שולמה בפועל על ידי האשה.
בבית הדין הרבני, נוסחה ההסכמה בין הצדדים כך הבעל הודה שהדירה אינה שלו, מאחר שלמעשה האשה שילמה את המשכנתא והחזיקה את הדירה לבד.

בנוסף, הוסכם כי חוב המזונות שהיה לו כלפיה קוזז ממחיר הדירה, כך שחלקו בדירה נרכש כביכול על ידי האשה, ולכן הדירה מגיעה לה על פי דין בכל מקרה. מכיוון שלמזונות יש דין קדימה, עניין זה חסם את כל טענות הנושים על הברחת נכסים, מאחר שהאשה ויתרה על החוב של הבעל במזונות, תמורת מחצית מהדירה.

לסיכום: תחום שיתוף הנכסים בין בני זוג הוא תחום מורכב, בעת גירושין או פרידה, ונהיה אף יותר מורכב, כשאחד הצדדים מצוי בחדלות פירעון. חשוב לדעת כי הבעלות בנכסים נקבעת תמיד על פי הרישום, גם אם צד אחד שילם משמעותית יותר על הרכישה.

במקרים רבים, חדלות פירעון עלולה להשפיע דרמטית על אורח החיים ואיכות החיים של הצד השני והילדים, גם אם הצדדים כבר פרודים. על השלכות אלה ניתן ללמוד מהמקרה המתואר לעיל. לכן, חשוב לפנות לעורך דין ולקבל ייעוץ והדרכה לעניין רישום נכסים וזכויות כמו גם להסדיר באופן מקצועי את החבות במקרים של חדלות פירעון באופן שלא תהיה הברחת נכסים האסורה על פי חוק.

* עו"ד רביה-טל סולומון (שבח) מתמחה בדיני משפחה ובחדלות פירעון.