תאונות דרכים: מילון מונחים מקיף

הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים מוסדר בישראל ע"י חוק מיוחד, חוק פיצויים לנפגע תאונות דרכים (תשל"ה - 1975); החוק מכונה: פלת"ד. החוק האמור יצר מתווה מובנה למיצוי זכויות, המגיעות למי שנפגע בתאונת דרכים. המתווה מוכר לעורכי דין העוסקים בתחום, בעלי ותק וניסיון, ולנציגי חברות הביטוח.

עם זאת, נפגעי התאונות עצמם אינם מכירים את החוק. נהג, נוסע, הולך רגל, רוכב קורקינט, רוכב אופניים: אם הייתם מעורבים באירוע שעונה להגדרה של "תאונת דרכים", אזי החוק חל עליכם. במאמר זה, נציג מושגים משמעותיים שחיוני להכיר, בדרך למיצוי זכויות.

כדי להצליח למצות את מלוא הזכויות, מומלץ להכיר את התחום ואת המונחים והמושגים המשמעותיים בתחום: חוק הפלת"ד, נזקי גוף, ביטוח חובה, ביטוח צד ג', ראשי נזק, חוות דעת מומחה, כאב וסבל

ריבוי הליכים וריבוי מושגים

כמו בכל מצב, ידע הוא כוח: כדי להצליח למצות את מלוא הזכויות, מומלץ להכיר את התחום ואת המונחים והמושגים המשמעותיים בתחום: חוק הפלת"ד, נזקי גוף, ביטוח חובה, ביטוח צד ג', ראשי נזק, חוות דעת מומחה, כאב וסבל. כל כך הרבה מושגים וכל כך מעט בהירות. במיוחד בשבילכם: מילון פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נציין כי המונחים במילון מובאים לפי סדר חשיבות, לא לפי סדר אלפביתי.

חוק הפלת"ד - (חוק) "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" - הוא החוק המרכזי העוסק בהסדרת זכויותיהם של נפגעי תאונת דרכים ונחשב ל"האורים והתומים" בתחום

חוק הפלת"ד

חוק הפלת"ד הוא החוק המרכזי, העוסק בהסדרת זכויותיהם של נפגעי תאונת דרכים. מדובר בראשי תיבות של (חוק) "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים". חוק זה הוא "האורים והתומים" בתחום.
החוק נחקק בשנת 1975 וכולל בין היתר: הגדרה מיהו נפגע בתאונת דרכים (עליו חל החוק); מהי תאונת דרכים; מהן הזכויות המגיעות לנפגעי תאונת דרכים; מהם ההליכים והפרוצדורות הנדרשים, לשם קבלת הזכויות והפיצויים, המגיעים למי שניזוק בתאונת דרכים; כיצד מחושבים הפיצויים למי שנפגע בתאונת דרכים וכו'.

האם דלת של רכב הנסגרת על ידו של נוסע הוא מצב שנחשב לתאונת דרכים? או אדם שמועד בעת עלייה לאוטובוס או רכבת?

תאונת דרכים

החוק מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף (נזק פיזי) עקב שימוש ברכב מנועי (כל רכב שיש בו מנוע, לרבות אופנוע, רכבת ואוטובוס) למטרות תחבורה. השאלה מה נחשב לתאונת דרכים היא שאלה קריטית, משום שנפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי ומקבל פיצוי בדרך יעילה וקצרה יחסית למסלולי תביעה אחרים.

במקרים שבהם הנסיבות "פשוטות", ברור שהתרחשה תאונת דרכים. כך, למשל: דריסה של הולך רגל או התנגשות בין שני כלי רכב. לעומת זאת, בנסיבות מורכבות יותר, יש חוסר בהירות. למשל: דלת של רכב הנסגרת על ידו של נוסע - זהו מצב שנחשב תאונת דרכים; או אדם שמועד בעת עלייה לאוטובוס או רכבת וכו' (רבים אינם יודעים כי מדובר בתאונת דרכים, בכל המצבים האמורים).

פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק הפלת"ד קובע כי בכל מקרה שבו אדם נפגע בתאונת דרכים, הוא זכאי לקבל פיצויים, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. לפי החוק, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, מלבד חריגים, כגון: נפגע שגרם לתאונה בכוונה. במילים אחרות: לשאלה מי אשם בתאונה אין כל חשיבות. גם נהג שגרם לתאונה (שלא בכוונה) יפוצה. למעשה, הפיצויים הם סעד שנועד לסייע לשיקום הנפגע, במטרה להשיב עד כמה שניתן את המצב לקדמותו. שיעור הפיצויים מחושב לפי "ראשי נזק". בבואו לקבוע פיצויים, בית המשפט מעריך את השווי הכלכלי של הפגיעה.

נזק רגשי-נפשי (פסיכולוגי) נחשב אף הוא נזק גוף במסגרת החוק. כך, אדם שהיה מעורב בתאונה וגופו אינו סובל מחבלות ממשיות, עדיין עשוי להימצא זכאי לפיצויים

נזקי גוף

בתאונת דרכים, ניזוקים רכוש (כלי רכב) ובני אדם המעורבים בתאונה. חוק הפלת"ד קובע הסדר לפיצויים רק בגין נזקי גוף, לא בגין נזקי רכוש. כל פגיעה או פציעה שנגרמה לאדם עקב תאונת דרכים היא נזק גוף. חשוב להבהיר ולתקן שתי טעויות נפוצות, בעניין "נזק גוף".

1. נזק רגשי-נפשי (פסיכולוגי) נחשב אף הוא נזק גוף, במסגרת החוק. כך, אדם שהיה מעורב בתאונה וגופו אינו סובל מחבלות ממשיות, עדיין עשוי להימצא זכאי לפיצויים. עניין זה ממחיש עד כמה חיוני להיעזר בעורך דין העוסק בפיצוי לנפגעי תאונת דרכים, בעת תביעה לפיצויים.

2. גם נזק קל (גפיים, גב, צוואר) שההחלמה ממנו יחסית מהירה, מזכה בפיצויים (גם אם אינם גבוהים, מדובר בזכות של הנפגע). ייתכן ששיעור הפיצוי גבוה משניתן לצפות. למשל, במצב שבו הנזק מתפתח ומתגבש בחלוף זמן מה לאחר קרות התאונה.

כשהנפגע מאבד את יכולתו להשתכר, בשיעור בו השתכר בעבר עקב התאונה, יש לפצות אותו בגין הפער שנגרם לו, עקב הירידה ביכולת ההשתכרות

ראשי נזק

חוק הפלת"ד מגדיר ארבעה "סוגים" של פיצויים, המשולמים לנפגע תאונת דרכים, שהצליח להוכיח שנגרם לו נזק. הנזק ומאפייניו מוגדרים בחוק ומכונים "ראשי נזק". למעשה, מדובר בסוגי נזק הנחשבים ברי פיצוי. בית המשפט קובע את שיעור הפיצויים, בוחן את הערך הכלכלי של כל סוג נזק ומכריע לגבי שיעורו.

נהוג להפריד בין נזק ממוני (נזק כספי המתבטא בחסרון כיס וניתן להוכיחו ולחשבו ביתר קלות) לבין נזק בלתי ממוני. תחת "נזק ממוני" נכללים שלושת ראשי הנזק הראשונים; ראש הנזק הרביעי הוא נזק בלתי ממוני. אלה ראשי הנזק, לפיהם מחושב שיעור הפיצויים שמקבל נפגע תאונת דרכים: 

1. אובדן יכולת השתכרות: כשהנפגע מאבד את יכולתו להשתכר, בשיעור בו השתכר בעבר עקב התאונה, יש לפצות אותו בגין הפער שנגרם לו, עקב הירידה ביכולת ההשתכרות.

2. הוצאות רפואיות: משולמות עבור הטיפולים בנפגע, במסגרת שיקומו ובמסגרת הטיפול בפגיעות שנגרמו לו בתאונה.

3. הוצאות "נלוות" לפציעה ולשיקום: הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים, הוצאות בגין רכישת עזרים רפואיים נדרשים והוצאות עבור עזרת צד ג' (למשל: כתוצאה מהתאונה, נזקק הנפגע לעזרה יומיומית בטיפול בו ובמשק הבית).

4. נזק לא ממוני - "כאב וסבל": אינו ניתן לכימות באופן פשוט, מאחר שאין קבלות, תלושי שכר וראיות העשויות להעיד מהו חסרון הכיס שנגרם. למעשה, ההתייחסות היא להשלכות הרגשיות עקב התאונה (עוגמת נפש, צער, כאב, עצב, סבל וכו'). להבדיל מנזק ממוני, בהקשר של ראש הנזק כאב וסבל יש תקרת פיצויים. נפגע אינו לקבל יותר מסכום מקסימלי, המחושב בהתאם לתקנות הפלת"ד.

שיעור הפרמיה של ביטוח חובה לרכב נקבע על ידי הממשלה באופן שרירותי, המתעדכן מעת לעת, ואינו נקבע על ידי חברות הביטוח. כלומר: אין כל חשש שדיווח על תאונה ייקר את עלות הביטוח

ביטוח חובה

זהו הכינוי של פוליסת ביטוח רכב, שחובה לרכוש. לפי החוק בישראל, כל רכב חייב להיות מבוטח בפוליסת ביטוח חובה. בעל רכב שמפר חובה זו עובר למעשה עבירה. מטרת הטלת החובה לרכוש פוליסת ביטוח היא להבטיח שנפגעי תאונות הדרכים הרבים יוכלו לקבל פיצויים, ע"י גוף שיכול לעמוד בהתחייבות לפצותם. גוף זה הוא חברת הביטוח.

ביטוח החובה הופך אפוא את חברת הביטוח לגורם המפצה את נפגעי תאונות הדרכים. הכוונה היא לחברת הביטוח שביטחה את הרכב שהיה מעורב בתאונה. חברת הביטוח משלמת פיצויים לכל מי שניזוק בתאונה, בה היה הרכב מעורב, לרבות הולכי רגל שנדרסו, נוסעים שהיו ברכב והנהג עצמו.

בהקשר של ביטוח חובה, חיוני לדעת כי מימוש הפוליסה אינו מייקר את הפרמיה, בשונה מפוליסות המבטחות רכוש (תביעת הביטוח על תיקון הרכב גורמת להתייקרות עלות הביטוח). מדובר בטעות נפוצה, הגורמת לנפגעי תאונות דרכים לחשוש מתביעה בגין נזקי גוף. חיוני להבין ששיעור הפרמיה של ביטוח חובה לרכב נקבע על ידי הממשלה באופן שרירותי, המתעדכן מעת לעת, ואינו נקבע על ידי חברות הביטוח. כלומר: אין כל חשש שדיווח על תאונה ייקר את עלות הביטוח.

תשלום תכוף הוא תשלום פיצויים מיידי לנפגע, המשמש מעין עזרה ראשונה בסיסית, שתקוזז בהמשך מסכום הפיצויים הכולל

תשלום תכוף

נפגע הפועל למיצוי זכויותיו עשוי להידרש להמתין זמן רב, עד שיקבל את כספי הפיצויים, נוכח מספר סיבות אפשריות: הנזק הסופי טרם התגבש; התמשכות הליכים רפואיים; התמשכות הליכים משפטיים וכו'.
בנסיבות אלה, הנפגע נדרש לממן טיפולים והוצאות נלוות, לצד הוצאות קיום בסיסיות יומיומיות. הוא אינו משתכר (או משתכר חלקית) וזקוק לכסף נזיל וזמין. כך, המתנה להגשת תביעה לפיצויים ולסיום בירור התביעה וקבלת הפיצויים, עלולה להיות קשה מנשוא עבור התובע הנפגע.

מטרת החוק הינה לסייע לנפגעים ולהקל עליהם. לכן, נקבע הסדר מיוחד: "תשלום תכוף". מדובר בתשלום פיצוי, המוענק לנפגע על ידי חברת הביטוח, באופן זמני ובשיעור מוגבל, עד לתשלום הפיצויים הסופי.
תשלום תכוף הוא תשלום פיצויים מיידי לנפגע, המשמש מעין עזרה ראשונה בסיסית, שתקוזז בהמשך מסכום הפיצויים הכולל. התשלום החלקי המיידי חיוני לרבים מהנפגעים ומאפשר קיום יומיומי ושיקום.

רופא בודק את הנפגע ומגיש דו"ח מפורט לבית המשפט. חוות הדעת מסייעת לקבוע מהו הנזק המיוחד של הנפגע (נזק שכבר התגבש); ומהו הנזק הכללי (נזק הצפוי בעתיד)

מומחה רפואי

כדי לקבל פיצויים, נדרש הנפגע להוכיח כי נגרם לו נזק עקב התאונה, לבסס את שיעור הנזק ולהוכיחו. לשם הוכחת האמור, נדרש הנפגע (התובע) לגבש ראיות כתימוכין לטענותיו. אחת הראיות המרכזיות היא חוות דעת מומחה. הכוונה היא לחוות דעת של מומחה רפואי, שהינו רופא בעל מומחיות בתחום הפגיעה הרלוונטי. הרופא בודק את הנפגע ומגיש דו"ח מפורט לבית המשפט. חוות הדעת מסייעת לקבוע מהו הנזק המיוחד של הנפגע (נזק שכבר התגבש); ומהו הנזק הכללי (נזק הצפוי בעתיד). ניתן להסיק מחוות הדעת על שיעור הנזק, על דרגת הנכות של הנפגע ועל היקף הפיצוי.

נזק מיוחד

כאמור, נזק מיוחד שונה מנזק כללי. זהו נזק ממוני "צופה פני עבר", נזק שבעת חישובו כבר התגבש וההוצאות בעקבותיו כבר שולמו. נזק זה מתייחס להוצאות ולחסרון הכיס שנגרמו לנפגע, בתקופה שבין מועד קרות התאונה ועד למועד הגשת התביעה לבית המשפט.
לרוב, נזק מיוחד יכלול הפסדי השתכרות שנגרמו בפועל לנפגע, שנעדר מעבודתו; נזק עקב נכות שנגרמה לנפגע; נזק בדמות הוצאות רפואיות, שנגרמו לתובע; הוצאות נסיעה; והוצאות שונות, בעקבות עזרת צד ג'.

בין הנזקים הנוספים הצפויים בעתיד, מצוי גם ראש הנזק הבלתי ממוני של "כאב וסבל", לצד אובדן כושר השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הוצאות עזרת הזולת לעתיד וכו'

נזק כללי

נזק כללי שונה מנזק מיוחד ו"צופה פני עתיד". זהו נזק משוער: בהתאם לנסיבות העניין ומאפייני הפגיעה והנפגע, ניתן להעריך איזה נזק עתידי צפוי להיגרם לו בגין פגיעתו, בתקופה הצפויה. כלומר, בפרק הזמן שבין הגשת התביעה ועד סיום העניין. בין הנזקים הנוספים הצפויים בעתיד, מצוי גם ראש הנזק הבלתי ממוני של "כאב וסבל", לצד אובדן כושר השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הוצאות עזרת הזולת לעתיד וכו'.

* עו"ד לביא שפרלינג עוסק בדיני נזיקין - תאונות דרכים, תאונות עבודה וביטוח לאומי