הנהג ביקש מהשוטרים להזדהות ונשלח למעצר שווא

היה זה ערב סגרירי, כאשר משה (שם בדוי) נסע עם בת זוגו לאירוע של מנהלו שהתקיים באחד מאולמי האירועים במרכז הארץ. בדרך פספסו השניים את אחת הפניות. משה עשה סיבוב חד עם המכונית שבה נהג בכיכר, ולפתע שמע את צמיגי הרכב שלו חורקים. באותו זמן ממש, שהו בקרבת מקום שני שוטרים בניידת.

הרעש החזק שהשמיעה מכוניתו של משה עורר משום מה את חשדם, והם החלו לנסוע בעקבותיו. לטענתם, הם ניהלו אחריו מרדף סוער שבמהלכו עלה משה על המדרכה, ולא ענה לקריאותיהם של השוטרים.
הוא מסר גרסה אחרת, וטען כי תוך מספר שניות עצר לשוטרים בצד הדרך. ואולם, לבקשת השוטרים כי משה יזדהה, הוא עמד על זכותו על פי חוק כי יזדהו באמצעות הצגת תעודת שוטר, כפי שחייב לעשות כל שוטר כשהוא מתבקש לכך בעת הפעלת סמכותו.

השוטרים, שככל הנראה, חשו נבוכים ופגועים על כך שנתבקשו להציג תעודה על ידי הנהג, עצרו מיד בקדמת רכבו, וביקשו ממנו ומבת זוגו לצאת מן הרכב

הנהג תיעד את השוטרים ועורר את חמתם

מכאן התגלגל הסיפור למחוזות רחוקים, שיכולים לספק השראה לסרטי פשע. השוטרים, שככל הנראה, חשו נבוכים ופגועים על כך שנתבקשו להציג תעודה על ידי משה, עצרו מיד בקדמת רכבו, וביקשו ממנו ומבת זוגו לצאת מן הרכב. בשלב זה, החליטו השניים לבצע חיפוש ברכב, ללא כל סיבה ברורה. לשאלת משה מדוע הם מבצעים חיפוש ללא צו או חשד סביר, הוא נענה על ידי אחד השוטרים כי קיים חשד שהוא נהג תחת השפעת אלכוהול, ומסיבה זו התבצע החיפוש.

משה עצמו, שלא חשב שיש לו מה להסתיר, לא התנגד לחיפוש ולא ניסה להפריע למהלכו. למרות זאת, הוא נקט בכל זאת יוזמה ותיעד את החיפוש שערכו השוטרים ברכב באופן מלא, באמצעות הטלפון הסלולרי שלו.

השוטרים לא עיכבו את הנהג לחקירה או הביאו אותו לבדיקת ינשוף בתחנה, אלא עצרו אותו והחרימו את הטלפון הנייד שלו בטענה כי "יש בו חומר ראייתי שעשוי לגלות על העבירה"

מעצר בלי סיבה ממשית והחרמת הטלפון

כאשר סיימו השוטרים את ביצוע החיפוש, מבלי שמצאו ממצאים חריגים, גילה אחד מהם כי משה תיעד אותם בטלפון הנייד שלו. פניו של השוטר החלו להחוויר, ותוך זמן קצר קיבלו השוטרים החלטה חריגה.
אף שיכלו לעשות זאת, השוטרים לא עיכבו את משה לחקירה או הביאו אותו לבדיקת ינשוף בתחנה, אלא עצרו אותו. במקביל הם החרימו את הטלפון הנייד שלו בטענה כי "בטלפון יש חומר ראייתי שעשוי לגלות על העבירה" (כך עלה מדו"ח הפעולה של אחד השוטרים).

משה עבר מתחנה לתחנה עם השוטרים, עד שנמצאה תחנה עם שוטר המוסמך לבצע בדיקת ינשוף. אלא שמשה עבר את הבדיקה באופן חלק, ואז הדהימו אותו השוטרים כשביקשו ממנו לבצע בדיקות נוספות, ובכלל זה בדיקת שתן. למה? בגלל חשד ל"נהיגה תחת השפעת סמים".

על אף שלכל עצור יש במשפט הישראלי זכות להיפגש עם עורך דין, וזכות זו קיבלה בפסיקה מעמד על-חוקי, סירבו השוטרים לאפשר לנהג להיפגש עם עורך דינו

סירוב למסור דגימת שתן שעלה ביוקר

משה שחשש כי השוטרים עומדים "להלביש לו תיק" על נהיגה בשכרות, החליט כי לא ישתף עמם פעולה עד אשר יפגוש עורך דין. על אף שלכל עצור יש במשפט הישראלי זכות להיפגש עם עורך דין, וזכות זו קיבלה בפסיקה מעמד על-חוקי, סירבו השוטרים לאפשר למשה להיפגש עם עורך דינו. גם החוקר שחקר את משה סרב לאפשר לו להיפגש עם עורך דין מסיבה שאיננה ברורה.

משה ישב בתחנת המשטרה והתלבט אם עליו למסור דגימת שתן אם לאו, אלא שזה כבר לא היה משנה. השוטרים ציינו בדו"חות שלהם, כי הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן. זאת, על אף שהוא הסכים למסור דגימה בשלב מאוחר יותר. לרוע מזלו של משה, קיימת חזקה שלפיה אדם שנעצר בחשד לנהיגה בשכרות או תוך שימוש בסמים ומסרב לבדיקת שתן, נוהג תחת השפעת סמים. העונש בגין עבירת הסירוב לבדיקה הוא חמור ביותר וכולל פסילת מינימום לשנתיים, לצד עונשים נוספים.

הח"מ, שייצג את הנהג, הצביע על הסתירות בחומר הראיות ועל הליקויים בחומר הראיות והצליח לשכנע את בית המשפט כי לא ביצע את העבירות שיוחסו לו וכי כתב האישום מנופח ומוגזם

בית המשפט: "קשיים בחומר הראיות"

זמן מה לאחר מכן, הוגש נגד משה כתב אישום חמור לבית המשפט לתעבורה של מחוז מרכז בגין נהיגה בשכרות, לאור סירובו לעבור בדיקת שתן. נוסף על כך, נאשם משה באי ציות לשוטר במדים ובנהיגה בקלות ראש. ואולם, הח"מ שייצג את משה, הצביע על הסתירות בחומר הראיות ועל הליקויים בחומר הראיות והצליח לשכנע את בית המשפט כי משה לא ביצע את העבירות שיוחסו לו, וכי כתב האישום מנופח ומוגזם.

בהמלצת השופט שדן בתיק הושג בין הצדדים הסדר טיעון, שבמסגרתו תוקן כתב האישום כך שלמשה יוחסו עבירות קלות בהרבה מאלה שהופיעו בכתב האישום המקורי. בגזר הדין שניתן על ידי השופט פרי הוא קבע, בין היתר, כי בחומר הראיות נתגלו קשיים. על אף העונשים החמורים שדרשה התביעה, ובהם פסילה של רישיון הנהיגה של משה לתקופה של 10 חודשים, בסופו של יום העונש שהוטל עליו היה קל באופן משמעותי.

משה נענש בתשלום קנס קל של 1,500 שקל בשלושה תשלומים, וכל יתר רכיבי העונש ניתנו לו על תנאי בלבד. לו היה משה מתעקש לייצג את עצמו בהליך, ייתכן כי היה נענש במלוא החומרה והיה נפסל מלהחזיק רישיון לכל הפחות לשנתיים, לצד קנס כבד ומאסר על תנאי.

ומה באשר לטלפון הנייד של משה שלא הושב לו עד היום? הח"מ דאג לקבל צו שיפוטי המורה למשטרה להשיב למשה לאלתר את המכשיר.

*הח"מ ייצג את הנאשם במסגרת ההליך המתואר לעיל.