באופן יוצא דופן, העניק לאחרונה בית הדין הרבני לאשה גט תוך זמן שיא של שלושה חודשים. זאת, לאחר שהשתכנע כי הבעל בגד באשתו, ולכן מוגדר על פי הדין העברי כ"רועה זונות" - הגדרה שמחייבת לכפות את הבעל לגרש את אשתו, ולהעניק לה גט לאלתר. המיוחד במקרה זה הוא שהגט ניתן בשלב מוקדם של הדיון, טרם הכרעה במכלול הרכיבים הנוגעים לפרידה, ובכלל זה הסדרי השהות, הכתובה, מזונות הילדים וחלוקת הרכוש. במקרים רבים הדיון באלה נמשך זמן רב, ומלווה בניסיונות סחיטה הדדיים עד מתן הגט.
בית הדין השתכנע בדבר הצורך במתן גט מיידי לאשה וכבר בדיון השני קבע מועד לסידור הגט בכפייה. "אם תסרב להעניק לאשתך את הגט, תיכנס לכלא באופן מיידי", אמרו הדיינים לבעל
כבר בדיון השני נקבע מועד למתן גט בכפייה
פרשה זו נוגעת לבני הזוג מאזור הצפון בשנות העשרים לחייהם. השניים היו נשואים במשך שלוש שנים, ונולד להם ילד פעוט. מערכת היחסים בין השניים עלתה על שרטון, לאחר שגילתה האשה כי בעלה בוגד בה עם אשה אחרת ומנהל איתה מערכת יחסים. בעקבות הגילוי המטלטל, פנתה האשה לבית הדין הרבני באמצעות הח"מ והגישה בקשה לכפות על הבעל להעניק לה גט. במסגרת הבקשה, נתבקש בית הדין הרבני לקבל תחילה החלטה עקרונית על כפיית הגט על הבעל, ורק לאחר מכן לדון ביתר הנושאים שעל הפרק.
מנגד, באת כוחו של הבעל התנגדה לבקשה זו בתוקף, ודרשה לדון תחילה ביתר הנושאים שעל הפרק, ורק לאחר מכן לדון בגט. יצוין, כי ברוב המקרים כאשר בני זוג מצויים בהליכי גירושין מתן הגט נותר לסוף הדיון עד שנסגרים כל הנושאים הפתוחים שבין הצדדים, ובכלל זה הסדרי המשמורת על הילדים, היקף תשלום המזונות, הכתובה וחלוקת הרכוש בין הצדדים. ואולם, במקרה זה השתכנע בית הדין בדבר הצורך במתן גט מיידי לאשה, וכבר בדיון השני במסגרת ההליך קבע מועד לסידור הגט בכפייה. "אם תסרב להעניק לאשתך את הגט, תיכנס לכלא באופן מיידי", אמרו הדיינים לבעל.
מאחר שהוכח כי הבעל בגד באשתו, הוא הוגדר על פי הדין העברי כ"רועה זונות", מה שחייב את בית הדין לכפות עליו לתת לאשתו גט. בנוסף, השתכנע בית הדין כי הבעל מנסה לסחוט את אשתו
הבעל יצא עם אזיקים, ואחרי שעתיים חזר בו
מה היו הסיבות שהובילו את בית הדין להחלטה יוצאת הדופן? בית הדין השתכנע, כי מדובר במקרה חריג. מאחר שהוכח כי הבעל בגד באשתו, הוא הוגדר על פי הדין העברי כ"רועה זונות", מה שחייב את בית הדין לכפות עליו לתת לאשתו גט. בנוסף, השתכנע בית הדין כי הבעל מנסה לסחוט את אשתו.
הבעל הביע נכונות עקרונית לגירושין, אבל התנה את מתן הגט על ידו בוויתורים מצד האשה. בית הדין לא ראה בעין יפה את מהלך זה והתרשם כי מתן הגט הינו למעשה קלף מיקוח של הבעל. על הרקע הזה, כבר בדיון השלישי במסגרת ההליך כפה בית הדין את מתן הגט על הבעל. לאחר שהוא לא הסכים להעניק גט לאשתו, הוצא הבעל מהאולם עם אזיקים. שעתיים בלבד לאחר מכן, חזר בו הבעל מסירובו, והסכים לתת את הגט המיוחל.
אם אתם רוצים לקבל גט תוך זמן קצר - שקלו להיוועץ בטוען רבני, שעשוי לעיתים להשיג עבורכם תוצאה טובה יותר. ראוי לציין, כי כל תיק יש לבחון לגופו
לעיתים עדיף לפנות לביה"ד הרבני לקיצור ההליך
לרוב, כאשר בני זוג פותחים בהליכי גירושין, נהוג לפנות תחילה לבית המשפט לענייני משפחה, לדון בו על ענייני השהות, חלוקת הרכוש והמזונות, ורק לאחר מכן להתייצב בבית הדין הרבני עם הסכם גירושין מוכן, שבמסגרתו מוותרת האשה על כתובתה. ואולם, אין מדובר בגזירת גורל, וסדר דברים זה איננו מחייב בהכרח.
אם אתם עומדים להתגרש ומעוניינים לקצר את התיק, ראוי שתשקלו לפנות תחילה לבית הדין הרבני. טוען רבני, שאליו תידרשו לפנות במקרה כזה, ינסה להעריך האם במקרה שלכם מגיעה לאשה הכתובה.
מדוע עניין זה חשוב? משום שבעל שמקבל במקביל לתביעה לחלוקת הרכוש והסדרי השהות גם תביעת גירושין בבית הדין הרבני הכוללת דרישה לתשלום הכתובה (ששוויה עשוי להגיע למאות אלפי שקלים, ואף יותר מכך), עשוי לעיתים להיבהל ולמהר להסכים לתביעת הגירושין, מחשש לחיוב בסכום גבוה של כסף.
כך לדוגמה, בתיק אחר שניהל משרדו של הח"מ בני זוג לא הגיעו להסכמות בבית המשפט לענייני משפחה, וההליך צפוי היה להימשך זמן רב. ואולם, לאחר שהאשה הגישה באמצעות הח"מ תביעת גירושין לחיוב כתובה של כחצי מיליון שקל בבית הדין הרבני, הגיעו הצדדים תוך שבועיים בלבד להסכמות.
לסיכום, גט ניתן לקבל אך ורק בבית הדין הרבני. השאלה אם מגיעים אליו לאחר הסכם שעושים בבית המשפט לענייני משפחה או בעקבות פנייה ישירה לבית הדין הרבני. לעניין זה יש השלכות על אופי ההליך ותוצאותיו.
אם אתם רוצים לקבל גט תוך זמן קצר - שקלו להיוועץ בטוען רבני, שעשוי לעיתים להשיג עבורכם תוצאה טובה יותר. ראוי לציין, כי כל תיק יש לבחון לגופו, ולעיתים עדיף לפצלו ולדון על מזונות והסדרי שהות בבית המשפט למשפחה, ועל תביעת הגירושין והכתובה בבית הדין הרבני.
* הח"מ הוא טוען רבני בכיר, המשמש בין היתר כמרצה בלשכת עורכי הדין ובמכון תורת המשפט להכשרת טוענים רבניים.
** משרדו של הח"מ מתמחה בליווי וייצוג בבתי הדין הרבניים, ובמקרים מתאימים, ככל שהדבר דרוש, ניתן לבעל דין ייצוג במקביל גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני.
