סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט - 1959, קובע את חובת ההורים לכיסוי ההוצאות הנדרשות למזונות ילדיהם. סעיף זה קובע כי בעת גירושין, חיוב מזונות הילדים יהיה על פי הדין האישי. בנוגע ליהודים, הדין האישי הוא הדין העברי, הקובע כי חובת מזונות ילדים (למעט מזונות מדין צדקה) מוטלת במלואה על האב.
כיום, עם חלוף הזמן, נדמה שהחוק, שנחקק לפני עשרות שנים, אינו מתאים עוד למציאות. בימינו, לנשים יש כושר השתכרות גבוה, במקרים רבים, קרוב מאוד לכושר ההשתכרות של הגרוש שלהן, ולעתים אף יותר. למרות זאת, בתי המשפט ממשיכים לפעול על בסיס ההנחה כי לגברים גרושים יש פוטנציאל השתכרות גבוה יותר, גבוה בהרבה מיכולתם בפועל של רבים מהגברים. כך, גברים גרושים רבים מחויבים במלוא חובת מזונות ילדיהם ומוצאים עצמם תחת עול כלכלי שאינם יכולים לעמוד בו.
לעתים דמי מזונות מוטלים על האב בשיעור היוצר פער ממשי בינו לבין גרושתו. הפער מתבטא לא רק בהכנסה החודשית של כל אחד מהם בנפרד אלא בעיקר בחוסר איזון בהכנסות של שניהם, לאחר תשלום המזונות
כיצד עלול להיווצר חוסר איזון בין הצדדים?
לעתים, דמי המזונות הנפסקים בבתי המשפט יוצרים אבסורד ממשי. כך, למשל: דמי מזונות המוטלים על האב, בשיעור היוצר פער ממשי בינו לבין גרושתו. הפער מתבטא לא רק בהכנסה החודשית השונה של כל אחד מהם בנפרד (מצב הגיוני, במקרה שגידול הילדים מוטל על האם) - אלא בעיקר בחוסר איזון משמעותי בהכנסות של שניהם, לאחר תשלום המזונות. חוסר איזון זה יוצר בית אחד עני (הבית של האב) ובית אחד עשיר יחסית (בו חיים הילדים והאמא ברווחה).
לכאורה, ניתן לומר שטובת הילדים וחיי הרווחה שלהם עומדת בראש מעייניהם של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, בבואם להכריע הכרעות כאלה. בפועל, זהו אכן השיקול העליון המנחה אותם. עם זאת, במציאות, הדבר מביא את השופטים לפסוק לעתים הסדרי גירושין הפוגעים באבות הגרושים בצורה משמעותית, מבלי להביא בחשבון שפגיעה זו בסופו של דבר פוגעת גם בילדים.
גבר גרוש, שהרוויח 7,500 שקל בחודש, נדרש לשלם מזונות ילדים בסך 3,500 שקל ונאלץ להתקיים מ-4,000 שקל, שכללו הוצאות שכר דירה ואחזקת בית, אחזקת רכב, ריהוט חדש ועוד הוצאות
כיצד מתבטא "בשטח" חוסר האיזון בהכנסות? כיצד חוסר האיזון עלול לפגוע בילדים בסופו של דבר?
ניקח לדוגמה את המקרה של ר.ב. ר., גבר גרוש בן 38, התקשה לעמוד בתשלום דמי המזונות. הוא הרוויח 7,500 שקל בחודש, מתוכם נדרש להעביר לגרושתו דמי מזונות ילדים, בסך 3,500 שקל. כך, יצא שגרושתו, שהרוויחה באותה עת 6,500 שקל בחודש, "התחילה" כל חודש עם עשרת אלפים שקלים, לצורכי הוצאות הבית והילדים, בעוד הגרוש שלה, אבי הילדים, התחיל כל חודש עם 4,000 שקלים בלבד.
בנוסף, בהסכם הגירושין, הבית שבו התגוררו השניים בעת נישואיהם, על כל הריהוט והחפצים שבו, נותר בחזקת הגרושה, שקיבלה גם את החזקה והמשמורת על הילדים. כלומר, האב הגרוש היה צריך להתקיים מ-4,000 שקלים, שכללו הוצאות שכר דירה ואחזקת בית, אחזקת רכב, ריהוט חדש והוצאות אחרות. בעוד שגרושתו חיה חיי רווחה וכך גם ילדיו (בזכות דמי המזונות), ר. מצא את עצמו נידון לחיי עוני, צובר חובות ולא מצליח לעמוד בתשלום המזונות.
ר. ניסה להסביר את מצבו בבית המשפט, אך בית המשפט פסל את טיעוניו, הכריע כי ר. אינו עושה שום מאמץ לעמוד בהתחייבויותיו, ואף פסק קנס עצום, בסך עשרת אלפים שקלים, בשל האיחור בתשלום המזונות. כל אלה הובילו את ר. לשים קץ לחייו, לפני קצת יותר מחודש (דצמבר 2019). ילדיו נותרו ללא אב. הילדים ואמא שלהם תלויים עתה במערכת הרווחה של הביטוח הלאומי. נכון, אמנם, כי התאבדות היא מקרה מאוד נדיר, אך גם ילדים שאבא שלהם חי בעוני, והקשר שלהם עמו נפגע או אף מתנתק, סובלים בסופו של דבר מהסדר גירושין, שלכאורה שם את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות.
בתי המשפט מאשרים לפתוח הסדרי גירושין ולהפחית את גובה דמי המזונות כך שיתאימו להכנסות האב והאם, במציאות שהשתנתה, מאז שנחתם ההסכם (שינוי במציאות המשפטית ושינוי במצב ההורים)
האם ניתן להפחית את גובה דמי המזונות?
התשובה היא שבמקרים לא מעטים, בעיקר בשנים האחרונות, בתי המשפט לענייני משפחה קובעים הסדרי גירושין, שגובה דמי המזונות הנפסק בהם מותאם ליכולת ההשתכרות של שני ההורים ולמקורות ההכנסה העומדים לרשותם. זאת, תוך שמירה על איזון בין הצורך העליון לשמור על טובת הילדים, מצד אחד, לבין הצורך להבטיח קיום בכבוד גם להורה שנטל המזונות מוטל עליו, מצד שני.
יתרה מכך: בתי המשפט אף נוטים להחיל שינוי תפיסתי זה רטרואקטיבית על הסדרי גירושין שנחתמו בעבר, אם הנסיבות מצדיקות זאת. כלומר, בתי המשפט מאשרים לפתוח הסדרי גירושין ולהפחית את גובה דמי המזונות, כך שיתאימו להכנסות האב והאם, במציאות שהשתנתה, מאז שנחתם ההסכם (שינוי במציאות המשפטית ושינוי במצב ההורים).
מומלץ אפוא להתייעץ עם עורך דין בקי ומתמחה בתחום. יש לבדוק האם קיימת עילה לבקש מבית המשפט לפתוח מחדש את הסכם הגירושין. אמנם, עלות הייעוץ אינה דבר של מה בכך, עבור מי שמתמודד עם קושי כלכלי. עם זאת, בטווח הרחוק, משמעותו של שינוי ההסכם היא רווחה כלכלית ניכרת, ובסופו של דבר חיים טובים יותר, עבור המשפחה כולה.
לסיכום: בתי משפט לענייני משפחה, הפוסקים את דמי מזונות הילדים, כחלק מהסדר הגירושין, אינם מתייחסים בכל המקרים לשאלה כיצד יוכל אבי הילדים להמשיך להתקיים. בתי המשפט פועלים על בסיס הנחת כושר השתכרות פוטנציאלית, שאין לה אחיזה במציאות בכל המקרים. ניתן להתמודד משפטית עם חוסר האיזון, ולבקש מבית המשפט לפתוח את הסכם הגירושין, גם לאחר שכבר נחתם, כדי לשנות את גובה דמי המזונות. כך, יתאפשר לאב להתקיים בכבוד, מבלי שצרכיי ילדיו ייפגעו מכך.
* עורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב בעלת ניסיון וידע עשיר בדיני משפחה, לרבות גירושין, הסכמי ממון, צוואות, אפוטרופסות ועוד.
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
