שימוע לפני פיטורין: גם במגזר הפרטי

פוטרתם ואתם מרגישים כי נעשה לכם עוול? חשוב לדעת: מכוח הפסיקה בדיני העבודה, יש לעובד זכות בסיסית להשמיע את טענותיו בפני המעסיק, לפני פיטורין. הזכות לשימוע לפני פיטורין מטילה חובה על המעסיק לערוך שימוע, תהא אשר תהא סיבת הפיטורין (למשל: בעיות משמעת, קיצוצים, תפוקה נמוכה וכו'). 

חובת השימוע חלה על המעסיק גם במקרה שהוא מעוניין לשנות את תנאי העסקתו של העובד. כך, בין היתר: אי חידוש הסכם לתקופה קצובה, העברת תפקידים, שינוי שכר או כל שינוי בתנאים הסוציאליים של העובד. חשוב לציין כי חובת השימוע חלה במגזר הציבורי מזה כ-30 שנים. במגזר הפרטי, החובה קיימת מזה כעשור.

הזימון לשימוע חייב לכלול את כל טענות המעסיק, בנוגע לפיטורי העובד, ואת סיבת השימוע. זאת, כדי שלעובד תהיה אפשרות להגן על עצמו בשימוע

מה כוללת חובת השימוע לפני פיטורין?

החובה כוללת מספר עניינים שיש להקפיד עליהם: 

• הודעה מראש: המעסיק אינו רשאי להודיע לעובד על פיטוריו "מהיום למחר" ולשלוח אותו לדרכו. לפני הפיטורין, על המעסיק לתת לעובד הודעה מראש על שימוע לפני פיטורין ועל מועד עריכת השימוע. הזימון לשימוע חייב לכלול את כל טענות המעסיק, בנוגע לפיטורי העובד, ואת סיבת השימוע. זאת, כדי שלעובד תהיה אפשרות להגן על עצמו בשימוע. כלומר, ההודעה צריכה להינתן במסגרת פרק זמן סביר, שיאפשר לעובד להכין את עצמו ולהיערך לשימוע, בעצמו או בסיוע נציג מטעמו.

• אופן עריכת השימוע: השימוע צריך להיעשות בפני הגורם האחראי והמוסמך להחליט בעניין העובד. כאמור, העובד רשאי להגיע לשימוע עם נציג מטעמו, לרבות נציג ועד עובדים, קרוב משפחה או עורך דין. הגורם בפניו נערך השימוע חייב להציג לעובד ולנציגו, בפתיחות ובתום לב, את העילות לפיטורין וכל מסמך או ראיה שיש לו, כדי לבסס את טענותיו. לעובד יש זכות לעיין במסמכים העומדים לרשות המעסיק או נציגו. הכללים המנחים את אופן עריכת השימוע הם כללים של הגינות ושקיפות.

• שמיעת העובד "בלב פתוח ובנפש חפצה": המעסיק חייב לשמוע את העובד "בלב פתוח ובנפש חפצה" ועליו להתייחס לטענות העובד, טרם קבלת ההחלטה הסופית בעניינו. גם אם מדובר בבעיות משמעת או בטענות מוצדקות אחרות כנגד העובד, מוטלת חובה על המעביד לאפשר לעובד להביע את עצמו ולטעון בעד חזרתו לעבודה. השימוע צריך לאפשר שיחה שתאפשר לעובד לדעת מהן הטענות העולות נגדו, להגיב לטענות אלה ואף לשטוח את גרסתו כנגד טענות המעסיק. יודגש כי גם אם הטענות כלפיי העובד מוצדקות, העובד רשאי לבקש "הזדמנות נוספת", להתחייב כי לא יחזור על ההתנהגות שגרמה למעסיק להחליט לפטר אותו ולהסביר בנוגע לחשיבות העבודה עבורו.

• חובת עריכת פרוטוקול: במסגרת השימוע, מוטל על המעסיק (או מי מטעמו) לערוך פרוטוקול, המציג באופן מסודר ואמיתי את מהלך השימוע, לרבות טענות הצדדים. כלומר: לא די בכך שטענות העובד יובעו בשימוע. דברי העובד גם צריכים להישמע ולהירשם.

ייצוג על ידי עורך דין או נציג ועד עובדים, מסייע בעמידה על זכויות העובד במהלך השימוע וכך הוא יוכל לעמוד על כך שהשימוע מתבצע כדין

איך ניתן לעמוד על זכויות העובד לפני השימוע ובמהלך השימוע?

עם קבלת הודעה על פיטורין, על העובד לדרוש מיידית מהמעסיק הודעה מסודרת על הפיטורין, הכוללת את טענות המעסיק ומועד השימוע. ייצוג על ידי עורך דין או נציג ועד עובדים, מסייע בעמידה על זכויות העובד במהלך השימוע. מלבד זאת, ככל שהעובד מכיר את הזכויות המגיעות לו, המפורטות במאמר זה, כך הוא יוכל לעמוד על כך שהשימוע מתבצע כדין.

הפרת חובת השימוע עשויה לגרור בעקבותיה פיצוי לעובד ולעיתים אף הוראה למעסיק להחזיר את העובד למקום העבודה

האם עריכת השימוע עשויה להביא לחזרה בפועל למקום העבודה?

חזרה למקום העבודה אכן מתאפשרת במקרים רבים מאוד, ככל שהשימוע אכן נערך לפי הכללים האמורים לעיל. גם במקרים חמורים, השימוע עשוי "להציל את המצב".

מה ניתן לעשות במקרה שהשימוע לא נערך כדין או כלל לא נערך?

במקרה שכלל לא התקיים שימוע או שהשימוע נעשה שלא בהתאם לכללי השימוע האמורים לעיל, כלומר דיאלוג אמיתי בין המעסיק לעובד, ניתן לפנות להליך משפטי מול המעסיק. הפרת חובת השימוע עשויה לגרור בעקבותיה פיצוי לעובד ולעיתים אף הוראה למעסיק להחזיר את העובד למקום העבודה. אם כי יש לזכור שחזרה לעבודה במצב זה אינה נעימה ועלולה להיות כרוכה בהתנכלות כנגד העובד.

גובה הפיצויים נגזר ממספר גורמים ונסיבות: מחדלי המעסיק, משך תקופת ההעסקה, גובה המשכורת וכו'. ברוב המקרים, העובד צפוי לקבל פיצוי בשווי לפחות חמש משכורות, בגין אי עריכת שימוע

מה שיעור הפיצויים שניתן לקבל בעקבות פיטורין ללא שימוע?

על פי פסיקת בית המשפט, גובה הפיצויים על אי עריכת שימוע או פגם מהותי בעריכת השימוע, לא יעלה על שכר העובד משך שנה אחת. במקרים מיוחדים, בהתקיים תנאים מסוימים, הפיצויים עשויים אף להיות גבוהים משכר שנה אחת. ככלל, גובה הפיצויים נגזר ממספר גורמים ונסיבות: מחדלי המעסיק, משך תקופת ההעסקה, גובה המשכורת וכו'. ברוב המקרים, העובד צפוי לקבל פיצוי בשווי לפחות חמש משכורות, בגין אי עריכת שימוע. 

לסיכום: על אף שזכות השימוע קיימת במגזר הפרטי מעל עשור, מרבית המעסיקים אינם עורכים שימוע כדין ואף אינם מזמינים את העובד לשימוע. במקרים רבים, שימוע עשוי "להציל את המצב". לכן, עובד המעוניין להישאר במקום עבודתו עשוי לזכות במבוקשו, אם יעמוד על זכויותיו בשימוע, בעזרת ייצוג משפטי.

* עו"ד איתן ביטון מתמחה בדיני עבודה ובייצוג עובדים