יש הטוענים כי כל מורשע בפלילים חייב להגיש ערעור פלילי, מבלי לבחון את הנסיבות ומבלי להתייחס לשיקולים הספציפיים של התיק. מדובר בגישה פשטנית. במאמר זה, נבחן לעומק את השיקולים בנוגע להגשת או אי הגשת ערעור פלילי.
ההחלטה אם להגיש ערעור פלילי מחייבת ידע מקצועי של סניגור מנוסה והיכרות בסיסית של הנאשם עם מערכת השיקולים הרלוונטית
מהם הנימוקים של המצדדים בהגשת ערעור פלילי בכל מקרה?
1. מדובר בזכות שהחוק מקנה לאדם שהורשע בפלילים. זוהי זכות חשובה וטבעית שאין לוותר עליה.
2. זהו הליך "בריא", התורם לא רק לנאשם אלא גם למערכת המשפטית. השופטים מודעים לכך שהכרעתם תיבחן ע"י ערכאת ערעור. כך, הם ישתדלו לנהוג משנה זהירות ולהימנע מטעויות. באופן כזה, הליך הערעור הופך לכלי למניעת טעויות או כלי לתיקון טעויות, במקרה שכבר התרחשו.
3. לנאשם המורשע "אין מה להפסיד". בית המשפט אינו יכול להחמיר בעונש של המערער, אלא רק להקל. כך, לפי גישה זו, מי שמגיש ערעור פלילי, אינו נחשף לכל סכנה.
מנגד, יש הסבורים כי חשוב לבחון את הדברים לעומק בנסיבות המקרה הספציפי, לפני קבלת החלטה האם לערער או להימנע מערעור. מדובר בהחלטה המחייבת ידע מקצועי של סניגור מנוסה והיכרות בסיסית של הנאשם עם מערכת השיקולים הרלוונטית.
לנאשם יש זכות להגיש ערעור פלילי בכתב תוך 45 ימים לערכאה גבוהה יותר ולטעון כי נפלה טעות בעצם ההרשעה ו/או שיש להקל בעונשו
על קצה המזלג, מהו ערעור פלילי?
מדינת ישראל מגישה כתב אישום נגד אדם הנאשם בביצוע עבירה או מספר עבירות. התביעה חייבת להוכיח את הנטען בכתב האישום במידה כמעט מוחלטת (מעבר לספק סביר). עם סיום שמיעת טענות הצדדים, מגיע בית המשפט למסקנות, וקובע פסק דין בו מוכרע האם הנאשם אשם (הרשעה) או זכאי (זיכוי). כמו כן, נקבע מהו העונש שיוטל על הנאשם, במקרה שהורשע.
פסק דין זה של בית המשפט אינו סופי. לנאשם יש זכות להגיש ערעור פלילי בכתב תוך 45 ימים, לערכאה גבוהה יותר ולטעון כי נפלה טעות בעצם ההרשעה ו/או שיש להקל בעונשו. בית המשפט שלערעור יזמן את המערער והתביעה לדיון, בעקבותיו תתקבל ההחלטה: לקבל את הערעור באופן מלא או חלקי, להחזיר את הדיון לבית משפט קמא (בית המשפט הראשון שנתן את פסק הדין) או לדחות את הערעור.
מהם השיקולים המנחים במסגרת ההחלטה האם יש מקום להגשת ערעור פלילי? מומלץ לתת משקל לשלושה שיקולים מרכזיים: 1. שיקולי אסטרטגיה: סיכויי הערעור להתקבל; 2. שיקול מעשי: הסיכוי לדחות את העונש עד להחלטה בערעור (עיכוב ביצוע); 3. שיקול טכני - המשאבים הנדרשים מהמערער. נרחיב בנוגע לשיקולים המנויים לעיל:
אם סיכויי הערעור להתקבל קלושים, ייתכן שלא יידחה ביצוע העונש של המערער. כלומר, הוא ירצה את עונשו, עד שיוכרע ערעורו. במצב זה, הגשת הערעור מתייתרת מבחינה מעשית
שיקול ראשון: סיכויי הערעור להתקבל
יש לבחון את סיכויי הערעור להתקבל, בעזרת עו"ד פלילי בעל ניסיון, ידע ומיומנויות. אם הסיכוי של הערעור להתקבל גבוה, כמובן שאין כל טעם להשתהות. במקרה זה, רצוי לערער כדי למנוע עוול (הרשעת שווא או עונש חמור מדי). לעומת זאת, אם סיכויי הערעור להתקבל קלושים, ייתכן שלא יידחה ביצוע העונש של המערער. כלומר, הוא ירצה את עונשו, עד שיוכרע ערעורו. במצב זה, הגשת הערעור מתייתרת מבחינה מעשית. יש לזכור כי ערעור כרוך במשאבים רבים (זמן, הוצאות כלכליות, תשומות רגשיות וכו').
מה משפיע על הסיכוי של ערעור פלילי להתקבל ע"י ערכאת הערעור? סיכויי קבלת הערעור תלויים כמובן בנסיבות העניין. באופן כללי, ניתן לומר כי סיכויי הקבלה של ערעור המתמקד בעונש (גזר הדין) גבוהים יחסית לערעור על עצם ההרשעה (ערעור על הכרעת הדין). רק עורך דין פלילי מנוסה שיבחן את מכלול הנסיבות יכול להעריך את סיכויי ההצלחה של ערעור.
באילו מקרים סביר כי יתקבל ערעור על הכרעת דין? ערעור על הכרעת דין צפויה להתקבל במקרים הבאים:
• פסק הדין שניתן מנוגד להלכה משפטית;
• ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות בלתי מספקות;
• הנאשם לא סיפק את כל הנתונים בערכאה הראשונה, בעקבות ייעוץ משפטי לקוי או מתוך בחירה.
בנוסף לכל אלה, מומלץ להגיש ערעור כשמתגלות ראיות חדשות לאחר מתן פסק הדין. זאת, רק כשמדובר בראיות שלא ניתן היה לאתר בעבר. במקרה כזה, הסיכוי לקבלת הערעור גבוה. סביר כי התיק יוחזר לבית משפט קמא, לבחינה מחודשת לאור הראיות החדשות.
באילו נסיבות סביר כי יידחה הערעור על הכרעת הדין? סביר שיידחה כל ערעור על הכרעת דין, המבוססת על ממצאים עובדתיים, מהימנות עדים או ראיות מדעיות. זאת, מאחר שבית משפט שלערעור אינו "מקצה שיפורים". ערעור פלילי אינו משפט חוזר. השופטים שיושבים בערעור סומכים על התרשמות השופט/ ההרכב שישב בתיק והתרשם ישירות מהממצאים העובדתיים ומהראיות. קיים סיכוי קלוש בלבד שבית המשפט יתערב בראיות ובקביעות לגבי הראיות.
כך, למשל: אם בית המשפט בערכאה הראשונה נתן אמון בגרסתו של עד, שדבריו אינם מתיישבים עם יתר הראיות והעדויות בתיק; או אם הממצאים שהוסקו מתבססים על ראיות בכתב ולא על עדויות של ממש; או כשמסקנות השופט/ים נסמכות על שיקולים שבהיגיון ועל היקש לוגי (ולא על ראיות), או סותרות עובדות ממשיות, או הוסקו תוך התעלמות בלתי ראויה מפרטים מהותיים בחומר הראיות, שאסור היה להתעלם מהם. בכל המקרים האלה, קיים סיכוי טוב שיתקבל הערעור, משום שקביעותיו של בית המשפט קמא אינן סבירות.
באילו מקרים צפוי להתקבל ערעור על גזר הדין? נאשם שהורשע והושת עליו עונש קשה מדי, יוכל ליהנות מהקלה בעונש במסגרת ערעור, אם יוכיח אחד מאלה:
• העונש שהוטל על המערער חריג ואינו עולה בקנה אחד עם עונשים שהוטלו על מי שהורשעו במקרים דומים, בנסיבות שמזכירות את המקרה הנדון;
• העונש שהוטל על המערער אינו הולם את מצבו האישי ובית משפט קמא התעלם, או לא התחשב, או לא נתן משקל ראוי לנסיבות הספציפיות לגבי המערער, המצדיקות המתקת העונש.
• גזר הדין ניתן ללא הנמקה או עם הנמקה חלקית.
בכל המקרים האלה, צפויה להתקבל בקשת המערער להקלה בחומרת העונש. בהקשר זה, חשוב לציין כי אם הערעור על גזר הדין יידחה והבקשה להמתקת העונש לא תתקבל, בית המשפט שלערעור אינו רשאי להחמיר בעונשו של הנאשם.
האם אין כל חשש להחמרת עונש בערעור פלילי? קיים חשש להחמרת העונש. יש לזכור כי גם לתביעה יש זכות להגיש ערעור על גזר הדין, כך שאם יוגש ערעור מטעם התביעה על קולת העונש, והערעור יתקבל - העונש יוחמר.
כיצד הגשת ערעור פלילי ע"י הנאשם עלולה לפגוע בנאשם? יש סניגורים המאמינים כי הגשת ערעור פלילי "מעירה" את התביעה וגוררת הגשת ערעור על קולת העונש ע"י התביעה. לכן, על אף שבית המשפט אינו יכול להחמיר בעונשו של נאשם שהגיש ערעור על חומרת העונש, הנאשם חשוף להחמרה בעקבות ערעור שיוגש במקביל ע"י התביעה. בפועל, אם סיכויי הערעור קלושים, יש לקחת בחשבון שהגשת ערעור ע"י הנאשם עלולה לגרור אחריה הגשת ערעור ע"י התביעה. כך, תיסלל הדרך להחמרת עונשו של הנאשם.
מדובר בדילמה קשה. כיצד להכריע בה? אכן, מדובר במערכת שיקולים אסטרטגית, שסניגור פלילי בעל ניסיון וידע יכול לשקול באופן מעמיק. יש לבחון את הסיכוי מול הסיכון ולהתרשם האם התביעה תערער בכל מקרה, או שמא התביעה תערער רק בעקבות עצם ערעורו של הנאשם. לעיתים, הסניגור עשוי להמליץ על אי הגשת ערעור, כדי לא "להעיר דובים מרבצם". קיצורו של דבר: הגישה ש"אין מה להפסיד" אינה נכונה. יש לבחון לעומק את המצב עם עו"ד פלילי מנוסה.
אם הוטל על הנאשם עונש מאסר, אותו הוא אמור להתחיל לרצות באופן מיידי, הנאשם ייכנס לכלא וישהה בו, עד שיוגש הערעור, יידון ויוכרע. כדי למנוע מצב זה, נדרש המערער להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין
שיקול שני: מה הסיכוי לעיכוב ביצוע
עצם הגשת ערעור פלילי אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע העונש שהוטל על הנאשם בערכאה הראשונה. כלומר: אם הוטל על הנאשם עונש מאסר, אותו הוא אמור להתחיל לרצות באופן מיידי, הנאשם ייכנס לכלא וישהה בו, עד שיוגש הערעור, יידון ויוכרע. כדי למנוע מצב זה, נדרש המערער להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. רק אם הבקשה תתקבל, ביצוע עונשו של המערער יידחה עד להחלטה בערעור.
במסגרת בחינת כדאיות הגשת ערעור פלילי, יש לקחת בחשבון את עניין עיכוב הביצוע. אם סביר כי ביצוע העונש יידחה, אזי אין מניעה להגיש ערעור. מנגד, אם הנאשם יתחיל לרצות את עונשו וביצוע גזר הדין לא יעוכב, ייתכן כי הגשת הערעור תתייתר. זאת, משני טעמים מרכזיים:
1. עד שתתקבל ההחלטה בערעור, המערער ישלים חלק גדול מתקופת מאסרו. ומתעוררת התהייה מה הטעם בהגשת ערעור?
2. ההחלטה לגבי עיכוב ביצוע מלמדת (במידת מה) על סיכויי קבלת הערעור.
כשבית המשפט דן בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין, הוא מפעיל שיקול דעת ובוחן מספר קריטריונים, שמסייעים לו לקבל החלטה. בין הקריטריונים הנשקלים: תקופת המאסר שהושתה על המבקש; סיכויי הערעור; היקף הערעור (האם הערעור מופנה רק כנגד גזר הדין או גם כנגד הכרעת הדין); מסוכנות הנאשם; עברו הפלילי של הנאשם; נסיבותיו האישיות של הנאשם וכו'.
יש לתת את הדעת לתשומות הרגשיות-נפשיות הנדרשות מהמערער, העלול להיפגע אם ערעורו יידחה; יש לקחת בחשבון גם את הזמן הממושך יחסית, עד לקבלת הכרעה בערעור
השיקול השלישי: כלכלי
השיקול האחרון שיש לקחת בחשבון, לפני קבלת החלטה בנוגע להגשת ערעור פלילי, הוא היכולת של המערער להשקיע את המשאבים הדרושים להצלחת הערעור הפלילי. אין כל טעם להגשת ערעור פלילי, ללא ליווי וייעוץ משפטי מעורך דין פלילי. יש לקחת בחשבון את ההוצאות הכרוכות בהליך, שכר טרחת עורך דין פלילי והוצאות אחרות.
כמו כן, יש לתת את הדעת לתשומות הרגשיות-נפשיות הנדרשות מהמערער, העלול להיפגע אם ערעורו יידחה; יש לקחת בחשבון גם את הזמן הממושך יחסית, עד לקבלת הכרעה בערעור.
לסיכום: לא מומלץ להגיש ערעור באופן "אוטומטי", רק מאחר שהגשתו מתאפשרת. יש לשקול שיקולים אסטרטגיים: סיכויי קבלת הערעור; הסיכון הכרוך בהגשת ערעור שכנגד; הסיכוי לדחיית ביצוע העונש; המשאבים הנדרשים להגשת ערעור ויכולת המערער לעמוד בכך (כספית ורגשית).
* עו"ד ונוטריון נתן שרייבר הוא עורך דין פלילי וסניגור צבאי, העוסק בייעוץ משפטי לנחקרים, חשודים ונאשמים, בכל שלבי ההליך הפלילי בצבא ובאזרחות.
** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.
