אם אתם מרבים להתכופף בעבודה ולהרים משאות כבדים, כדאי שתיזהרו. "מחלת החפרים", הפוגעת, בין היתר, בעובדים בענף ההובלה, בפועלי ניקיון ובכל מי שנדרשים להתכופף ולפרוק סחורה ביומיום, עלולה לפגוע בכם, ולגרום לכם לנזקים קשים בהמשך החיים. אם לקיתם במחלה, כדאי שתדעו כי הביטוח הלאומי הכיר בה כמחלת מקצוע, מה שעשוי לאפשר לכם לקבל פיצוי. במקביל ייתכן שתוכלו לתבוע את המעסיק שלכם על המחדלים שביצע לאורך השנים, וגרמו לכם בסופו של דבר ללקות במחלה.
בשורות הקרובות נבקש להתמקד במחלה זו, להסביר במי היא פוגעת וכיצד היא נגרמת. בהמשך נבקש לספק כמה עצות למי שנפגע מן המחלה, כיצד להתנהל מבחינה משפטית כדי למקסם את הסיכוי שיוכל לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו.
המחלה הוכרה כמחלת מקצוע על ידי הביטוח הלאומי, מה שמאפשר למי שניזוק ממנה להגיש תביעה ולקבל בגינה אחוזי נכות
מהי מחלת החפרים, ובאיזה אופן היא באה לידי ביטוי?
המחלה נגרמת כתוצאה מהרמה של משאות כבדים, וגורמת לשבר בחוליות הצוואר. חשוב להדגיש, כי היא לא נגרמת כתוצאה מהרמה חד-פעמית של משא כבד, אלא עקב פעולה יומיומית הכוללת התכופפות ונשיאת משאות כבדים. הנזק נגרם לאורך זמן, כמו טיפות מים ששוחקות אבן.
המחלה הוכרה כמחלת מקצוע על ידי הביטוח הלאומי, מה שמאפשר למי שניזוק ממנה להגיש תביעה ולקבל בגינה אחוזי נכות. במקביל יכול נפגע להגיש תביעה נגד המעסיק על כך שלא מנע את הרמת המשאות הכבדים.
על מי שמבקש להגיש תביעה בעניין זה להוכיח, בין היתר, מה היה מספר הפעמים במהלך היום שנדרש להתכופף, לאיזה מרחק נדרש ללכת תוך נשיאת משאות כבדים ומה משקל המשאות
מה צריך להוכיח תובע פוטנציאלי כדי לקבל פיצוי?
תובע צריך להוכיח שביצע פעולה שחזרה על עצמה כל יום, וכללה כיפוף והרמת משאות כבדים. יש להראות כי כל פעולה כשלעצמה גרמה לנזק קטן, אך שנזק זה הצטבר לאורך שנים והפך לנזק משמעותי.
במסגרת זאת, על מי שמבקש להגיש תביעה בעניין זה להוכיח, בין היתר, מה היה מספר הפעמים במהלך היום שהוא נדרש להתכופף, לאיזה מרחק הוא נדרש ללכת תוך כדי שהוא נושא משאות כבדים, וכן את המשקל של אותם משאות.
בתיקים מסוג זה נוצרת דינמיקה של גרסה מול גרסה, לכן כדאי לבקש מעובדים עמיתים לחתום על תצהיר, שיאפשר להוכיח בהמשך מה היו תנאי העבודה של העובד
אני שוקל להגיש תביעה. מה הדבר הראשון שעלי לעשות?
ראשית, לדאוג לראיות ולתעד את העבודה היומיומית שלך, ואת המשאות שאתה מרים. רצוי שהתיעוד יבוצע באמצעות צילומים ושהנפגע ישקול על משקל את האובייקטים שנדרש להרים. את התיעוד כדאי לבצע לפני עזיבת מקום העבודה. לאחר מכן, יהיה קשה יותר לעשות זאת.
שנית, בדיווח הרפואי הראשוני על הפגיעה חשוב להקפיד לציין כי מדובר בתאונת עבודה, כדי שהמעסיק או הביטוח הלאומי לא ינסו לטעון אחר כך שהעובד לא העלה טענה בעניין זה בזמן אמת.
שלישית, חלק חשוב מהראיות נוגע לעדים. פעמים רבות בתיקים מסוג זה נוצרת דינמיקה של גרסה מול גרסה. לכן, לפני שעוזבים את מקום העבודה כדאי לבקש מעובדים עמיתים לחתום על תצהיר, שיאפשר להוכיח אחר כך מה היו תנאי העבודה של העובד.
כל תביעת אחוזי נכות המוגשת בעניין זה לביטוח הלאומי חייבת להיות מגובה במסמכים רפואיים - לכן יש לספק לביטוח הלאומי חוות דעת מטעם אורתופד מומחה, שתקבע איך פעל המנגנון שגרם לנזק
האם צריך לצרף לתביעה גם חוות דעת רפואית?
כן. כדי להוכיח את הנזק שנגרם ולקשור אותו בקשר סיבתי לעבודה שביצע העובד ולשלול טענה אפשרית על כך שהנזק נגרם כתוצאה מניוון טבעי של הגוף, הביטוח הלאומי ידרוש לבסס את הקשר בין הנזק שנגרם לפעולה החוזרת ונשנית של הרמת משאות שבוצעה בעבודה. לצורך כך, יש לספק לו חוות דעת מטעם אורתופד מומחה, שתקבע איך פעל המנגנון שגרם לנזק. כל תביעת אחוזי נכות המוגשת בעניין זה לביטוח הלאומי חייבת להיות מגובה במסמכים רפואיים.
רק לאחרונה הוגשה תביעה של אדם שעבד במשך 12 שנים כמתקין של דודי שמש, ונאלץ לסחוב את הדודים הכבדים בכל יום, מרחק של 25 מטר לערך
האם תביעות מסוג זה נחשבות לשכיחות?
כן. תביעות רבות מסוג זה מוגשות על ידי עובדים בענף ההובלה, על ידי סדרנים שנדרשים לפרוק סחורה באופן יומיומי, ועל ידי טכנאים שנדרשים לסחוב ציוד כבד למרחק רב. כך לדוגמה, רק לאחרונה ייצג הח"מ אדם שעבד במשך 12 שנים כמתקין של דודי שמש, ונאלץ לסחוב את הדודים הכבדים בכל יום, מרחק של 25 מטר לערך. לאחר שהגיש הח"מ תביעה בעניינו לביטוח הלאומי, ניסה מעסיקו להתנער מאחריות, ולטעון כי עבד בכלל כנהג בחברה.
למה מנסים מעסיקים להתנער מאחריות בתיקים מסוג זה המוגשים לביטוח לאומי?
מעסיקים מנסים להתנער מאחריות בהליכים דומים, משום שהם יודעים שאם יודו, ימהר העובד להגיש נגדם תביעת נזיקין, ולטעון כי לא סיפקו לו תנאי עבודה סבירים. באופן אבסורדי בהליכים מסוג זה, פונה הביטוח הלאומי למעסיקים, ומבקש מהם לספק לו מידע נוסף. זאת, אף שהאינטרס המובהק של המעסיק הוא למזער ככל האפשר את אחריותו ואת הנזק שנגרם לעובד.
עובדם רבים מוכנים להקריב את הגוף כדי לשמור על מקום העבודה, ולכן אינם מגישים תביעה. אולם, הם לא מודעים כנראה לנזק הבלתי הפיך שנגרם להם כתוצאה מכך
איזה קושי נוסף קיים בהליכים מסוג זה?
תביעות מסוג זה, שבדרך כלל מוגשות על ידי עובדים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, מתאפיינות בפחד של העובדים לאבד את פרנסתם. הם מוכנים להקריב את הגוף כדי לשמור על מקום העבודה, אך לא מבינים את הנזק הבלתי הפיך שנגרם להם כתוצאה מכך. באופן דומה, קיים קשר של שתיקה בין עמיתים לעבודה של אותם תובעים, שמפחדים להעיד מחשש לכך שיאבדו את מטה לחמם.
לסיכום, עובדים שנושאים משאות כבדים על הגב לאורך שנים חשופים לפגיעה בחוליות ולמחלת מקצוע המכונה מחלת החפרים. תביעה שיגישו אותם עובדים לא תתקן את הגב שלהם, אבל היא תאפשר להשיב את המצב לקדמותו מבחינה כספית.
נטל ההוכחה מוטל על התובע, שנדרש להוכיח מה קרה לו. בדיוק משום כך חשוב להקפיד על תיעוד שגרת היומיום של התובע בעבודתו, לאסוף תיעוד הנוגע למשקלים שהוא נדרש לשאת, ולהחתים עובדים שנחשפו לתנאי העובד על תצהירים שישמשו כראיה.
* הכותב מתמחה בתחום הנזיקין, ומייצג נפגעים רבים מול המוסד לביטוח לאומי.
