לאחרונה הוגשה בביהמ"ש המחוזי בלוד בקשה לתובענה ייצוגית נגד בנק פועלים, באמצעות משרד עו"ד פינחס מיכאל אור, עו"ד גיא רשף ועו"ד ד"ר אלעד אופיר, בטענה כי בניגוד להוראות הדין המפורשות, הבנק גובה מלקוחותיו עמלה כפולה ולעיתים אף משולשת, בגין אירוע אחד של משיכת מזומנים בכספומטים השונים שהבנק מפעיל.
לקוח הבנק שביקש למשוך סך של 6,000 שקלים מהכספומט אולץ מסיבות טכניות של הבנק לפצל את המשיכה לשתי פעולות, וחויב בעמלה כפולה
העילה להגשת הבקשה לתביעה הייצוגית
הבקשה לייצוגית נגד בנק הפועלים הוגשה לאחר שהתובע, לקוח הבנק שביקש למשוך סך של 6,000 שקלים מהכספומט (כפי שעשה בעבר, כפי שמאפשרים לו תנאי החשבון ויתרתו במועד המשיכה), אולץ מסיבות טכניות של הבנק לפצל את המשיכה לשתי פעולות, וחויב בעמלה כפולה (בסך 2.7 שקלים). זאת, על אף שפיצול המשיכה "נכפה" עליו ע"י הבנק, ועל אף שבתעריפון מצוין במפורש כי בגין משיכת מזומן מכספומט - יהיה סכומה אשר יהיה - העמלה שתיגבה תהיה בסך 1.35 שקלים.
כחודש לאחר מכן, שוב ביקש התובע למשוך 6,000 שקלים מהכספומט ושוב נאלץ לפצל את המשיכה, הפעם לשלוש פעולות, שבגין כל אחת מהן נגבתה ממנו עמלת פעולה נפרדת. כאשר הלקוח פנה לנציגת הבנק שהיתה במקום, כדי לברר מדוע אין ביכולתו למשוך את מלוא הסכום בפעולה אחת (על אף שגם במקרה זה לא היתה כל מגבלה בחשבונו המונעת את המשיכה), התברר לו שהבנק מודע לבעיה. הוסבר לו שהכספומט מוציא כספים בסכומים של 2,000 שקלים או 4,000 שקלים בלבד - וכך לא ניתן לבצע משיכה בסך 6,000 שקלים ב"מכה אחת".
עו"ד פינחס מיכאל אור: "מדובר בתופעה של חברות עסקיות גדולות כמו הבנקים, אשר מנצלות את העובדה, כי אם יגזלו מכל צרכן עמלה קטנה אף אחד לא יתבע אותם ואולי גם לא ירגיש"
האם מדובר בתקלה נקודתית או בתקלה מערכתית רחבה?
מההסבר שקיבל, הבין התובע שלא מדובר ב"תקלה" או בתופעה חד פעמית, אלא בתופעה רחבה, שיטתית וכוללת, הנוגעת לכל לקוחות הבנק. לכן, ביקש לברר את הדברים לעומק מול נציגי הבנק.
נציגי הבנק השונים שעימם שוחח הודו כי מדובר בתופעה רחבה ואף הסבירו לו כי כפל העמלות נגרם גם כתוצאה מהבחנה קיימת (שאינה גלויה ללקוחות הבנק בשום צורה) בין מספר השטרות שניתן למשוך בכספומטים "חדשים" ו"ישנים".
לפי ההסבר שקיבל: בכספומטים המכונים על ידי הבנק "ישנים" קיימת הגבלת משיכה במכשיר עצמו, כך שניתן למשוך עד 40 שטרות; ובכספומטים ה"חדשים" קיימת הגבלה למשיכה של עד 90 שטרות. כתוצאה מכך, הלקוח "תלוי" בסוג השטרות המצויים בכספומט ובסוג הכספומט בו הוא מבצע את המשיכה, מבלי שהוא מודע לדברים. כך, למשל: אם לקוח מבצע משיכה בכספומט "ישן" ויש בו רק שטרות של 100 שקלים, לאור מגבלת 40 השטרות האמורה, הוא יוכל להוציא לכל היותר 4,000 שקלים ב"מכה". לכן, יצטרך לבצע פעולת משיכה נוספת לגבי היתרה, אותה הוא מבקש למשוך, מה שיביא לחיובו בעמלה נוספת.
המשמעות שעולה מדבריהם של נציגי הבנק היא כי הבנק מודע היטב לעובדה שבכספומטים שלו קיימת הגבלת שטרות, המשתנה בין סוגי הכספומט (חדש או ישן). כפועל יוצא מכך, קיימת גם הגבלת סכום משיכה - התלויה הן בסוג הכספומט והן בסוג השטרות המצויים בכספומט, ברגע שהלקוח מבקש לבצע את המשיכה, מה שגורם לחיובי יתר של עמלות.
זאת, על אף שבתעריפון הבנק לא קיימת כל הגבלה שהיא לגבי עמלת משיכת מזומנים מכספומט (לא בגובה הסכום ולא במספר השטרות). מכיוון שהבנק אינו מיידע בכך את לקוחותיו, הרי שהוא מפר את חובת הגילוי והאמון הבנקאית ופועל בצורה מעוולת ומטעה כלפי כל ציבור לקוחותיו.
לדברי עו"ד פינחס מיכאל אור, "מדובר בתופעה של חברות עסקיות גדולות כמו הבנקים, אשר מנצלות את העובדה, כי אם יגזלו מכל צרכן עמלה קטנה אף אחד לא יתבע אותם ואולי גם לא ירגיש. חיוב על עמלות כפולות הנו משמעותי במיוחד ומאפשר לעיתים לבנק לגזול מהציבור עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה. יש פה עובדי בנק בכירים שאישרו את הגביה בייתר מהצרכן ויש להעמידם לדין מעבר להליך של החזרת הגזל לציבור. מהלך כזה ירתיע מנהלים אחרים במגזר העסקי מלאשר כל סוג גביה שלא כדין מהציבור".
בעקבות הגשת התביעה הוקמה קבוצת פייסבוק מחאתית בשם "נפגעי הבנקים - חיובי ייתר בכספומט", שמטרתה לגבש לקוחות נוספים.
חוק הבנקאות מחייב את הבנקים לפרסם תעריפון מלא של העמלות השונות, באופן שיהיה ברור ונגיש ללקוחות, ואוסר עליהם לגבות מלקוחותיהם עמלה שאינה מפורטת בתעריפון.
מה קובע החוק לגבי גביית עמלות בנקאיות?
חוק הבנקאות (שירות ללקוח, התשמ"א-1981) מחייב את הבנקים לפרסם תעריפון מלא של העמלות השונות, באופן שיהיה ברור ונגיש ללקוחות, ואוסר עליהם לגבות מלקוחותיהם עמלה שאינה מפורטת בתעריפון.
בנוסף לכך, חשוב לציין כי מבחינה משפטית מהווה התעריפון חוזה (מיוחד) בין הבנק ללקוחותיו. כך, למשל, נקבע בהקשר זה ברע"א 9617/16 (בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מיה (מוגרבי) לפינר): "משנפנינו לבחון את הוראות נספח ההטבות, איננו מצויים עוד בגזרת פרשנות החקיקה, אלא בגזרת פרשנות החוזה. זאת, מאחר שנספח ההטבות מהווה חלק מתעריפון הבנק המנוסח על ידו, וככזה נכלל במערכת ההסכמית ששוררת בין הצדדים".
במקרה זה, אין בתעריפון של בנק הפועלים הגבלה כלשהי, בהקשר למשיכת מזומנים מכספומט - לא בהיבט של הסכום המקסימלי למשיכה, ולא בהיבט של מספר השטרות המקסימלי למשיכה, ובלבד שהפעולה אותה הלקוח מבקש לבצע אפשרית בהתאם לתנאי החשבון שלו (היתרה בה הוא מצוי וההגבלה היומית למשיכה הקבועה בו). "שתיקת" התעריפון בהקשר זה בולטת במיוחד לאור העובדה שבמקומות אחרים בתעריפון - בהם קיימת מגבלה זו או אחרת, ביחס לסכום או מספר הפריטים העולים כדי פעולה, הדבר מצוין במפורש בתעריפון.
המשמעות היא שהלקוח רשאי למשוך כל סכום שהוא והוא אמור לשלם בגין כך עמלה אחת בגין "פעולה בערוץ ישיר", כקבוע בתעריפון (עמלה בסך 1.35 שקלים במקרה זה), ולא עמלות נפרדות, כפי שנגבו מהתובע. בוודאי כשמדובר בפעולות אותן כלל לא תכנן לבצע ויכול היה לעשות אותן בפעם אחת, אילולא אולץ ע"י הבנק לפצל אותן.
כדי להגיש תביעה ייצוגית יש להוכיח כי אותו מחדל/עוולה גרמו לפגיעה בציבור גדול של צרכנים וכי הטענות מעוררות שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ולא רק לתובע עצמו
האם הטענות מצדיקות תביעה ייצוגית?
חוק תובענות ייצוגיות (תשס"ו-2006) קובע שכדי להגיש תביעה ייצוגית יש להוכיח, מעבר להוכחת העוול עצמו, כי אותו מחדל/עוולה גרמו לפגיעה בציבור גדול של צרכנים, וכי הטענות מעוררות שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ולא רק לתובע עצמו.
בשל כל האמור לעיל, טען התובע בבקשה לתובענה ייצוגית, כי גביית העמלה הכפולה או המשולשת מצד הבנק אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התעריפון, ולכן מהווה גביית עמלה שלא כדין, אותה הבנק מחויב להשיב ללקוחותיו. בנוסף, טוען המבקש כי לאור העובדה שגביית העמלה שלא כדין אירעה במספר הזדמנויות שונות, בתאריכים שונים, בסניפים שונים של הבנק, לאור העובדה שממילא עסקינן במערכות אוטומטיות וממוחשבות של הבנק, ולאור הודאת נציגי הבנק כי מדובר בתופעה רחבה וכוללת - הרי ברור לחלוטין שכפי שעוול הבנק כלפי המבקש, כך הוא עוול גם כלפי יתר לקוחותיו, שמשכו סכומים שלא ניתן היה למשוך במשיכה אחת, מה שמהווה עילה מוצדקת לתביעה ייצוגית.
כשבוחנים את התמונה הרחבה, ניתן לראות כי לא מדובר במקרה חד פעמי, אלא בתופעה רחבה שמשליכה על ציבור רחב של לקוחות הבנק ופוגעת בהם
מהם "סעיפי האישום" נגד בנק הפועלים, העולים מכתב הבקשה לתביעה הייצוגית?
ע"פ המפורט בכתב הבקשה לתביעה הייצוגית, "חטא" בנק הפועלים בשורה של עוולות שפגעו בלקוחותיו:
• הפרת חובה חקוקה: ע"פ הטענות, בפועלו מפר הבנק את הוראות חוק הבנקאות. זאת, מאחר שלא רק שהבנק גובה כאמור עמלה שאינה מפורטת בתעריפון, אלא שהוא גם גובה עמלות שונות בעד אותו שירות אחד (משיכת מזומנים מכספומט).
• הפרת חוזה: כאמור, מערכת היחסים שבין הבנק לבין לקוחותיו השונים היא מערכת יחסים חוזית, שהתעריפון מהווה חלק אינטגרלי ממנה, ומכיוון שע"פ הטענות, פועל הבנק בניגוד להוראות התעריפון, הרי שהוא מפר בכך את החוזה שבינו לבין הלקוח.
• הפרת חובת האמון הבנקאית והפרת החובה לקיום חוזה בתום לב: ע"פ הטענות, ההתנהלות המתוארת של הבנק במקרה זה מהווה הפרה של חובת האמון הבסיסית המוטלת עליו, במישור היחסים שבינו לבין הלקוח, שכן מחדל זה מעיד על כך שהבנק אינו שם לנגד עיניו את טובת לקוחותיו, אלא דווקא את טובתו שלו על-פני טובת לקוחותיו. לכן, בחר הבנק לגבות עמלה שאין לו זכות לגבות "בדלת האחורית", מבלי לגלות ללקוחות אודות כך.
• עשיית עושר ולא במשפט: ע"פ הטענות, גביית העמלות הכפולות בגין משיכת מזומנים מכספומט מהווה עבירה על סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט (התשל"ט-1979). הסעיף קובע כי "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאו לו מאדם אחר, חייב להשיב למזכה את הזכייה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה".
• הטעייה ואי גילוי נאות לפי דיני הבנקאות: המבקש טוען כי מכיוון שהבנק לא גילה לו (וליתר חברי הקבוצה של התובעים) אודות האבחנה בין הכספומטים השונים והמגבלות הנובעות ממנה, לגבי סכום המשיכה, ועל ההשפעה של השונות על גביית העמלה, הרי שהוא הפר גם את איסור ההטעיה, הקבוע בסעיף 3(א)לחוק הבנקאות שלפיו: "לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח...".
• עוולת הרשלנות: עוד טוען המבקש כי מעשי ומחדלי הבנק מפרים גם את עוולת הרשלנות, המפורטת בפקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח-1968). זאת, הן מכיוון שהבנק פעל בניגוד מפורש להוראות התעריפון והתרשל שעה שבחר לעשות כן, והן מכיוון שהבנק ידע בפועל (ולמצער, היה עליו לדעת), כי הכספומטים אינם מאפשרים ללקוחותיו לגבות את הכספים, כפי שהם זכאים לכך בפעולה אחת, אך לא נקף אצבע כדי לתקן זאת.
לסיכום: מקרה זה ממחיש את החשיבות הרבה של התובענות הייצוגיות. על פני הדברים, מדובר ב"סכומים פעוטים", שלא היו מצדיקים הגשת תביעה ע"י הצרכן היחיד. עם זאת, כשבוחנים את התמונה הרחבה, ניתן לראות כי לא מדובר במקרה חד פעמי, אלא בתופעה רחבה שמשליכה על ציבור רחב של לקוחות הבנק ופוגעת בהם.
* עו"ד אור פנחס מיכאל מתמחה בתביעות ייצוגיות.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
