רווית התקבלה להתמחות במשרד עורכי דין מוכר ומוביל בתחומו. כבר ביומה הראשון במשרד, מנהלה האישי, עורך דין בכיר, הטיל עליה משימות ומטלות רבות, ודרש ממנה לבצען במהירות האפשרית, וזאת על אף העובדה כי לא היה לה כל ניסיון בתחום. רווית החלה לעבוד, אך לא עמדה בזמן שהוקצב לה, ובעקבות כך ספגה הערות פוגעניות ממנהלה הישיר, אשר ערערו לה את הבטחון.
רווית הייתה בטוחה, כי מדובר באירוע חד פעמי, אך למגינת ליבה, מנהלה האישי המשיך בהתנהגותו הפוגענית: בכל פעם ששאלה שאלה או שלא הצליחה לעמוד בריבוי המשימות ובזמנים הבלתי אפשריים שהקציב לה, נזרקו לעברה אמירות קשות בנוגע למקצועיות שלה, צעקות מול עובדים אחרים במשרד, מול לקוחות ועוד.
רווית נאלצה לספוג את התנהגותו של מנהלה, שכן הייתה בשנת התמחות, אך המחיר שהתנהלות זו גבתה ממנה היה גבוה ממה שיכלה לדמיין. בטחונה העצמי ירד, היא החלה לסבול מחרדות ועוד.
סיפורה של רווית אינו זר לרובנו, שכן כמעט כל אחד מאיתנו התמודד עם סיטואציה כזו במקום העבודה לפחות פעם אחת בחייו.
מצב זה מוגדר כהתעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית. בתי הדין לעבודה מכירים את הסיטואציה ולא נשארים אדישים כלפיה. אף שבישראל אין חוק האוסר במפורש על התעמרות בעבודה, כיום ניתן לתבוע מעסיק בגין עילה זו ואף לקבל פיצויים בגינה.
התעמרות בעבודה חייבת לחזור על עצמה כדי להיחשב לעוולה, ואיננה יכולה להיות חד-פעמית. חשוב לציין, כי מקורה של אותה התעמרות לא חייב להיות המעסיק, אלא יכול להיות עמיתים לעבודה או אדם אחר כלשהו שנמצא בקשר מקצועי עם אותו עובד
מהי התעמרות בעבודה?
התעמרות בעבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה, שאיננה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. בתי הדין לעבודה הבהירו כי אסור למעסיק להתעמר בעובדיו ועליו לספק להם סביבה מכבדת, ולאפשר להם לבצע את עבודתם באווירה נעימה.
מנהלה של העובדת אמר לה שיקזז לה 15 דקות מהעבודה מכל שיחת טלפון שתנהל. לאחר ששבה מחופשת מחלה, שלח אותה לעבוד במשך כמה חודשים בחדר ריק. בית הדין פסק לעובדת פיצוי של 30 אלף שקלים על עוגמת הנפש
אילו סוגים של התנהגות יכולים להיחשב להתעמרות בעבודה?
התעמרות בעבודה יכולה להכיל קשת רחבה של התנהגויות, ובכלל זה התעלמות מעובד, קללות וגידופים המופנים כלפיו, משימות משפילות הניתנות לו, ביקורת מוגזמת, האשמות שווא המופנות כלפיו ועוד.
האם התעמרות בעבודה יכולה להיות חד-פעמית או שהיא חייבת להיות לאורך זמן? התעמרות בעבודה חייבת לחזור על עצמה כדי להיחשב לעוולה, ואיננה יכולה להיות חד-פעמית. חשוב לציין, כי מקורה של אותה התעמרות לא חייב להיות המעסיק, אלא יכול להיות עמיתים לעבודה או אדם אחר כלשהו שנמצא בקשר מקצועי עם אותו עובד, למשל לקוח של המעסיק שלו.
האם קיים בישראל חוק האוסר על התעמרות בעבודה? לא, אין בישראל חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה. בעבר היתה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה שעברה בקריאה טרומית בשנת 2015, אולם החקיקה של זו לא הושלמה. עוולה זו היא למעשה פרי פיתוחה של הפסיקה. בסע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי - משרד ראש הממשלה ואח' (מיום 10.02.16) קבעה נשיאת בית הדין לעבודה בירושלים דאז, כב' השופטת דיתה פרוז'ינין, כי ניתן לפסוק פיצוי עקב תנאי העסקה פוגעניים והתעמרות בעבודה במסגרת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש.
הנה כמה דוגמאות: עובדת שננזפה על שיחות טלפון ארוכות ונאלצה לשבת בחדר ריק - מקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בת"א ונגע לעובדת של חברה העוסקת בסריקת מסמכים (סע"ש 25725-05-14 רובי קפר נ' סקאן דוק בע"מ). מנהלה של העובדת אמר לה שיקזז לה 15 דקות מהעבודה מכל שיחת טלפון שתנהל. נוסף על כך, לאחר חזרתה מחופשת מחלה, מעסיקה שלח אותה לעבוד במשך כמה חודשים בחדר ריק. בית הדין פסק לעובדת פיצוי של 30 אלף שקלים על עוגמת הנפש שנגרמה לה, וקבע כי הסמכות הניהולית של המעסיק אינה בלתי מוגבלת ועליו להפעיל אותה בכבוד ובתום לב.
עובד שהועסק במעון רה"מ דרך חברת כוח אדם וטען להתעמרות - מקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ובמסגרתו טען העובד לנזיפות, צעקות, השפלות ואווירה של פחד (סעש 16783-04-14 גיא אליהו נ' משרד רה"מ). בתיק זה נדונה באופן עקרוני השאלה מהי התעמרות בעבודה, והאם מדובר בעוולה, היות שאין מקורה בחוק. בית הדין לעבודה קבע כי אכן מדובר בעוולה, וכי על המעסיק מוטלת חובה מכוח החוזה עם העובד (ומכוח החובה לקיימו בתום לב) לדאוג לרווחתו של העובד ולספק לו סביבה השומרת על כבודו. בית הדין חייב את המדינה לפצות את העובד ב-30 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו, וחייב את חברת כוח האדם לפצותו בעשרת אלפים שקל.
חשוב להדגיש, כי מכיוון שבית הדין הארצי לעבודה טרם פסק בעניין התעמרות בעבודה באופן מפורש, ההכרה בעוולה זו טרם הוכרעה באופן סופי.
אם מוגשת תביעה לבית הדין לעבודה על התעמרות בעבודה, ניתן לקבל פיצוי על עוגמת נפש או על הפרת חוזה העבודה והתנהגות שלא בתום לב
על מי חלה האחריות למנוע התעמרות בעבודה?
באופן עקרוני, האחריות למנוע התעמרות בעבודה חלה על המעסיק. עם זאת, יש להדגיש כי ככל שמדובר על עובדי קבלן ניתן להטיל אחריות גם על חברת כוח האדם.
מה הפיצוי שניתן לקבל על התעמרות בעבודה?
אם מוגשת תביעה לבית הדין לעבודה על התעמרות בעבודה, ניתן לקבל פיצוי על עוגמת נפש או על הפרת חוזה העבודה והתנהגות שלא בתום לב.
התעמרות בעבודה עשויה להיחשב גם להרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד. המשמעות היא שהעובד יוכל להתפטר מעבודתו, ועל אף ההתפטרות עדיין לזכות בפיצויי פיטורים מלאים
האם להתעמרות בעבודה עשויות להיות השלכות משפטיות נוספות?
כן. התעמרות בעבודה עשויה להיחשב גם להרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד. המשמעות היא שהעובד יוכל להתפטר מעבודתו, ועל אף ההתפטרות עדיין לזכות בפיצויי פיטורים מלאים.
לסיכום, התעמרות בעבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה, שאיננה פיזית, המופנית כלפי עובד באופן חוזר ונשנה. מדובר בעוולה נזיקית שלא עומד מאחוריה חוק מפורש, אלא היא יציר הפסיקה. עובד שמעסיקו מתעמר בו יכול לקבל פיצוי על עוגמת הנפש או על הפרת חוזה העבודה וההתנהגות בחוסר תום לב כלפיו.
* הכותבת מתמחה, בין היתר, בדיני עבודה.
