ב-15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (תשע"ח 2018). החוק החדש מחליף את פקודת פשיטת הרגל, פקודה מנדטורית שנוסחה ב-1933 ולאחר מכן נוסחה מחדש ב-1980. החוק מהווה מהפכה בחקיקה הישראלית, בכל הקשור לתפיסת פירעון חובות ומטרת הליך חדלות הפירעון.
המטרה של הליך חדלות הפירעון החדש היא בראש ובראשונה שיקומו הכלכלי של החייב, במקום ענישתו
מהו השינוי בתפיסה שמייצג החוק החדש?
פקודת פשיטת הרגל נוסחה כך שמי שנקלע לחובות נתפס כבעל פגם מוסרי, הפוגע הן בנושיו והן במשק כולו. לכן, הרשויות עשו כל שביכולתן להענישו, על ידי גבייה מקסימלית של חובו, גם אם משמעות הדבר היא שכל חייו יהיה משועבד לכך. הליך פשיטת הרגל לא הוגבל בזמן, וכלל נקיטת אמצעים חריפים ביותר נגד החייב, כולל פקודת מאסר.
לעומת זאת, בחוק החדש, המבוסס על רפורמה בתחום פשיטת הרגל שהונהגה לפני מספר שנים, המטרה של הליך חדלות הפירעון היא בראש ובראשונה שיקומו הכלכלי של החייב, במקום ענישתו. אחד הצעדים המדגימים שינוי מהותי זה, בהחלט לא הצעד היחיד, הוא ביטול האפשרות להוצאת פקודת מאסר לצורך גביית החוב (פרט למקרים של חוב מזונות). צעד מרכזי אחר הוא הגבלת הזמן שבו על החייב להתמודד עם חובו, לפני שיקבל הפטר מיתרת החוב, ויוכל לצאת לדרך חדשה.
לתפיסת החוק, שיקום כלכלי מאפשר גם לנושים לקבל החזר גבוה יותר של חובם. כתוצאה מכך, המשק כולו נהנה, הן מחזרת בעל החוב למעגל היצרני, והן מהמשך פעילותם הכלכלית של הנושים.
צבירת חובות אינה מעידה בהכרח על פגם מוסרי של החייב, אלא על מציאות חברתית ומוסדית ששמה כל אדם, באשר הוא, בסיכון לצבירת חובות שאינו יכול לכסותם
מדוע החליט המחוקק על שינוי תפיסה?
המחוקק מבין כי בעולם המודרני, בו מתקיימות נורמות של צריכה גבוהה ומתן אשראי כמעט כלאחר יד, צבירת חובות אינה מעידה בהכרח על פגם מוסרי של החייב, אלא על מציאות חברתית ומוסדית ששמה כל אדם, באשר הוא, בסיכון לצבירת חובות שאינו יכול לכסותם. לכן, החליט המחוקק על כלים שונים, שמטרתם:
א. להקל על החייב להתמודד עם חובותיו, לקבל הפטר, ולאפשר לו לפתוח דף כלכלי חדש.
ב. למקסם ככל שניתן את גביית החוב והחזרתו לנושים, לפני מתן ההפטר על יתרת החוב.
ג. להקנות לחייב כלים שיבטיחו את שיקומו הכלכלי, כך שלא ייקלע שוב לחדלות פירעון.
החוק קובע כי צו התשלומים החודשי, הניתן במשך תקופת חדלות הפירעון, יותאם ליכולות ההחזר של החייב. כך, שני אנשים שמצבם הכלכלי שונה עשוים להחזיר חלק יחסי שונה של חובם, גם אם החוב שלהם דומה
כיצד מתכוון החוק להשיג את מטרות השיקום הכלכלי?
ראשית, חובות נמוכים מ-50 אלף שקלים עד 150,000 שקלים מטופלים על ידי לשכת ההוצאה לפועל (יש מספר לשכות בארץ שניתן להגיש את הבקשות). חובות העולים על 150 אלף שקלים מטופלים על ידי בית משפט השלום. זאת, לעומת המצב בעבר, שבו כל הבקשות לחדלות פירעון (פשיטת רגל) טופלו על ידי בתי משפט מחוזיים. פירושו של הריבוי הוא שהליכי חדלות פירעון לא יתעכבו בשל העומס המאפיין את מערכת המשפט, כפי שקרה בתקופת הרפורמה.
שנית, החוק מגביל את משך הליך חדלות הפירעון וקבלת הפטר החובות, לתקופה של עד שלוש שנים וחצי, מרגע הגשת הבקשה. המגבלה מחייבת את ההוצאה לפועל ובית משפט השלום על פי חוק, ואינה נהוגה כהמלצה בלבד. זאת, לעומת מגבלה של ארבע וחצי שנים, שהונהגה בתקופת הרפורמה שקדמה לחוק, אך מעמדה היה המלצה של הכונס הרשמי בלבד; ולעומת תקופה בלתי מוגבלת בזמן, לפני כניסת הרפורמה לתוקף.
בנוסף, החוק קובע כי צו התשלומים החודשי, הניתן במשך תקופת חדלות הפירעון, יותאם ליכולות ההחזר של החייב, בלא קשר לגובה החוב. כך, שני אנשים שמצבם הכלכלי שונה, ייתכן מאוד שיחזירו חלק יחסי שונה של חובם, גם אם סכום החוב של שניהם דומה.
יתרה מכך: החוק ביטל את הבקשה לאיחוד תיקים בלשכת הוצאה לפועל, שהיווה בעבר תנאי לזכות לפרוע חובות בהוצאה לפועל, באופן שוויוני. איחוד תיקים זה היה כרוך בתשלום ריביות 'רצחניות', שרק העמיקו את החוב, והגיעו לעתים לגובה אסטרונומי, גבוה בהרבה מגובה החוב במקור.
לבסוף, במשך תקופת הליך חדלות הפירעון, החייב יידרש לקבל ייעוץ והדרכה כלכלית, שיאפשרו לו ללמוד כיצד להתנהל נכון מבחינה כלכלית ולהימנע מחזרה על טעויות העבר. עד היום, רוב החייבים שפנו להליך פשיטת לאחר קבלת הפטר חזרו להוצאה לפועל.
הגבלת תקופת חדלות הפירעון משחקת גם לטובת הנושים: הם יקבלו את החלק היחסי של כספם בתקופה ידועה מראש, ולא יצטרכו לחכות מספר לא ידוע של שנים, תוך ידיעה כמה מהחוב יקבלו בחזרה
האם החוק החדש אינו "מזניח" את הנושים?
החוק בהחלט אינו מזניח את הנושים. יתר על כן: החוק החדש מאפשר לנושים לקבל אחוז גבוה יותר של חובם, בזמן קצר בהרבה, לעומת המצב לפני כן. הנושים זוכים בנתח ממה שהחייב מסוגל להחזיר בצורה מהירה, קלה וזולה בהרבה מבחינתם, לעומת העבר. כמו כן, החוק החדש דואג לנושים הרגילים על חשבון הנושים בדין קדימה.
ראשית, החוק החדש מאפשר "יד קלה" יותר יחסית, במימוש נכסיו של החייב, לצורך החזר החוב. כך, לדוגמה: אם בפקודת פשיטת הרגל ניתנה הגנה לדירת המגורים של החייב, כדירה תפוסה (בני הזוג או ילדיו של החייב נחשבים 'דייר מוגן'), כך שהערך שלה ירד והיא תמכר, ויש סיכוי גבוה מאוד שלא יהיה כדאיות במימוש הדירה ויש הזדמנות טובה לחייבים להציע לפדות את הזכיות שלהם בדירה ולשלם סכום מאוד קטן וכך יכלו חייבים רבים להציל את הדירה - הרי שבחוק החדש הגנה זו בוטלה. כך, יותר כסף נכנס לקופת כינוס הנכסים. זאת, אם יש נכסים לחייב.
שנית, הגבלת תקופת חדלות הפירעון משחקת גם לטובת הנושים: הם יקבלו את החלק היחסי של כספם בתקופה ידועה מראש, ולא יצטרכו לחכות לכך מספר לא ידוע של שנים. הם גם יודעים מראש כמה מהחוב יקבלו בחזרה. כך, מתאפשר להם לתכנן את התנהלותם הכלכלית בהתאם.
לבסוף, בחוק החדש, הנושים מקבלים מקום רחב יותר בהליך קביעת צו התשלומים, והופכים לשותפים מלאים, יחד עם החייב וההוצאה לפועל/בית המשפט, להליך חדלות הפירעון כולו. כך, לדוגמה: לאחר הגשת הבקשה של החייב, להיות מוכרז כחדל פירעון, מתקיימת ישיבת הסדר תשלומים, ששותפים לה החייב ונושיו, במטרה להגיע ביחד להסדר תשלומים שיהיה מקובל על שני הצדדים.
לא תמיד האופציה הטובה ביותר להתמודדות עם חובות היא כניסה להליך חדלות פירעון. הדברים אמורים במיוחד במי שמחזיקים בנכסים שונים, שיש סיכוי גדול שימומשו לצורך החזר החוב
מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת בקשה לחדלות פירעון?
יש לזכור שגם אחרי שינוי החוק, לא תמיד האופציה הטובה ביותר להתמודדות עם חובות היא כניסה להליך חדלות פירעון. הדברים אמורים במיוחד במי שמחזיקים בנכסים שונים, שיש סיכוי גדול שימומשו לצורך החזר החוב. ייעוץ וליווי של עורך דין המצוי בתחום חדלות הפירעון יסייע בקבלת ההחלטה הטובה ביותר.
לסיכום: החוק החדש אמנם מיטיב עם החייב והופך את חדלות הפירעון לאופציה רצויה במקרים רבים, אך מומלץ לבדוק עם עורך דין הבקי בתחום האם זו האפשרות הטובה ביותר להתמודדות עם החובות.
* משרד עורך דין מסלה אייצ'לותם, מתמחה בהליכי חדלות פירעון, שיקום כלכלי והוצאה לפועל.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
