רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא פועל שלא בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל, וכתוצאה מכך גורם נזק למטופל, במהלך או בעקבות טיפול או ייעוץ רפואי. על אף שהחברה נוטה לייחס לרופאים תכונות "אלוהיות", כמובן שהמציאות היא שגם רופאים הם בני אדם. כלומר: גם רופאים עושים טעויות. מדובר בטעויות שהחולים עלולים לשלם עליהן ביוקר, לעתים אף בחייהם. עם זאת, לא כל טעות רפואית תיכנס בגדר "רשלנות רפואית". יש לבחון בקפידה כל מקרה ומקרה לגופו.
כשאדם נכנס לניתוח, אף אחד לא יכול להבטיח לו שלא יתרחש זיהום בגופו לאחר מכן; שלא יהיה קריש דם; שלא תהיה פגיעה באיברי הגוף במהלך הניתוח, שלא ניתן היה למנוע אותה או לצפות אותה מראש
מדוע לא כל טעות נחשבת רשלנות רפואית?
על אף ההתפתחות המרשימה, הרפואה בימינו עדיין מוגבלת וגם הרופאים עדיין מוגבלים ביכולתם. בכל פעולה ובכל ייעוץ רפואי יש סיכון כלשהו. כך, למשל: כשאדם נכנס לניתוח, אף אחד לא יכול להבטיח לו שלא יתרחש זיהום בגופו לאחר מכן; שלא יהיה קריש דם; שלא תהיה פגיעה באיברי הגוף השונים במהלך הניתוח, שלא ניתן היה למנוע אותה או לצפות אותה מראש.
חשוב לדעת שלא כל פגיעה בעקבות טיפול רפואי מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. בנוסף, גם אם התרחשה טעות של רופא, אין מדובר בהכרח ברשלנות רפואית.
אם אדם רוצה לטעון שבמהלך ניתוח נגרם לו נזק שלא היה אמור להיגרם לו - לפי החוק, הוא חייב להביא חוות דעת רפואית התומכת בעמדה שלו
אם כך, מתי קיימת עילת תביעה ברשלנות רפואית?
תביעות רשלנות רפואית מבוססות ברובן על פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968. לא קיים חוק ספציפי המתייחס במיוחד לרשלנות רפואית. מדובר בנזק גוף כללי, בגדר הפקודה. הקביעה האם מדובר ברשלנות רפואית היא קביעה מקצועית. זהו עניין שרופא מומחה יצטרך לחוות את דעתו בנוגע אליו.
כך, למשל: אם אדם רוצה לטעון שבמהלך ניתוח, נגרם לו נזק שלא היה אמור להיגרם לו - לפי החוק ולפי כללי הדיון בבית המשפט (תקנות סדר הדין האזרחי) הוא חייב להביא חוות דעת רפואית התומכת בעמדה שלו. לשם כך, עליו למצוא רופא שיכתוב חוות דעת, בה יובהר מדוע הרופא שטיפל בו סטה מדרכי הפעולות הסבירות של רופאים. כלומר: לא רק שאותו רופא עשה טעות, אלא שבנקודת הזמן שבה הוא פעל, הוא היה צריך לפעול אחרת.
הבדיקה של הרשלנות אינה מהווה בדיקה בדיעבד, אלא בדיקה של המחדל בזמן אמת. התבוננות בדיעבד אמנם עשויה להצביע על חשש שנעשתה פעולה לא סבירה בזמן אמת, אבל הבדיקה של הסבירות היא בדיקה של הסבירות נכון למועד הפעולה עצמה, בהתחשב במידע הרפואי שהיה לרופא באותו זמן, או שהיה צריך להיות לו באותו זמן.
הגשת תביעת רשלנות רפואית יקרה, בין, היתר, משום שההוצאות עבור חוות הדעת מאוד גבוהות. לכן, במקרים רבים, אם מדובר בנזק שאינו גדול, כלל לא בטוח שכדאי לתבוע
מהו המכשול בהוכחת רשלנות רפואית?
כאמור, הבסיס לתביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית הוא חוות דעת רפואית, התומכת בעמדה שהרופא שביצע את הפעולה סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל. עם זאת, אין הרבה רופאים שמוכנים לתת חוות דעת נגד עמיתים למקצוע. כך, בהרבה מקרים, יש בעיה למצוא רופא שיהיה מוכן לכתוב חוות דעת בנושא.
גם לאחר מציאת רופא, הוא לרוב ידרוש סכומי כסף גבוהים עבור חוות דעתו. הגשת תביעת רשלנות רפואית יקרה, בין, היתר, משום שההוצאות עבור חוות הדעת מאוד גבוהות. לכן, במקרים רבים, אם מדובר בנזק שאינו גדול, כלל לא בטוח שכדאי לתבוע. הכדאיות הכלכלית היא פקטור מרכזי בכל הקשור לתביעה ברשלנות רפואית. כשהנזק משמעותי וניתן לקבל פיצוי משמעותי על פי חוות דעות משפטיות ורפואיות, משתלם מבחינה כלכלית להשקיע בתביעה.
עשויה להיות תביעה בגין רשלנות רפואית כיוון שהרופא השתמש בטכנולוגיה ישנה, פחות בטוחה לביצוע הפרוצדורה, יחסית לטכנולוגיה מתקדמת וזמינה שהרופא לא השתמש בה
אילו מקרים עשויים להיחשב כרשלנות רפואית?
מסירת מידע חלקי - רשלנות רפואית עלולה להתרחש במהלך ביצוע פרוצדורות רפואיות, אך לא רק במהלכן. כך, למשל: רשלנות רפואית עשויה להיקבע מכיוון שהרופא לא מסר למטופל את כל המידע שהיה אמור למסור לו, לאחר בדיקה שערך. בעקבות זאת, המטופל לא יכול היה לקבל החלטה מושכלת ומבוססת מספיק, לגבי האפשרויות הרפואיות העומדות בפניו. תביעה זו קשורה לפגיעה באוטונומיה של המטופל.
איחור בגילוי סרטן או מחלות קשות אחרות - תביעות רבות מבוססות על גילוי מאוחר של מחלה, בגין אי הפניה לבדיקות. כך, למשל: כשאדם מתלונן על כאבים והרופאים אינם מפנים אותו לבדיקות המתאימות. רק לאחר זמן רב וכאבים חמורים, מתגלה גידול סרטני או מחלה. נשאלת השאלה מדוע הרופאים לא התייחסו במועד לתלונות של המטופל ומדוע לא הפנו אותו לבדיקות מתאימות בשלב יותר מוקדם. איחור עלול להיות עניין של חיים ומוות.
ידע מקצועי, התעדכנות וניסיון - תביעה על רשלנות רפואית עשויה להיות קשורה לסטנדרט הידע הסביר, שהיינו מצפים מהרופא, במהלך הייעוץ או הניתוח. כך, למשל: לגבי האופציות הרפואיות, המידע הרפואי של הפציינט, טכנולוגיות עדכניות של טיפולים, בדיקות וניתוחים, ניסיון ומיומנות של הרופא בביצוע הפרוצדורה הרפואית ועוד. כך, למשל: עשויה להיות תביעה בגין רשלנות רפואית, מכיוון שהרופא השתמש בטכנולוגיה ישנה, פחות בטוחה לביצוע הפרוצדורה, יחסית לטכנולוגיה מתקדמת וזמינה שהרופא לא השתמש בה.
לעתים השופט יחליט אף הוא למנות מומחה מטעם בית המשפט. מומחה זה הוא אדם שאמור להיות נייטרלי ומטרתו לסייע לבית המשפט להכריע בין המומחים מטעם הצדדים
מהו ההליך המשפטי ברשלנות רפואית?
לאחר ייעוץ משפטי ובחינה האם מדובר במקרה שמצדיק פנייה לבית המשפט (חשש לרשלנות רפואית ונזק משמעותי) - עורך הדין יפנה את המבקש למומחה בתחום הרפואי הרלוונטי לטיפול שבוצע.
אם המומחה אכן יהיה סבור שמדובר ברשלנות רפואית, אזי הוא יכין חוות דעת רפואית בנושא. לאחר מכן, תוגש תביעה לבית המשפט נגד קופת החולים ו/או בית החולים, המבוססת על חוות הדעת. בתגובה, הצד השני יגיש כתב הגנה עם חוות דעת רפואית משלו.
לעתים השופט יחליט אף הוא למנות מומחה מטעם בית המשפט. מומחה זה הוא אדם שאמור להיות נייטרלי, ומטרתו לסייע לבית המשפט להכריע בין המומחים מטעם הצדדים. שאלת המינוי של מומחה מטעם בית המשפט תלויה בשופט, על פי שיקול דעתו.
לסיכום: רשלנות רפואית מהווה נושא מורכב וסבוך. לרוב, מדובר במקרים קשים וכואבים, במסגרתם פרוצדורה רפואית לא התנהלה כצפוי, או שמדובר בשגיאה של רופא. חשוב לזכור שלא כל שגיאה של רופא תאפשר תביעה בגין רשלנות רפואית.
כיוון שמדובר בהליך יקר, כדאי לשקול היטב, תוך היוועצות בעורך דין המתמחה בתחום, אם כדאי לתבוע בגין רשלנות רפואית. במקרים שהנזק רב, משתלם להשקיע בתביעה, מאחר שגם הפיצוי יהיה משמעותי.
* עו"ד אבי רסיוק מתמחה בנזקי גוף, לרבות רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה וביטוח לאומי.
