בית משפט השלום בבאר שבע חייב לאחרונה את רשות מקרקעי ישראל לחרוג ממנהגה, ולחשוף בפני חקלאי בן 65 את כל דוחות הפיקוח שנערכו בעניינו - כבר בעת הגשת התביעה נגדו. בעקבות ההחלטה שהתקבלה בהליך, נאלצה הרשות לנקוט פרקטיקה זו גם בתביעות אחרות.
מדובר בשינוי משמעותי ביחס להתנהלות הרשות קודם לכן. עד לאחרונה נהגה הרשות לשמור קרוב אליה את הדו"חות שחוברו על ידה, ואשר חשפו שימושים חורגים. רק לאחר חשיפת גרסאות הנתבעים בכתב ההגנה ובתצהיר, היא נהגה לחשוף את הדו"חות, וכך השיגה יתרון בלתי הוגן.
במסגרת התביעה שהגישה הרשות נגד האיש ב-2017, נטען כי עשה שימוש חורג בדיר הכבשים שחכר מהמינהל ונתבע ממנו לשלם דמי שימוש בגובה של 800 אלף שקלים
דיר הכבשים שימש לאחסנת גלילי נייר
ההחלטה התקדימית ניתנה במסגרת תביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל נגד חקלאי מאזור הדרום. האיש, מושבניק בן 65 המתגורר ליד אשקלון, ניסה את מזלו בחקלאות, אך נקלע לקשיים כלכליים, ונאלץ למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים.
במסגרת התביעה שהגישה הרשות נגד האיש בשנת 2017, נטען כי הוא עשה שימוש חורג בדיר הכבשים שאותו חכר מהמינהל באישור. על פי התביעה, כדי לנסות להשלים הכנסה, השכיר החקלאי את השטח לצד שלישי כדי לאחסן בשטח גלילי נייר. רשות מקרקעי ישראל טענה כי השימוש החורג בשטח התבצע לאורך תקופה ארוכה, בין השנים 2017-2010. לפיכך, היא דרשה מהחקלאי במסגרת התביעה פיצוי גבוה מאוד עבור השטח ותבעה ממנו דמי שימוש ראויים בגובה של 800 אלף שקלים.
כאשר קיבל החקלאי לידיו את הדו"חות, הוא נדהם לגלות כי אלה כוללים תיעוד של השימוש החורג שנעשה בשטח לאורך שנתיים בלבד מתוך שבע השנים, שלאורכן נטען כי הוא ביצע שימוש חורג בשטח
חמש שנים תמימות התאיידו מחומר הראיות
בשלב זה נתבקש החקלאי, שיוצג על ידי הח"מ, להגיש את כתב ההגנה שלו לתביעה שהוגשה נגדו. ואולם, בעצת הח"מ, החקלאי סירב להגיש את כתב ההגנה בטענה כי לא קיבל את כל דו"חות הפיקוח על הבנייה שעליהם מתבססת הרשות בכתב התביעה. יצוין, כי הדו"חות האמורים, שמגובשים על ידי רשות מקרקעי ישראל, מזכירים מאוד דו"חות פעולה של המשטרה. על גבי כל דו"ח מציין המפקח מטעם הרשות מתי הגיע לשטח, והוא מתאר במסגרת את הדו"ח את מה שרואות עיניו.
במסגרת דו"ח פעולה כזה, מבצע המפקח השוואה בין מה שרואות עיניו לבין התיעוד הקיים לגבי השטח קודם לכן. במסגרת זאת, נעשה בין היתר שימוש בתצלומי אוויר. הכל כדי להראות שהשימוש שנעשה בשטח היה חורג. מיד לאחר הגשת התביעה, הגיש החקלאי לבית המשפט בקשה לחייב את הרשות לחשוף בפניו את כל דו"חות הפיקוח.
במסגרת הבקשה, טען החקלאי באמצעות הח"מ כי הרשות איננה יכולה להתנהל בתביעה זו כמו תובע רגיל, לאור פערי הכוחות הקיימים בינה לבין הנתבע. לטענת הח"מ, הרשות היא בעלת הכוח במסגרת התביעה, והיא זו שיכולה לאשר שימוש בשטח או לעצור את השימוש בו. לכן, כך נטען, אם ברצונה של הרשות לאפשר לחקלאי הנתבע להתגונן - על הרשות לפעול בשקיפות מרבית, ולחשוף בפני החקלאי את כל החומר שבידיה, לרבות כל דו"חות הפיקוח על הבנייה.
בפרקליטות מחוז הדרום התנגדו לבקשה לחשיפת דו"חות הפיקוח בשלב כה מוקדם של ההליך, אך לאחר חילופי דברים בעניין זה בבית משפט השלום בבאר שבע, נעתר בית המשפט לבקשה, והורה להעביר את דו"חות הפיקוח המלאים לחקלאי - טרם הגשת כתב ההגנה על ידו.
כאשר קיבל החקלאי לידיו את הדו"חות, הוא נדהם לגלות כי אלה כוללים תיעוד של השימוש החורג שנעשה בשטח לאורך שנתיים בלבד מתוך שבע השנים, שלאורכן נטען כי הוא ביצע שימוש חורג בשטח. כלומר, רשות מקרקעי ישראל ביקשה דמי שימוש ראויים עבור 5 שנים, אף שלא היו לה על כך כלל ראיות.
לאחר חשיפת ההתנהלות השערורייתית של הרשות, הגיש החקלאי, באמצעות הח"מ, כתב הגנה מצומצם שהתייחס אך ורק לאותן שנתיים, שבגינן נמסרו לו דו"חות מטעם המפקח על הבנייה. במקביל ביקש החקלאי למחוק את כל ההתייחסויות בתביעה ליתר חמש השנים, שלא הועברו לגביהן דוחות פיקוח.
על רקע התפתחות זו בתביעה, המליץ בית המשפט לצדדים להגיע לפשרה. במקביל הורה בית המשפט לנציג בכיר מטעם רשות מקרקעי ישראל להתייצב בבית המשפט ולמצוא פתרון כולל לכל התביעות שבהן תובעת הרשות סילוק יד או דמי שימוש ראויים - ואינן מגובות בחומר ראייתי בדוחות פיקוח מתאימים.
בעקבות ניהול ההליך במקרה זה, החלה הרשות לחשוף באופן וולונטרי את דו"חות הפיקוח המלאים שבידיה, וזאת כבר עם הגשת התביעה על ידה ולא לאחר מכן
הרשות החלה לחשוף את דוחות הפיקוח באופן וולונטרי
חשיפתה של רשות מקרקעי ישראל במערומיה הוביל לשינוי גישה משמעותי מצידה. כאמור, עד לתיק זה, נהגה הרשות - במסגרת תביעות לסילוק יד ותביעות לתשלום דמי שימוש - לחשוף את דו"חות הפיקוח על הבנייה בפני נתבעים רק בשלב מאוחר יחסית, לאחר הגשת כתב ההגנה והתצהירים מטעמם.
כלומר, הרשות נהגה להשתמש בקלפים שבידיה רק לאחר שהנתבעים חשפו בעצמם את הקלפים שלהם, וכך השיגה יתרון בלתי הוגן עליהם במסגרת ההליך. בעקבות ניהול ההליך במקרה זה, החלה הרשות לחשוף באופן וולונטרי את דו"חות הפיקוח המלאים שבידיה, וזאת כבר עם הגשת התביעה על ידה - ולא לאחר מכן.
* הכותב ייצג את החקלאי במסגרת ההליך המתואר.
